אלבוס סוורוס פוטר

פרק 1

קרני השמש הנעימות החלו למלא את תחנת הרכבת קינגס קרוס. נראה היה כי הרכבות חולפות זהרו כאילו היו חדשות למרות שחלקן היו בנות כמה עשרות שנים. ילד קטן כבן 11 נכנס לתחנה כשאחריו הוריו, אחיו ואחותו. הם צעדו לעבר פלטפורמה מס' 9 אך במקום לעלות על הרכבת העומדת נפה האב לעבר הקיר שעמד בין הרכבות. האם נאנחה כאילו שקעה בזיכרונות נעימים ושערה הג'ינג'י התנפנף ברוח הרכבת החולפות. המראה היה מוזר. על עגלות הילדים היו מונחים כלובים ובהם ינשופים ומטאטא. כל העוברים העבירו את מבטם על פני המשפחה המוזרה והמשיכו בדרכם לכיוון הרכבת. אך הינשופים לא היו היחידים שמשכו את תשומת ליבם. ליד הקיר התכנסו הרבה מאוד אנשים שגם להם היו מטאטאים על העגלות ומקלות מוזרים בכיסים. כל "המוזרים" הביטו באב. בין שיערו החום הוסתרה צלקת בצורת ברק. כל החבורה הכירה את סיפור הצלקת המפורסמת והתנהגו ביראת כבוד כלפי בעליה.
"ג'יימס, אתה ראשון" אמר הארי פוטר לבכור מבין בניו. הוא הבחין בכך שמבט האנשים מופנה אל מצחו והחליק את שיערו על הצלקת. ג'יימס גלגל את עגלתו וכיוון אותה אל הקיר. "כשתהיה מוכן".
הארי נתן לו דחיפת קלה וג'יימס החל לרוץ לעבר הקיר בזמן שחבורה הקוסמים ווידאה שאיש לא מסתכל מלבדם. הילד התקרב לעבר הקיר המאיים לרסק את עצמותיו במהירות עצומה כשלפתע נעלם מאחוריו הלבנים. עיניו של אחותו נפתחו לרווחה מתדהמה.
"עכשיו תורך אלבוס..." אמר הארי וחיבק את בנו, "אנחנו נגיע כמה שניות אחריך כדי לוות אותך לרכבת". הוא ניגש לעגלה של אלבוס ועזר לו לכוון אותה לקיר.
אלבוס החל לרוץ בשיא הכוח. הקיר הלך והתקרב אליו והפחד שלו גבר. לרגע הוא רצה לעצור אך החליט שזהו מעשה של פחדים. אלבוס הגביר את המהירות ונבלע בתוך הקיר. פלטפורמה חדשה נגלתה למול עיניו. שלט ישן וחלוד היה תלוי בכניסה, "פלטפורמה ¾ 9 : לונדון- הוגוורטס". אלבוס חייך. לאחר דקה הגיעו גם הוריו.
"אני רוצה שתכתוב לי כל יום, אלבוס" אמרה ג'יני אימו וליטפה את שיערותיו השחורות והארוכות, "ואל תשכח להגיד שלום לרוז ולנוויל!".  אלבוס לקח את חפציו והתקדם לעבר הרכבת השחורה והישנה. הארי סיפר רבות לבנו על "הוגוורטס אקספרס" . בדמיונו היא הצטיירה כרכבת שבה התרחשו כל ההתחלות של הרפתקאותיו של הארי. נשמעה שריקת הקיטור והרכבת החלה לנוע. אלבוס מיהר למצוא תא פנוי.
"היי" אמר קול לאחר 5 דקות מתחילת הנסיעה. אלבוס סובב את ראשו והופתע לראות מולו נער גבוה. הנער היה בעל שיער שחור ועיניים ירוקות. הוא לבש גלימת תלמיד הוגוורטס וענד תג של מדריך ראשי.
"טדי!" קרא אלבוס וקם בכדי לחבק את חברו הטוב. טדי היה בנם של נימפדורה טונקס ורמוס לופין שנהרגו במלחמה האחרונה על הוגוורטס. הוא היה אחיו החורג של אלבוס אך הוא העדיף לחיות בבית הוריו של אמו.
"מה נשמע?" שאל טדי, "שנה ראשונה בהוגוורטס! מזל טוב! אני מקווה שתהיה בגריפינדור!". צמרמורת עברה בגופו של אלבוס. לרגע קט כל השמחה וההתרגשות לראות את טדי נעלמה והפחד מילא את אלבוס. הוא לא רצה להיות בסלית'רין. הוא פחד להיות בסלית'רין. הארי סיפר לו שלורד וולדמורט עצמו למד בסלית'רין אך זה לא משנה ליזה בית ישתבץ.
טדי הבחין בפניו של אלבוס שהחלו להחוויר.
"אל תדאג בחור קטן," אמר טדי ושיערו הפך לחום ועיניו נצבעו בכחול (הוא היה מטמורפוגוס), "אתה לא תהיה בסלית'רין. עכשיו, שב ותאכל משהו. אני הולך לקרון המדריכים, ככה שאם תרצה משהו אז תבקש".
הרגע שטדי יצא מהתא נכנסה רוז, בתם של החברים הכי טובים של הוריו של אלבוס, רון וויזלי והרמיוני גריינג'ר.
"היי" אמרו שניהם ביחד בירכו זה את זה בשנת לימודים מוצלחת. אלבוס עדיין לא נרגע מהמחשבה שיש אפשרות שיתמיין לסלית'רין והצבע עדיין לא חזר לפניו.
"אני כבר כל כך רוצה לפגוש את פרופסור מקגונגל!" אמרה רוז, "אמא ואבא אמרו שהיא כל נחמדה!". אלבוס הנהן ונאנח. עיניו החלו להיעצם וגופו קרס על מושבו.

"אלבוס.... תתעורר! אלבוס!" לחשה רוז באוזנו של אלבוס. כבר היה ערב, מה שבישר שהרכבת כבר כמעט הגיעה. אלבוס החל להזדקף לאט.
"מה קרה?" הוא שאל בשקט. רוז הצביעה על החלון. בחוץ עמדה טירה ענקית, בעלת חלונות מוארים אחדים בלבד.
"הגענו להוגוורטס". 

תכתבו תגובות ואני אמשיך...

		הפרק הבא