הנה עוד דבר חריג

"אתה בסדר?"

"אתה מרגיש טוב?"

"אתה כאן! תודה לאל..."

"בטוח שאתה מרגיש טוב?"

קולותיהם של בני משפחת וויזלי, הרמיוני וטונקס הדהדו בחלל המאובק של כיכר גרימולד מספר 12. כשהארי וסריוס נכנסו, נדמה היה שהכל עוצר- רק מדנגוס המשיך לעשן בנחת את המקטרת שלו- ואז פתאום החלו הצעקות. הארי לא היה יכול שלא לחייך לנוכח המבטים של כולם, ורק לאחר שגברת וויזלי סוף סוף סיימה להעיר עד כמה הארי רזה, הוא הצליח להגיד משהו:"חשבתי שאתם באוסטרליה..." גברת וויזלי הנהנה בפנים קורנות. "היינו שם. אבל חזרנו.. בעקבות תקלה במשרד הקסמים." קולה נרעד לרגע- אך מיד השתלטה על עצמה ומיהרה להושיב את הארי יחד עם כולם אל השולחן. "אז איפה רון?" מיהר הארי לומר והביט סביבו בתקווה. כל יושבי הבית החליפו מבטים מתוחים. שפתה של גברת וויזלי רטטה, וטונקס פצתה את פיה כדי להתחיל לדבר אבל אז בדיוק הניח אדון וויזלי, מעט יותר מדי בחוזקה את הנביא היומי על השולחן וקרא בקול:"מי רוצה מרק בצל?" כולם נענו לו בקולניות ובהתלהבות בלתי רגילה. הארי ניסה לתפוס את מבטו של אדון וויזלי- אך נראה שכולם מתחמקים ממנו. כשהארי בדיוק התכוון לשאול את הרמיוני מה פשר כל זה היא סיננה מזווית פיה:"אחר כך," ומיהרה להסתלק חזרה למקומה. הארי בקושי אכל, וכמעט לא התעניין בחדשות שסיפרו ביל ואדון וויזלי בנוגע לפאדג' ולמשרד הקסמים. פתאום נפתחה הדלת בתנופה- מדנגוס קפץ וצווח בבהלה. "איחרתי?" שאל קול צרוד ומוכר. הדובר הסיט את הברדס מראשו. "פרופסור לופין!" קרא הארי. לופין חייך והתיישב ליד הארי. "מצטער שהבהלתי אותך, דנג. " מלמל ורכן קרוב אל אדון וויזלי. שניהם דיברו בלחישות- הארי ניסה להקשיב, אך הם דיברו כל כך בשקט שאף אחד מיושבי השולחן כלל לא שמע. "אני יכול ללכת, גברת וויזלי?" שאל הארי באי נחת לקראת סיום הארוחה. "כן, מתוק. תעלה לקומה השנייה- אתה ישן בדלת הראשונה משמאל." הארי הנהן והעיף מבט רב-משמעות אל הרמיוני, שנראתה על סף ייאוש. הארי נעצר בראש גרם המדרגות וחיכה להרמיוני. כעבור מספר שניות שמע קול צעדים במדרגות. "מעולה," אמר הארי. "עכשיו תסבירי לי מה קורה כאן." ביקש. "אממ.. אולי לא כאן? בוא נלך לחדר שלך- אף אחד לא ייכנס לשם." אמרה הרמיוני בקול מתוח ודחפה את הדלת הראשונה משמאל. היה זה חדר קודר ואפלולי עם שתי מיטות נוקשות, חלון מאובק וארון ישן- עליו עמדה ציפור לבנה וגדולה. "הדוויג!" קרא הארי. הדוויג התעופפה ונחתה על כתפו. הארי התיישב על אחת המיטות כשהרמיוני נעלה את הדלת והתיישבה מולו. "אני- אני לא יודעת אם זה טוב שדווקא אני אספר לך את זה, הארי..." מלמלה הרמיוני. "לא אכפת לי. אני רוצה לדעת. מה קרה לרון?איפה הוא?ולמה כולם מתנהגים ככה?" הרמיוני כנראה חשה בעצבנותו ההולכת וגוברת, ולכן התחילה לספר.

הפרק הקודם		הפרק הבא