אהבה שומרת על אהבה

הירח ילל בקול עצוב והרוח רצה בין העצים כשהדמות חצתה את היער בדממה.זו הייתה שעת לילה מאוחרת מאוד,והארי רטן לעצמו כשהקור המקפיא חדר לעורקיו.הוא המשיך ללכת,קופץ מקול יללת זאבים רוטנת שנשמעה וחתכה את דומיית הלילה.כשהגיע לקרחת היער הארי נאנח והוציא את שרביטו.הוא לא סמך עליו,ולא יסמוך לעולם,אבל זה היה בעניין גורלו,ואם הוא מתעקש,שיהיה.אבל ינקמו בו,אם הוא יהרוג אותו.הארי הצטמרר למחשבה.הוא לא סיפר לרון והרמיוני לאן הוא הולך.אין לו זמן להסברים,הוא יסביר אחר-כך.נשמע קול פסיעות באדמה הלחה והארי שמע מאחוריו קול שקט."שלום פוטר." הארי הסתובב.סוורוס סנייפ התקרב אליו בצעדים קרירים ומהירים."אני מופתע שהגעת." אמר סנייפ."אני גם מופתע." אמר הארי בקרירות "מה אתה רוצה?" "ישר ולעניין." אמר סנייפ בקול חלקלק "חשיבה נכונה פוטר." "אל תסטה מהנושא" רטן הארי."בדיוק כמו אבא שלך.חסר סבלנות." אמר סנייפ.הארי חיכה כמה דקות."סבורני שדמבלדור סיפר לך על הנבואה,ועל הכוח שלך יש אך לוולדמורט אין." אמר סנייפ."כן." אמר הארי "האהבה." "נכון.אתה מבין,כשוולדמורט החל ליצור ההורוקרוקסים,הוא קרע את הנשמה שלו.הנשמה של כל אחד,בנויה מרגשות כולשהם שמתחברים דרך מאורעות שקורים בחיים בדרכים שונות.כמובן שהמוגלגים לא מכירים בהוכחה הזו,אך היא הנכונה ביותר ונבדקה מבחינה קוסמית.כשוולדמורט קרע את הנשמה שלו הוא החדיר כל רגש בהורוקרוקס אחר.כתוצאה מכך,כל הרגשות שהיו אינם עוד.כרגש מהנשמה נמצא בהורוקרוקס חי,הרגש הזה הוא הרגש העוצמתי ביותר." "זה לא עוזר לי,אני בכלל לא יודע מה הם ההורוקרוקסים.אני לא יכול לדעת אצל מי הרגש העוצמת טוב או רע." אמר הארי."אני לא מבקש ממך,למצוא.דמבלדור חושב שצריך להטיל עלייך את המשימה הזו,אך אני חולק עליו..בכל מקרה,לדמבלדור יש השערה שאתה-אה-ההורקרוקס השביעי." "אני?" צחק הארי "איך..מה?" "דמבלדור משער,שכאשר וולדמורט הרג את הורייך-" סנייפ בלע את רוקו "הוא החדיר בך,בלי כוונה כמובן,את ההורקרוקס עם רגש ה-אה-אהבה.דמבלדור רוצה שתיעזר בגריינג'ר כדי ללמוד על זה עוד קצת.בכל מקרה,אנחנו צריכים לראות איך מגנים עלייך,כדי שתוכל לנצח את וולדמורט.הרגש הזה אמור להיות הרגש של הנבואה שניבאה טרלוני לפני כמה ימים...אתה זוכר?"

בטח שהוא זוכר.הם טיילו בהוגסמיד כחלק מחופשת חג המולד,כשטרלוני קפצה עליו וצעקה "כשהמש תזרח והעולם ירע,רגש אחד ינצח את הרע.אהבה שומרת על האהבה"

"כן." לחש הארי ונזכר בתמונה של הרמיוני המתעלפת ושערה משווה לשלג תוספת אדמה."כשהשמש תזרח והעולם ירע,רגש אחד ינצח את הרע." אמר הארי "אז זה הרגש הזה? איך שומרים עליו?" "תנחש,פוטר." אמר סנייפ."אהבה שומרת על אהבה." אמר הארי בשקט."האהבה שלך תצטרך להקריב את עצמה ביום ההוא בשבילך." אמר סנייפ."לא." אמר הארי "לא." "מצטער." אמר סנייפ "הרמיוני שלך,לא תיהיה שלך ביום שבו תנצח את וולדמורט.בתנאי שהיא תישאר שלך." ובזה נעלם,וחזר לטירת הוגוורטס,מותיר את הארי ההמום כשדמעות מנצנצות בעיניו ורק מחשבה אחת חולפת בראשו."רק לא היא,רק לא היא."

		הפרק הבא