אמת או חובה?

העליתי את הפיקצר הזה גם משם משתמש אחר, אז רק שתדעו, אני הכתבת המקורית p:

הערה:לילי קוראת לכל הקונדסאים בשמות המשפחה שלהם, ורק לרמוס היא קוראת בשמו הפרטי, זה במכוון.

אמת או חובה?

׳היום פוטר ניסה להציע לי לצאת איתו בערך בפעם האלף רק מאז תחילת השנה, ועברו רק חודשיים!׳ 

רק מהמשפט הזה אתם אמורים לדעת מי אני.

אז לסתומים שביניכם,אני היא לילי אוונס, גריפינדורית מצטיינת, שנה שביעית, עיניים ירוקות, שיער ג׳ינג׳י ומקובלת ששונאת את החיים שלה.

למה?

בגלל סוורוס, הבוגדן כפוי הטובה הזה, שעכשיו אני מתקשה לחשוב שהוא היה חבר שלי.

או אולי בגלל הפ״פ (ראשי התיבות של פוטר הפוץ) הגדול ביותר בכל תולדות הוגוורטס ( בתחולדה  צריכה להוסיף אותה לספר שלה)

או בגלל סופי המעצבנת הזאת, שעד אתמול הייתה החברה הכי טובה שלי.

חיים קשים, נכון? 

וזה עוד יותר קשה שאני יודעת שאחד מהקונדסאים ( שעד עכשיו חשבתי שהוא הנורמלי ביותר שם) התברר שהוא אדם זאב.

שכל שאר הקונדסאים אנימגוסים,

ושקוסם גדול ואפל שקוראים לו וולדמ- טוב הבנתם למי התכוונתי מסתובב בחוץ ומפחיד את כולם.

והדבר הכי נורא מכל מה שאמרתי עכשיו זה שהיום הקונדסאים, עושים מסיבה בחדר הנחיצות ( לא שאני יודעת איפה זה), והפעם ניקול, החברה השנייה הכי טובה שלי בעלת שיער שטני ועינים זהובות, חלצה ממני הבטחה שאני אבוא איתה למסיבה.

״ ניקול, אני שונאת אותך!״ צעקתי עליה. ניקול אדישה, היא פשוט ישבה על מיטתה והביטה בציפורניה, כשאמרה ״ למה את כל כך כועסת עלי? בסך הכל אורגנית לך דייט עם ג׳יימס״

 זה מה שאני לא אוהבת בניקול, היא אף פעם לא מבינה את חומרת מעשייה. והמעשה הזה הכעיס אותי אפילו יותר מאז שהיא שפכה עלי מים, כשלא רציתי לקום.

״דבר ראשון, זה לא דייט. דבר שני, אני בכלל שונאת את פוטר!״ 

״ גבר ראשון, יש לג׳יימס שם. דבר שני, את מגזימה, בסוף את כן תיתאהבי בו,״ חיקתה ניקול את הנימה הכועסת שלי.

״ את נשמעת בדיוק כמו בלק!״ צעקתי עליה.

״ומה רע בזה?״ בלק הופיע משום מקום מול הדלת הפתוחה.

״ אבל... אבל... המדרגות...״ מילמלתי.

כל בן שעולה במדרגות ( זה כולל את בלק, עם השיער הארוך שניראה כאילו שייך לבת) המדרגות הופכות למגלשה שבנים לא יודעים להחליק בה.

בתגובה למלמולים שלי, אמר ״ אני טוב,״

״ נכון. אתה טוב. אבל רק בלהיות גרוע,״ אמרתי ושמחתי על המבט הפגוע שהפגין.

״כאילו שאת יותר טובה,״ התעשת בלק.

״ נכון, אני טובה. אבל רק בלי ה׳כאילו׳,״

״ כן, את טובה אפילו יותר ממני מלהעציב את קרניים, אחרי יום של חפירות עלייך,״

פתחתי את פי, וזה לא היה נחמד לגלות שלא הייתה לי עקיצה להחזיר לו.

״ ניקול,״ אמר ״ אני צריך אותך,״

ניקול, שעד עכשיו רק צפתה בשעשוע, הלכה בעיקבות בלק, כשאמרה ״ ניפגש בחדר המועדון בתשע,״

שכבתי על המיטה בעינים פתוחות.

״ מעניין על מה בלק רצה לדבר עם ניקול,״ אמרתי-שאלתי בקול רם. אני יודעת שזה מוזר, אבל לפעמים רק ככה המחשבות הסתדרו לי בראש.

״ מתערבת איתך שהיא מתמזמזת איתו באחד מהחדרים,״ שמעתי קול אומר.

הסתתי את הווילונות של המיטה, ולא הופתעתי לראות נערה גבוהה, בעלת שיער חום חלק ועיניים כחולות עומדת בפתח החדר.

״ מתערבת איך,״ המשיכה סופי ״ שעד מחר היא תאבד את בתולייב ותמר בבכי על למה סיירוס המהמם זרק אותה,״

״ המהמם?״ גיחכתי ״ יופי סופי, איבדת את זה סופית.״

״ את הבתולים?״ שאלה ״ נכון. ממזמן. אבל עם סיריוס זה יהיה שונה,״

פיתאום נזכרתי בכל הבנים שהיא הובילה לחדרינו ואיימה עלינו לא לספר.

״הוא טיפש לגמרי. מתי תבינו את זה?״  כשאמרתי את זה התכוונתי לכל בנות הוגוורטס.

״ את הטיפשה פה. לא סיירוס״ צחקה סופי בבוז ״ אני לא מאמינה שסבלתי את הטיפשות שלך במשך 7 שנים שלמות!״ 

״ תעזבי אותי כבר!״ צעקתי ויצאתי בסערה מהחדר.כבר שכחתי איך זה מרגיש שמישהו שונא אותך. ( כבר הרבה זמן לא היתראיתי עם פטוניה)

יצאתי למדשאות. הייתי צריכה קצת אוויר צח.

חשבתי על ניקול. מה אם היא באמת הי אהבה בבלק בלי לספר לי? ואז  אין סיכוי שנערה שפויה כמוהה תתאהב בנער בלתי שפוי( בלשון המעטה) כמוהו.

ומניקול ובלק, התחלתי לחשוב על מה שהוא אמר:׳ את טובה אפילו יותר ממני בלהעליב את קרניים לאחר יום של חפירות עלייך׳

ואולי זה נכון? אולי הוא האחד?

דחיתי את המחשבה הנוראה הזאת. כל אחד שפגשתי שאלתי את עצמי עם הוא האחד. זה כל כך מעורר רחמים לדעת שנערה יפה כמוני לא מצליחה להתאהב.

אחרי כמה זמן שהרגיש כמו שעה ( ואם השעון הדפוק שיש לי בראש, יש סיכוי שעברו 3 שעות, ויש סיכוי שעברו רק 5 דקות)נזכרתי את מה שהבטחתי לעיקול.

שאלתי ילדה אחת שהייתה באיזור מה השעה.

היא אמרה שהשעה שמונה וחצי.

צעקתי לה ״ תודה״ וטסתי ( לא על מטאטא, אני שונאת מטאטים) למעונות גריפינדור.

ליד האולם הגדול הזזתי שטיח קיר ונכנסתי לתוך מעבר סודי,שפעם בטעות רמוס גילה לי אחרי פגישת מדריכים.

״ תיראי,״ שמעתי קול ששהיתי ששיך לבלק ״ את רק צריכה לשפוך לה את השיקוי לתוך הכוס. לא ביג דיל.״

״ אבל זה כן ביג דיל, שאני אמורה לעשות את זה לחברה הכי טובה שלי.״ אמרה מישהי שנשמע כמו ניקול.

מזל שהיה חשוך והם לא יכלו לראות אותי.

ניקול נאנחה.

״ בסדר. אבל רק אם לא תגלה לג׳יימס,״ ראייתי את בלק מהנהן.

היא הסתובבה והוסיפה שתי מילים אחרונות, ״ אתה כלב״ ונעלמה.

ברגע הראשון הייתי בשוק על זה שחברה שלי קיללה את אליל הבנות,

ברגע השני רציתי לקפוץ משימה ולצעוק עליו שזה נכון,

וברגע השלישי נזכרתי שזה נכון. הרי האנימגוס שלו הוא כלב.

כניראה לסלק עברה אותה מחשבה בראש, כי הוא אמר לחלל הריק ( חוץ ממני), בנימה כל יודעת ״ טוב, מה את רוצה. זה נכון״

אחרי עשר דקות הגעתי לחדר המועדון.

״ איפה היית לעזאזל?״ שאלה אותי ניקול.

כמובן, שלא יכולתי לספר לה על זה ששמעתי אותה מתחננת לשפוך למשקה של מישהי שיקוי אהבה, שבלקהמשיך לבנות בקיר עוד 5 דקות, וששכחתי את הסיסמא למועדון מרוב לחץ.

אז הלכתי על חצי מהאמת ״ הייתי במדשאות ואיבדתי את הזמן,״

ניראה שניקול האמינה לי כי היא. לא נעצה בי את המבט המפחיד והחשדן שלה.

״ את צריכה להתארגן.״ קבעה ניקול.

״ למה? מה לא בסדר באיך שאני עכשיו?״ שאלתי.

ניקול עשתה פרצוף וגררה אותי למעלה.

בהצצה חטופה במראה הבנתי מה לא בסדר.

היה לי זרדים בשיער, שריטה מדממת ביד, קרע בגלימה, ואבק בכל שאר הגוף.

״אה.״ זה כל מה שיכולתי לומר.

תוך כמה מילות קסם הייתי נקיה, השריטה נעלמה והייתי לבושה בשמלת מיני, כחולה ומוגליגית.

ניקול הובילה אותי אל ממסדרון כלשהו ( כבר איבדתי את הדרך) שניראה לי שכבר חלפנו בו הופיעה דלת שלא ראיתי שם אף פעם.

כשניכנסנו לחדר הגדול הדבר הראשון ששמענו היה ״ באמת הגיע הזמן״ אמר בלק ״ עברה רבע שעה מאז תשע״

והדבר הראשון שראיתי היה נער בלונדיני גורר את ניקול לנשיקה.

למרות שלא הכרתי אותו נאנחתי בלב. טוב לדעת שהחברה שלך לא יוצאת עם. שובר לבבות.

״ זה קאל״ אמרה ניקול ״ הוא חבר שלי מתחילת השנה״

״ הי," אמר קאל

״ הי״, עניתי לו ״ אני לילי אוונס,״

״ הבת זוג לעתיד של ג׳יימס?״ הוא שאל. כשראה שזה לא הצחיק אותי, מילמל ״ סליחה...״

 ״ הי לילי, רוצה מיץ דלעת?״ שאלה אותי ניקול.

אם הבנתי נכון את מה ששמעתי במעבר הסודי, ניקול שפכה לי לכוס עכשיו שיקוי אהבה לפוטר. אז פשוט העמדתי פניםשאני שותה.

״אמת או חובה!״ שאג בלק ברחבי החדר ולקח בקבוק כשכולם התישבנו במעגל.

לאלה שלא יודעים, אמת או חובה של קוסמים הוא שונה. לפי כל. משחק משהו צריך להציל כישוף שהנוכחים המישחק ידברו רק אמת ויעש מה שאומרים להם.

בזמן שעברו כמה סבבים, התחלתי לנעוץ מבטים באוויר. המחשבה שלי לא הייתה כל כך ממוקדת, ולא היה לי כח לבדוק במה או במי אני מתעניינת ככה.

״ אוונס!״ 

״

מה? מה?״ קפצתי. פיתאום שמתי לב שכולם מסתכלים עלי. הסמקתי. לא בגלל שכמעט נרדמתי מול כולם, אלה בגלל שהבנתי במי נעשית מבט. נעצתי מבט בפוטר.

״ אוונס,״ אמר בלק ״ לפני שהשקעת בחלומות על קרניים.״ איך שמי קודם הסמקתי זה היה כלום לעומת עכשיו. ״ הבקבוק נעצר בשנינו. אמת או חובה?״ 

״אמת.״ אמרתי מיד. מאז כיתה ד׳, שמישהו אמר לי שחובה עלי לצעוק מהחלון ׳ אני גולם פסיכי׳,אני לא בוחרת החובה.

״ אמת שאת שונאת את קרניים?״

כמעט מיד אמרתי ׳ כן׳. אבל אז הסתכלתי על פוטר, והבעת פניו המודאגת עירערה את ביטחוני.

שיט חשבתי יש סיכוי שבסוף כן שתיתי את השיקוי ובגלל זה אני מאוהבת בפוטר? 

כניראה  חשבתי זמן רב מדי, כי בלק אמר ״ אני אקבל איזה כלא״

לפני שהספקתי למחות הוא סובב את הבקבוק והוא נעצר ( אם המזל הדפוק שלי) עלי ועל פיטגריו.

״ חובה״ אמרתי לפני שהספיק לדבר. אין לי כח לעוד שאלה על פוטר.

פיטגריו ישב באמצע שבלק לוחש באוזנו הימנית ורמוס באוזנו השמאלית.

״ ירחוני אל תעלב ״ אמר פיטגריו ״ אבל אני בוחר במשימה של רך כף״

רמוס חייך בדאגה. בלק חייך את החיוך הכל יודע שלו ופיטוריו הוציא לשון.

״ חובה עלייך לנשק את קרניים.״ 

התחלתי להסמיק.

למה דווקא עכשיו? 

הבטתי בג׳יימס- כלומר בפוטר ( ממתי אני קוראת לו ג׳יימס?), שהיה אדום אפילו יותר ממני.

התקרבתי לעברו באיטיות. הסתר שקט בכל החדר.

רגע לפני שהוא הצמיד את שפתי לשלו, הבטתי בניקול שחייכה בהתרגשות.

וכששפתינו ניפגשו, הבנתי למה ניקול לא חשדה בי, למה היא ובלק דיברו דווקא במעבר סודי שידוע לי, למה ניקול הלבישה אותי ממש ייפה. והבנתי גם למה התכוונה כשאמרה שאני אתאהב בו בקרוב.

היא עשתה לי תרגיל. תרגיל מלוכלך. הכל בשביל להראות לי שאני אוהבת את ג׳יימס.

כי לא, לא היה במיץ שום טיפת שיקוי אהבה.

תגובות בבקשה?