יומנו של רמוס

שלום! כמה דברים:

*לפאנפיק הזה אין עלילה שבנויה אצלי בראש כל כולה. זה יומן ונראה מה קורה ולאן דברים מתקדמים.

*אם לא קראתם את התקציר, אין קסם. זה בזמננו אנו, בעולמנו שלנו.

*אוקיי לא לגמרי עולמנו אנו, יש הבדל בפוליטיקה, אתם תראו איך עובדת הממשלה שם ככל שנמשיך.
*הדמויות הן קניינה הרוחני של ג'יי קיי רולינג [אלוהימה] אין לי כוונות רווחיות וכ"ו.

*תוכלו לשאול אותי שאלות. אולי תוכלו לשאול את רמוס שאלות. אולי לא. אני לא יודעת. נראה איך זה מתקדם.

*הדירוג שיש כרגע לא קבוע ועלול להשתנות. אודיע אם יש תכנים אלימים\גסים\מיניים\ירקות בתחילת פרק.

*זה בזמן אמיתי בעניין התאריך. זה אומר שפרק שמדבר על הראשון בספטמבר [למשל] יעלה בראשון בספטמבר או בימים שאחריו. מאחר ולא נראה לי שרמוס יכתוב מה הוא אכל בכל יום יש לי סיבה להאמין שלפחות בחופש הגדול עלולים להיות עדכונים די מעטים.

*פרק פתיחה, פרק קצר.

*גם עדיין די שטחי ולא הכי רגשות ומערכות יחסים כי יומן ראשון, הילד מתרגל.
*אני לא יודעת הרבה לגבי לימודים בבריטניה ואיך הם אז זה יהיה כמו לימודים כאן [בגרויות, מגמות וכ"ו].
*אשמח לשמוע את דעתכם על כל דבר [אם אתם רואים את הדמות שצורה שונה, אם אתם מרגישים משהו, סתם על היום שלכם, כל דבר! מותר לחפור בתגובות כאן. אל תתבישו. גם אם לא בדיוק אגיב, רק תדעו שאתם יכולים לכתוב כאן. {מוזמנים גם בינשוף}]

*תודה על הקריאה

11.7.16

זה מוזר לי. אני רמוס לופין, תלמיד תיכון בקרוב.

אמא שלי קנתה לי את היומן הזה. היא טוענת שאני צריך לנסות להבין את הרגשות שלי קצת יותר טוב ושאולי זה יעזור לי בדרכים שונות בחיים. אני לא רואה איך דבר כזה יכול לעזור, אבל אני גם לא רואה איך זה יכול להזיק [למעט העובדה שזה יכול להיות מביך].

מאחר ואין לי מושג מאיפה להתחיל, חיפשתי באינטרנט כמה רעיונות לעמוד הראשון של יומן. היו הרבה רעיונות מעניינים, אבל החלטתי לקחת את הרעיון הכי בנאלי ופשוט ולספר על עצמי.

אני רמוס לופין, בן חמש עשרה. אני עולה לתיכון בסוף החופש הזה.

אני נהנה לקרוא ולהקשיב לכל מני סוגים של מוזיקה.

בחרתי בשני מקצועות נוספים, מה שאומר שאני במגמה מעורבת. בחרתי ביולוגיה וספרות.

ספרות- כי כמו שאמרתי, אני נהנה לקרוא. יהיה נחמד לדעת מה עושה את היצירות שאני אוהב מה שהן.

בביולוגיה- כי אני מחבב ביולוגיה.

אבא שלי ואמא שלי נחמדים, אמא שלי לא הכי בריאה אבל היא עושה מה שהיא יכולה ואבא שלי עובד קשה בשביל שנינו.

יש לי עבודה באיזו חנות פרחים לא רחוק מהבית. בעלת החנות נחמדה, קוראים לה מטילדה אוונס ויש לה שתי בנות בשם לילי ופטוניה. היא אומרת שלילי תהיה בתיכון שלי ושהיא מאוד נחמדה, אנחנו אמורים להיות באותו גיל.

אני לא יודע מה לגבי האחות השניה.

התיכון הזה הוא די יוקרתי, יש בו תלמידים שבאים כל יום כמו לבית ספר רגיל ואחרים נשארים בו כפנימיה, אני אחזור הביתה כל יום. אני לא בא מהמשפחה הכי עשירה, אבל קיבלתי מלגה. אני לא בטוח לחלוטין איך.

קוראים לבית הספר הזה "הוגוורטס", לומדים בו כל דבר. יצאו ממנו פוליטיקאים, סופרים, רופאים, פרופסורים ועוד המון אנשים מדהימים, ואני זכיתי ללמוד שם. פשוט ככה. אני חייב לשמור על הזכות הזו.

אין לי חברים כל כך, אז אני לא אכתוב לגבי זה. אולי בעתיד יהיו לי, בבית הספר הזה. נראה מה יקרה.

נראה לי שכתבתי כל מה שיש לכתוב, לא?

אם ככה, אז... אני אמור לחתום את השם שלי? זה כמו מכתב?

אז להתראות?

זה טיפשי.

זה הכל להיום, כנראה. כן.

		הפרק הבא