sae of blood

הערה- בפאנפיק הזה האנשים של שבע הממלכות לא היו מגלים את הגאיות, ולהפך :)

"אני אהיה בסדר" אמרה קטסה, עיניה, הכחולה והירוקה, נוצצות בשעשוע "תשמרי על עצמך". תשמרי על עצמך. המילים האחרונות שקטסה אמרה לה. עכשיו זה נדמה לביטרבלו כמו בדיחה אכזרית. לביטבלו יש אנשים שישמרו עליה. לקטסה היה רק את עצמה. קטסה היתה צריכה לשמור על עצמה.

אבל כמובן שקטסה לא שמרה על עצמה. היא היתה פזיזה ומהירת חימה כמו תמיד. והיא אף פעם לא חשבה על עצמה. קטסה האהובה והאידיוטית.

קטסה המתה.

ביטרבלו זכרה את היום שהגיעו החדשות. היא לא ידעה כמה זמן עבר מאז, ימים או שבועות או חודשים, כי היא לא יצאה מחדריה. ביום הזה הגיע שליח על סוס, והודיע שקטסה נעלמה במפולת סלעים באסטיל. שכנראה שהיא מתה. "אתה משקר!" צרחה ביטרבלו אז. היה ממש צריך לגרור אותה לחדריה. היא בקושי דיברה או אכלה מאז.

רבים ניסו לדובב אותה; הלדה וגידון וטדי וסאף והאבה וסקיי. היא סירבה לכולם. היחיד שלא ניסה לדבר איתה היה פו, אז שניהם פשוט ישבו ובהו בגן, כל היום.

"זה מספיק!" קראה הלדה יום אחד "אני יודעת שאתם מתאבלים, הליידי המלכה, אבל את לא יכולה לזנוח את נתינייך. ליידי קטסה לא היתה רוצה שזה יקרה" נגד הטיעון הזה, לביטרבלו לא היה מה להגיד.

אז היא חזרה לעבודתה, ובמקביל ביצעה מחקר, כי היא לא יכלה להאמין שקטסה אבדה לנצח. מחקר על האגדות של אביה, המלך המעוות, על ארץ במזרח, על מפלצות בכל צבעי הקשת ועל אנשים הנופלים דרך ההרים.