המכונה

המכונה שבקה חיים בדיוק כמו ליבך.

המכונה מצפצפת ואני משמיעה זעקה.

הרופאים רצו לחדר, אחרי ששמעו את זעקתי המרה.

את צרחתי אחרי שליבך הפסיק לפעום.

את זעקתי אלייך, למה עזבת פתאום?.

אני בוכה על אהובי, על אהובי היקר.

בוכה בלי הפסקה על סופך המר.

אהובי שלא עשה רע לאף אחד.

אהובי שהיה יחיד ומיוחד.

אני עכשיו בבית יושבת ובוכה.

מחר יהיה יום ההלוויה.

אני לא מאמינה שהלכת מכאן.

לא מאמינה שאתה כבר לא כאן.

ומחשבה אחת לא עוזבת את ראשי והיא:

'המכונה שבקה חיים בדיוק כמו ליבך'

---------------------------------------------

אם יפרסמו את זה השמח לדעת אם זה היה טוב