החיים באחוזת מאלפוי

החיים בבית משפחת מאלפוי קשים, מאוד קשים.

לא מבחינת מצב כלכלי או כבוד,הם אחת המשפחות העשירות בגלל שהם ממשיכים את השושלת של בני מאלפוי,טהורי הדם.

אלא קשים מבחינה חום אין אהבה רק קור, כול הזמן קר.

לוציוס מאלפוי הוא אחד האנשים הקרים והקשים ביותר שתיפגשו מכוון שזה הוא ככה חינכו אותו זה מה שהוא יודע לעשות.

אין בו טיפת כבוד לבניי אדם אפילו את בנו דראקו ואשתו נרקיסה הוא מכה ומתעלל בהם עם החגורה שלו תמיד הוא מכה אותם כשהם עושים משהו לא נכון, או סתם כי בא לו.

אך יש אומרים שככה הוא מראה אהבה שהוא לא יודע להביע את אהבתו לאשתו ולבנו בדרך אחרת הוא לא יודע לחבק או להגיד מילה טובה הוא לא יודע לעשות את זה ככה הוא גדל, ככה חינכו אותו ככה הראו לו שצריך לאהוב להכות.

נרקיסה מאלפוי היא ליידי,קרירה ומתנשאת משדרת כלפי חוץ שהכול מושלם שהיא אימא ורעייה למופת.

אך בתוך תוכה  נפשה מדממת, כשההצגה נגמרת ויורדות המסכות רואים שהיא עצובה ושבורה.

נרקיסה עשתה הרבה טעויות בחיים יש אומרים שהגדולה מכול הטעויות שעשתה היא העובדה שהתחתנה אם לוציוס,אך היא בתוך תוכה יודעת שהטעות הכי גדולה שעשתה היא העובדה שהיא איבדה את עצמה. בלי לשים לב היא נתנה לשושלת מאלפוי להשתלט עליה, היא נתנה לנרקיסה מאלפוי הקרירה והמרוחקת שסובלת ושותקת להשתלט על נרקיסה בלק הנסיכה התמימה של ההורים שצחקה כול הזמן ואהבה את החיים.

אך היא גם יודעת שאל טעיות משלמים והיא משלמת ושוב, כמו תמיד שותקת.

למרות שלוציוס מכה אותה, היא יודעת שהם מחוברים אחד לשנייה שהיא לא יכולה בלעדיו והוא לא יכול בלעדיה כמו קללה שנושאים לכול החיים שגורלם הוא לחיות ולסבול ביחד שהיא משלימה אותו והוא משלים אותה.

בלילה כשהם לבד ורק השקט הוא שמפריד בניהם הם מרשים לעצמם להיות האנשים שהם כבר לא רק אז נרקיסה בלק מתעוררת כמו חוזרת לחיים משנה עמוקה ואומרת ללוציוס כאשר היא מלטפת את שערו הבלונדיני שזה בסדר לחיות וזה בסדר לאהוב והם חוזרים להיות אותם אנשים נרקיסה חוזרת לאותה ילדה שהיא הייתה ולוציוס חוזר להיות אותו ילד שהוא לא היה וחלם תמיד להיות.

רק אז אהבה בינהם מתעוררת והם חוזרים לחיות ולאהוב לפניי שכול המסכות עולות מחדש והם חוזרים לקבר ולחלומות.