איזה מין מתנה זו מראה?!

פרק 1

כשהתעוררתי בבוקר התיישבתי במיטתי ונזכרתי  שהיום יום הולדתי.

ירדתי למטה, חשבתי ששכחו, אמא עם מתנה בידה, מתנה שקנתה, "הפתעה" היא אמרה..

"מזל טוב לילי, הינה מה שחיכית לו כול השנים, הדבר שעושה אותך מיוחדת. רק את יכולה לשלוט בזה. תיהני."

אוקי, עכשיו ממש התרגשתי היום אני בת שלוש עשרה והיום אני אגלה למה אני מיוחדת.

פתחתי את המתנה והתאכזבתי. אמא נתנה לי מראה, מראה!!

מה אני אעשה עם מראה?! זה ביאס אותי, לא רציתי ללכת ללימודים, רציתי להישאר בבית כול היום ורק לבכות. אין לי מתנות(יפות), אין לי מסיבה ואין לי חברות חוץ מליאן.

רצתי למעלה, לחדר. עצמתי עיניים ונרדמתי. כשהתעוררתי היה בערך 11 בבוקר נראה לי.

ראיתי את המראה ונזכרתי במה שקרה.  לקחתי את המראה והסתכלתי על עצמי. מה יש לי עוד לעשות איתה?

ראיתי את עצמי מכוערת, עם משקפים, ברזלים ,שיער מתולתל, שחור ומגעיל.

חשבתי שם הייתי יפה יותר הייתי מקובלת כמו סוניה. לומדת הרבה אבל ממש יפה.

כל כך רציתי להיות יפה..

הסתכלתי שוב פעם במראה אך הופתעתי. לא ראיתי אותי, ראיתי משהי יפה, בלי משקפים, שיער חלק, שחור כעורב ואין גשר! יש לי שיניים ישרות!

לא האמנתי לעיניי לכן הלכתי למראה הגדולה. אולי סתם דמיינתי? אך זאת הייתה אני!

ירדתי למטה וראיתי את  אמא שלי, רצתי אליה, חיבקתי אותה ממש חזק ודיברתי.

" את ידעת על זה כול הזמן! למה לא נתת לי את זה לפני?!" שאלתי.

"מפני שעוד לא מלאו לך 13, עכשיו כשאת בת 13 יכולתי לתת לך. עניין של מסורת חמודה."

"מסורת! את רצינית?! כול החיים שלי היו יכולים להיות שונים, הייתי יכולה להיות מקובלת, להיות הכי יפה בכיתה עם הרבה חברים ומה שעניין אותך הוא מסורת?!"

" להיות מקובלת זה לא כול החיים, את תביני את זה כשתגדלי".

למחרת שמתי מסקרה,עיפרון שחור וסומק הייתי ממש יפה! לקחתי את התיק ויצאתי ללימודים.

הפרק הקודם		הפרק הבא