סונגפיק- Give You What You Like

Please wrap your drunken arms around me
And I'll let you call me yours tonight
'Cause slightly broken's just what I need
And if you give me what I want
Then I'll give you what you like

הרמיוני כבר לא ילדה קטנה, הו לא, היא כבר בת עשרים.

שנתיים עברו מאז המלחמה, שנתיים שבהן עשתה כל שביכולתה בשביל להשתקם, בשביל לשכוח את הזוועות שעברה.

למרות הכל, יש רגעים בהם הצללים מהעבר מתקיפים אותה, ואז היא רצה לאותו אחד, אתו גבר שגדול ממנה בעשרים שנה, שם היא נופלת בתוך זרועותיו, מתמסרת לו בכל גופה.

Please tell me I'm your one and only
Or lie, and say at least tonight
I've got a brand new cure for lonely
And if you give me what I want
Then I'll give you what you like

כשהבל פיו החם מונח על שפתיה, היא שוכחת מהכל.

כשגופו מוצמד לשלה, היא מתנתקת מהעולם.

כיכר גרימולד ריקה. כולם שכחו מהמקום, כך שהבית היה שייך רק להם, והרמיוני יכלה לבקר מתי שרצתה.

לאט לאט חולצתה מוסרת, והיא חשה בידיו על חזה, מעסות אותו בצורה הכי עדינה שיכולה להיות.

אצבעותיה מחליקות על שרירי בטנו, והיא שומעת את הגניחות השקטות שיוצאות מפיו.

ברגעים האלה היא שלו, והוא שלה, ברגעים האלה הבדידות נעלמת, והם שוב מרגישים שלמים.

When you turn off the lights
I get stars in my eyes
Is this love?
Maybe someday
So don't turn on the lights
I'll give you what you like

כשהאורות נכבים, והכל נהיה חשוך, רק אז נראה כאילו זורחים הכוכבים.

כשהיא שוכבת לצידו, וכל גופה חשוף, דווקא אז היא מרגישה הכי מוגנת, כאילו שום דבר לא יפגע בה.

זאת לא אהבה, היא יודעת זאת. הם לא אוהבים אחד את השנייה, הם פשוט זקוקים אחד לשנייה- הוא בשביל לספק את צרכיו המיניים, והיא בשביל לשכוח. 

הם עושים זאת כל כך הרבה זמן, עוזרים אחד לשנייה, שכבר שכחו איך זה להיות בנפרד.

הם אוהבים להשאיר את האורות מכובים, עד לרגע האחרון, בתקווה להישאר באשליה הזאת, האשליה שבה הם חיים. 

Emotions aren't that hard to borrow
When love's the word you've never learned
And in a room of empty bottles
If you don't give me what I want
Then you'll get what you deserve

בבוקר שאחרי, כשהיא פוקחת את עיניה ומתבוננת בכל בקבוקי הבירה הריקים שעל הרצפה, היא מבינה כמה שהדבר מעוות. 

הוא, גבר בן 40, נמלט מאזקבן, חי כל חייו לבדו, והיא, בחורה בת 20, שבקושי הספיקה לראות את העולם.

אך בכל זאת, התחושה הנעימה הזאת של שפתיו על צווארה, כאילו משכיחה הכל: מוחה מתרוקן, ואיתו כל הספקות.

לפעמים סיריוס עצבני, ואין לו כוח לסקס. בימים האלו הרמיוני צריכה ללטף את שערו בעדינות, לרכך אותו ולגרות אותו עד שהוא נשבר והם שוב שוכבים. 

לפעמים היא מצליחה, אך לפעמים לא. 

When you turn off the lights
I get stars in my eyes
Is this love?
Maybe someday
I've got the scene in my head
I'm not sure how it ends
Is it love?
Maybe one day
So don't turn on the lights
I'll give you what you like
Give you what you like

ככה זה חוזר על עצמו, ערב אחרי ערב.

שום דבר לא משתנה: הרמיוני נכנסת לביתו של סיריוס בריסוק נפשי, והוא מבחינתו מוכן להחזיק אותה, בתמורה לסיפוקו.

הם מכירים את גופו של השני בצורה מושלמת, יודעים איפה נקודות התורפה של כל שריר ועצם. 

לפעמים, סיריוס מרים את ראשו ומביט בגופה של הרמיוני, בוחן כל פרט ופרט, תוך כדי שהוא ממלמל: "את כל כך יפה".

כשהוא עושה זאת, הרמיוני מחייכת חיוך עצוב וחוזרת אל מתחת לשמיכה.

היא עוצמת את עיניה ומרגישה את אצבעותיו יורדות נמוך יותר ונמוך יותר...

I'll give you one last chance to hold me
If you give me one last cigarette
By now it's early in the morning
Now that I gave you what you want
All I want is to forget

זה נורא, זה שגוי, זה לא נכון.

כל פעם, כל רגע של לפני ואחרי, הרמיוני יודעת שהם לא צריכים לעשות את זה. 

אבל בכל רגע שבו הם עושים את זה, מתמסרים אחד לשנייה, היא שוכחת מהצרות, מרגשות האשמה, מהעבר.

כשהיא מתעוררת מוקדם בבוקר, סיריוס עוד ישן, חובק אותה בזרועותיו. היא רוצה לברוח משם, לשכוח אותו ואת מה שקרה, לא לבוא לשם יותר לעולם... אבל יש בה חלק שרוצה להישאר, רוצה להרגיש מוגן באותן ידיים מגוננות.

When you turn off the lights
I get stars in my eyes
Is this love?
Maybe someday
I've got the scene in my head
I'm not sure how it ends
Is it love?
Maybe one day
So don't turn on the lights
I'll give you what you like
Give you what you like

What you like

ככה זה נמשך כבר חודשים, מעגל שחוזר על עצמו שוב ושוב.

היא תמשיך לתת לו, והוא ימשיך לקחת.

אף אחד לא עוצר אותה, אף אחד לא אומר לה שזה רע, אף אחד לא שומר עליה.

הם ימשיכו עם המנהג הזה, כי ככה הם התרגלו, וקשה להם לשנות את זה.

הסקס, הוא כמו סם בשבילם.

למרות שאין בקשר הזה שום רגש, שום אינטימיות, הם מרגיישם חצויים בלי השני, כאילו חלק מהם חסר. 

היא תמשיך לקחת, והוא ימשיך לתת.

ככה זה קרה, ככה זה קורה, וככה זה יקרה.