תילחמי עם השיניים

אנובאריה צפתה במיועדת שלה נלחמת על חייה. זה כמעט לא קורה בשלב הזה במשחק- המיועדות שלה בדרך כלל שורדות עד הקרב הסופי, שבו הן מתות,  אם בכלל. אבל השנה זה שונה. המיועדת שלה צעירה יותר, למרות מיומנותה המדהימה, והמשחקים עצמם שונים בצורה קיצונית. דבר ראשון, המיועדים: רק שניים מששת המיועדים הם קרייריסטים, לנערה מחמש יש חוש שישי לסכנה, הנער מאחת-עשרה פועל בצורה משונה והנערה משתיים-עשרה יורה בדיוק בלתי-אנושי. דבר שני, הכלל החדש. הוא ממש לא מתאים לקונספקט של משחקי הרעב. ואם כבר חושבים על זה, איפה הנער מהמחוז של קלוב? עכשיו הוא אמור להגן עליה, בייחוד אחרי שאתמול הוא אמר לה שהוא אוהב אותה.

זה לא משנה. קלוב הייתה צריכה לדעת שאסור לסמוך באמת על מיועדים אחרים.  אלו שחשובים להם דברים כמו אהבה וכבוד יהיו הראשונים ללכת. הילדה הזו הייתה יותר מידי נאיבית.  גם אנובאריה הייתה תמימה פעם, אבל כבר בזמן המשחקים היא הבינה את כלל מספר אחת- אל תסמכי על אף אחד. באופן אישי, היא מאוד נהנתה לקרוע את הגרון של המיועד מהמחוז שלה, עם השיניים. היא עדיין יכלה להרגיש את דמו בפיה. לאחר מכן היא סיפרה שזה היה נהדר, כדי לזעזע. בזמנו זה החליא אותה. היא בהחלט לא הולכת להיות ערפדית בזמן הקרוב.

היא ראתה את הנער הענקי מאחת-עשרה על המסך, משתולל בזעם, (אנובאריה לא הבינה מה הסיפור עם הילדה הקטנה ההיא, היא לא הייתה אחותו, וגם עם כן, אפשר לחשוב) וראתה את הפנים של קלוב מתכווצות בצער, כאילו המוות של ילדה פעוטה כזו נגע לליבה. אנובאריה ישר חשבה על כלל מספר שתיים- אסור לחשוב על המיועדים האחרים כעל בני אדם. אנובאריה חשבה עליהם יותר בכיוון כמו מכרסמים קטנים ועלובים, חרקים; משהו חסר חשיבות, מגעיל, ניתן להחלפה, שאפשר למחות מבלי להניד עפעף.

על המסך התחוללה דרמה שלמה, ובגולת הכותרת עמד המוות של המיועדת שלה. עכשיו הנער ממחוז שתיים רכן מעליה, והבכי מרעיד את כל גופו. אנובאריה הבינה שהם באמת אהבו אחד את השנייה.  ולא שזה משנה משהו. למראה המיועדת מתקפלת, מוותרת על חייה, היא שמעה את קולו של אחיה, שאמר לה לפני המשחקים שלה 'תילחמי עם השיניים', ואנובאריה בת השבע-עשרה הבינה את זה פשוטו כמשמעו. זה היה כלל מספר שלוש.

המיועדת הבאה שלה אמורה להיות בעלת לב קרח, לא כמו קלוב שהרשתה לעצמה להתאהב.

המיועדת הבאה שלה אמורה להיות עם נשמה עשויית ברזל, לא כמו קלוב שהצטערה על מותם של אחרים. 

המיועדת הבאה שלה אמורה להיות מוכנה להילחם עם השיניים, לא כמו קלוב שרצה אל המוות בחיוך ובזרועות פרושות.

המיועדת הבאה צריכה להיות דומה לאנובאריה כמו שתי טיפות מים.

היא לא ידעה כמה היא צדקה.