האמת שמאחורי הסיפור

 הוא התקרב אליה, כלב שחור רץ בעקבותיו, נובח בלי הפסקה. היא הייתה משותקת מרוב פחד. האדם זאב היה קרוב כל כך אליה היא יכלה לראות את עיניו למרות החושך ששרר שם. הכלב הגיע אליהם. הוא ניסה לנשך את הזרוע של האדם זאב, אבל הוא לא הצליח. האדם זאב תפס את לילי ומשך אותה איתו לכיוון היער.

הכלב ניסה לרדוף אחריהם, אבל הוא היה איטי מידיי. הוא איבד אותם בתוך היער. הוא ניסה לרחרח אחר עקבותיהם וזה עיכב אותו עוד יותר. אוזניו קלטו רחשים מאחוריו והוא הסתובב ומולו ניצב אייל.

"מזל שבאת קרניים," הוא אמר כשחזר לצורת אדם, "ירחוני חטף אותה, הוא הלכו לשם," הוא הוסיף והצביע לכיוון קרחת היער. הוא לא הספיק להביט על ג'יימס שנעלם, והוא יצא בריצה אחריו למרות שידע שג'יימס הרבה יותר מהיר ממנו והוא לא יצליח להשיג אותו.

ג'יימס לא חשב על כלום, רק רץ בלי לעצור, בלי להביט לאחור. הוא שמע רק את עלי השלכת עליהם דרך, וגם אותם הוא שמע רק במעומם. נשמעה יללה מצמררת, וג'יימס ניסה להרגיע את עצמו 'הוא לא יפגע בה' הוא חשב בלי הפסק. הוא הגיע לקרחת היער וראה את לילי אוחזת בעץ ומנסה לעלות למעלה. מתחתיה עמד על הקרקע אדם זאב מנסה לתפוס אותה. ג'יימס לא התקרב אליהם, הוא חיכה לסיריוס, שכעבור כמו רגעים הגיע, הוא חזר לצורת אדם.

"מה התוכנית?" שאל ג'יימס.

"אין תוכנית, פשוט לך אליה ותוציא אותה מהיער," אמר סיריוס בפשטות.

"אבל..." שאל ג'יימס

"פשוט תעשה את זה!" פקד עליו סיריוס, ואז חזר לצורת כלב. ג'יימס חזר לצורת אייל.

זה לא היה נראה יפה, הכלב נשך את האדם זאב, ומשך אותו לכיוון אחר, האייל לעומת זאת התקרב לילי שירדה מהעץ ונצמדה איליו מייד, האייל סימן לה שתעלה עליו. בתחילה לילי התנגדה, האדם זאב פצע את הכלב, לילי ראתה שהוא נאבק בו נואשות, היא לא רצתה לעזוב את הכלב הפצוע שבא להצילה אבל היא הבינה מהר מאוד שאין לה ברירה. היא עלתה על האייל, אוחזת בו בחוזקה.

הם חזרו לטירה. ג'יימס לא שם לב שהדרך שעבר הייתה כל- כך ארוכה, למרות שמידיי חודש הם עשו את אותה הדרך בדיוק.

הוא הרגיש שיש משהו על הזנב שלו, ולפי הגודל הוא הבין שזה פיטר.

הם הגיעו עד לפתח של הטירה, הוא עצר ונתן ללילי לרדת. כשירדה היא ליטפה אותו ולחשה "תודה" ונכנסה לטירה. הוא המתין מעט וחזר לצורת אדם וגם הוא נכנס לטירה. השעה הייתה כמעט חצות. כשהוא הגיע למסדרונות ושמע אי שם שעון מצלצל שתיים- עשרה פעמיים. הוא ראה את פיבס בקצה המסדרון. ג'יימס נעצר, שוקל את צעדיו הבאים. הוא החליט לחזור לאחור ולהיכנס לכיתת לימוד. מאחת הפינות של הכיתה הוא שמע קולות חרישיים של בכי, הוא הביט מסביבו ולא ראה דבר מלבד החושך. לפתע הוא ראה משהו זז באחת מפינות החדר. הוא התקרב בצעד אחד כשהוא קלט קרן אור בצבע ירוק מתקרבת לכיוונו.

 הוא הצליח להתחמק ברגע האחרון. הוא זיהה את האיש שעומד מולו אפילו בלי לראות את פרצופו.

סוורוס קפץ בצעקה, ג'יימס הספיק לראות את פיטר בורח ומטפס עליו שוב.

"איך אתה מעז?" שאל ג'יימס.

סוורוס נעצר, מבטו היה מלא בתיעוב. "אתה עוד שואל איך?!"

"כן!" צעק ג'יימס.

"באמת?!" ירק סוורוס.

"כן!" ענה ג'יימס בכעס. הוא ראה את סוורוס מרים שוב את שרביטו. ג'יימס היה מהיר ממנו.

הוא הטיל עליו כישוף ולקח את שרביטו בדיוק כשפיבס נכנס. שניהם הסתובבו.

"אתה רשאי להמשיך את כאן," אמר ג'יימס וראה את חיוכו של פיבס מתרחב.

"אתה יכול לסמוך עליי שאסיים את מלאכתך על הצד הטוב ביותר," אמר פיבס, וג'יימס יצא מהכיתה.

הוא הגיע לחדר המועדון שהיה ריק כמו קודם רק שעכשיו כולם היו במיטות, ישנים.

ג'יימס הרגיש לפתע  שהוא ממש חלש, כל אותו ערב עד עתה הוא שאב את כוחו מהמחשבה על לילי. שהיא נמצאת בסכנה. הוא לא חשב על עצמו אפילו לא לרגע. למרות שידע שלה לא איכפת, סיריוס סיפר לו שמקגונגל בקשה ממנה שתדאג לו והיא עשתה את זה בלי חשק.

כשהוא נכנס לחדרו הוא ראה את פיטר ישן במיטתו ואת סיריוס יושב ומחכה זרועו עטופה בתחבושת.

"סוף- סוף הגעת, כבר חשבתי שקרה לך משהו," אמר סיריוס.

ג'יימס לא ענה. הוא רק התיישב במיטתו. "אתה בסדר?"

"כן, בריא כמו שור!" הוא נפנף בידו וצעק בכאב. מהקצה השני של החדר נשמעו נשימות כבדות.

"לאן נעלמת?" שאל סיריוס מתעלם מהכאב.

"מתי זנב- תולע הגיע לפה?" שאל ג'יימס, מתחמק בכוונה משאלתו של סיריוס.

"הוא היה פה עוד לפני," ענה סיריוס מבלי להוריד את עיניו מג'יימס. "אז איפה היית?" ניסה שוב סיריוס.

"טיילתי," ענה ג'יימס קצרות. הוא לא רצה לספר לסיריוס מה קרה עם סוורוס.

סיריוס לא קנה את זה, "אם תחליט לספר לי, אני כבר ישמע."

ג'יימס לקח את זה בתור איום. הוא ידע שכשסיריוס רוצה משהו, הוא בדרך כלל מצליח להשיג.

"מה לגבי לילי?" שאל ג'יימס.

"היא בסדר גמור. קצת בשוק..." ענה סיריוס. הוא חיכה שג'יימס ידבר וכשלא אמר דבר הוא הביט בו וראה שנרדם עד לבוקר.

קרדיט לטאל (HalfALaugh או הקונדסאית החמישית לשעבר) המדהימה!

שעזרה לי המון בכתיבת הסיפור!

הפרק הקודם		הפרק הבא