כוחותיה המיוחדים של לילי

 סיפור המשך להארי פוטר.

 זהו סיפור על לילי פוטר, ביתם של הארי וג'יני פוטר.

היא הייתה ילדה רגילה בהחלט. היא הלכה להוגוורטס כמו כל חבריה, יצאה להוגסמיד כמו כולם, השתוללה כמו כולם, ועשתה שטויות כמו כולם. אבל, היה משהו שייחד אותה מאנשים אחרים...

ללילי היו כוחות מיוחדים. היא הייתה מסוגלת לקרוא מחשבות, וגם לגרום לבני אדם לעשות כל מיני דברים = היא פשוט שלחב להם מחשבה למוח, והם היו בטוחים שהם עצמם חשבו אותה!

אך לילי לא אהבה לעשות זאת- היא הרגישה לא בנוח לתמרן ככה אנשים לצרכיה. היא עשתה זאת רק כשממש לא הייתה ברירה –לדוגמה שהם צחקו על סקורפיו מאלפוי, אבל לא בתחרויות קווידיץ' או במבחנים וכאלה.

עד שהגיע אותו יום...

זה התחיל בתור שיעור שיקויים תמים. לילי פוטר ישבה עם חברה הוגו וויזלי, ועם חברתה מריאטה בונז. סקורפיו והגורילה שלו, ברנבי, שוב ניסו כרגיל להציק להוגו, והתחיל קרב מילולי  בין שניהם.

לילי נלחצה. היא ידעה שעוד מעט פרופסור סנייפ שלא ידוע בחיבתו הרב לגריפינדור מגיע, והוא בטוח יוריד להוגו נקודות – היא לא יכולה להרשות זאת לעצמה ולבית! אז היא השפיעה על סקורפיו מאלפוי.

היא התרכזה במשך 2-3 שניות, שידרה לו מסר בגלי אלפא- שפקד עליו לסגור את פיו ולהתיישב, ועברה לגלי ביתא- שהם גלים יותר עדינים, וכפתה עליו להיכנס  למצב מדיטציה. זה היה ממש מזל– כ-5 שניות אח"כ נכנס סנייפ לכיתה,

וכל התלמידים החניקו אנחה, התיישבו ופתחו ספרים.

אבל לילי לא נרגעה. היא הרגישה נורא על זה שכפתה על אחרים את רצונותיה- גם אם זה למען מטרה נעלה! כשהיא סיפרה את זה להוגו ולמריאטה,  שכמובן ידעו כבר מהכישרון הזה,

הם הסתפקו בלא יותר ממשיכת כתף, והוגו טען שזה ממש מדהים וחבל לבזבז כזה דבר על נקיפות מצפון.

במיטה, אחרי שראתה שהיא מתהפכת מצד לצד ולא מצליחה להירדם, היא ירדה מהמיטה וכתבה מכתב לאביה:

אבא היקר!!!

 אתמול שוב השתמשתי בכישרון שלי.

זה היה בשיעור שיקויים, סקורפיו ממש הציק להוגו,  אז הפעלתי

עליו את הכוחות שלי, וגרמתי לו להתיישב על המקום ברגליים

משוכלות בתנוחה של מדיטציה –מה שגרם לכולם לא להפסיק

לצחוק עליו במשך אחר צהריים שלם.

אבא, ממש קשה לי ככה לדעת איך לגרום לבן אדם לפעול איך

שאני רוצה, אבל לא זה מה שהטריד אותי.

כשעשיתי את זה, הרגשתי כאילו משהו גדול ונעלם פועל דרכי.

כאילו מישהו אחר בעל כוחות כמו שלי הפעיל עלי את כוחותיו!

מה לעשות? אני ממש מוטרדת!

אולי זו סתם תחושת בטן, אבל אני מזמן למדתי לא לזלזל בתחושת

הבטן שלי.

                               בתך האוהבת והמחכה לעצה,

                                                                           לילי

 היא שבה למיטתה רגועה יותר.

למחרת , בארוחת הבוקר, היא הרגישה זאת שוב!

כאילו מישהו נעלם פורץ למוחה ומצווה עליה להעיף את הלחם אל הרצפה! היא ניסתה להתנגד בכל כוחה, ואך בקושי לא הפילה את הלחם. היא סיפרה על זה להוגו ולמריאטה, היא הייתה בטוחה שזו לא קללת אימפריו. 

יש כאן איזשהו קרב מוחות בינה לבין הפולש המסתורי!

הם ישבו וסיכמו כל מה שידוע להם:

הם החליטו שבפעם הבאה שידווח על תקיפה כזאת -  הם יבדקו טוב טוב את כל האנשים שהיו באותה שעה בחדר, וישימו דגש על אנשים שחשודים כבעלי כוונות רעות.

אבל הנתקף הבא היה דווקא מריאטה.

היא פרצה לחדר אחרי ארוחת הערב, טרופת נשימה היא פרצה לחדר המועדון, שם בספה ליד האח השוו הוגו ולילי את שיעורי הבית שלהם, ו

לילי צחקה על הוגו על כך שכתב שהשימוש העיקרי של אבן ירח הוא להרחקת אנשי זאב.

היא עצרה אותם מהצחוק ואמרה: תקפו אותי!

זה השתיק אותם מיד. התברר  שגם לה ניסו לעשות משהו נורא מביך. היא הרגישה רצון בלתי מוסבר  לרקוד על השולחן המרכזי, וכמעט שברה את הרגליים כשניסתה לעצור את עצמה, ע

ד שהצליחה להטיל על עצמה את קללת  נעילת הרגליים – פטרפיקוס טוטאלוס- וכך למנוע מעצמה את האפשרות לרקוד.

הם שמו לב שהתוקף תקף דווקא בחדר האוכל, מה שמגלה  שהוא יודע להסתיר את עצמו.

הסיפור נעשה מסובך מרגע לרגע...

זה רק הפרק הראשון... אשמח לתגובות!

ג'יימס פ1טר.

		הפרק הבא