מחנה האבודים

״אני כל כך שמח שאנחנו עושים את זה״ אמר פרסי.

הוא, אנבת׳, פייפר, ג׳ייסון, ליאו, קליפסו, פרנק, הייזל יצאו לרבעיית דייט ברומא החדשה, משהו הזוי לגמרי שפייפר המציאה.

אחרי שכל החצויים נהנו במסעדת ״יופיטר״ הם הלכו לחצר בכחוס, שם ניקו וריינה חיכו להם.

עשרת החצויים ישבו על הדשא, ושיחזרו מסעות חיפושים ישנים.

״גם אחרי שזה נגמר, אני עדיין לא מאמין שגאיה התעוררה בגלל זרזיף דם שירד לי מהאף״ אמר פרסי. ״מלכת הבוץ הלכה לעולמה, רק שהפעם זה לא עולם של בוץ״ אמר ליאו וכל החבורה צחקה. ״אני עדיין לא מאמין שזה נגמר״ אמר פרנק ״איבדנו כל כך הרבה״. ״נו באמת פרנק״ אמר ג׳ייסון ״אתה, בנו של אל המלחמה ארס, אמור להבין יותר מכולנו עניין של הקרבה והכל״. פייפר חייכה, היא לא האמינה כמה ג׳ייסון השתנה מאז שליאו חזר יחד עם קליפסו ושאלה את אנבת׳ ״מה עם העכבישים?״. ״משהו מוזר מאוד״ אמר אנבת׳ ״מאז שהעכבישה הגדולה נפלה לטרטרוס העכבישים הפסיקו לרדוף אחרי בני אתנה״. ״וטוב שכך״ אמרו קליפסו וריינה ביחד, שבזמן האחרון נהיו חברות ממש טובות. ״אני חשה באות מוזרה מהאדמה״ אמרה הייזל. ״גם אני״ אמר ניקו ״אות של מוות״. כמו מכונה, כל החבורה קמה ושלפה נשק, הם היו היחידים שהיו מורשים להחזיק נשק ברומא החדשה. פתאום עייניו של ניקו הפכו זהובות, ומיד פרסי הפנה אליו חרב לגרון ואמר ״קרונוס?זה אתה?נחסל אותך שוב!״. ״מחנה האבודים מחפש אותכם״ אמר ניקו בקול מעורפל, שממש לא היה הקול שלו ״עליכם להתייצב מיד״. ניקו נקש באצבעותיו וכולם נעלמו.

                                                                                                                                  ***

עשרת החצויים הופיעו ליד חוות תותים בשם ״התותים האבודים״ עם הכותרת ״תותים אבודים לא תמצאו במקום אחר״.

״איפה אנחנו?״ שאלה פייפר בדאגה. ״אין לי מושג״ אמר ג׳ייסון והוציא נשק. ״תוציאו נשק״ אמר פרסי והוצאי את האנקלוסמוס שלו. כל האחרים הוציאו נשק. מבין הגבעות התקרבה נערה בלונדינית. שהנערה הגיעה אל החצויים ג׳ייסון הפנה אליה חררב לגרון, ושאל ״מי את?״. ״אני אלכס״ אמרה הנערה וציחקקה ״לא תוכל לגבור עלי בקרב״. אלכס הוציאה פגיון, והפילה לכולם את הנשק. ״אתם באמת רוצים להילחם בי?״ שאלה אלכס ״זימנו אותכם לעיניניי שלום. פרסי, אנבת׳, פייפר, ג׳ייסון, ליאו, קליפסו, פרנק, הייזל, ניקו וריינה״. ״איך את יודעת את השמות שלנו?״ שאלו אנבת׳, פייפר, קליפסו, הייזל וריינה. ״אני חצויה״ אמרה אלכס ״בתה של אתנה, יוונית כמובן, כמוך אנבת׳״. ״היא צודקת״ אמר ניקו ״אני חש בה, בכוח מסוים שיש לה. אבל לא רק אתנה…יש בה מכל האלים״. ״נכון״ אמרה הייזל ״מי את?״. ״אם תבואו אסביר הכל״ אמרה אלכס ״אפילו אחזיר את כלי הנשק שלכם״.אלכס החזירה לכולם את הנשק, והובילה אותם אל החווה.

                                                                                                                                  ***

הדבר הראשון שליאו אמר היה ״וואו״.

החווה הפשוטה התגלתה כמחנה, עם אותו קסם של מחנה החצויים.

״אפשר הסבר?״ שאל פרנק. ״ברור״ ענתה אלכס והתחילה לספר ״המחנה הזה עתיק יותר ממחנה החצויים וגם ממחנה יופיטר, למחנה קוראים ״מחנה האבודים״. למחנה מגיעים חצויים, רומים ויוונים כאחד. כמו במחנה יופיטר יש לנו כאן את רומא, שבה חצויים יכולים לחיות חיים נורמלים. המחנה מחולק לשני חלקים, החלק הרומי והחלק היווני. כל גודלו של חלק הוא פי 2 מגודל מחנה יופיטר. חוץ משני המחנות, יש לנו את המרכז הראשי, שהכל קורה שם. האורקל מתגוררת שם, חצויים מובאים לשם, בעצם, הכל קורה שם. בין שני המחנות יש משחקים מגוונים. הרומאים באים לשחק תפוס ת׳דגל, היוונים באים למשחקי מלחמה, והכל מגוון. לפעמים חצוי רוצה ללכת לאחד המחנות שלכם, הוא משתחחר והולך למחנות שלכם. אני בעצם מנהלת הכל כאן, קצת כמו ריינה״. ״הכל נשמע טוב ויפה״ אמרה פייפר ״למה את צריכה אותנו?״. ״האורקל שלנו ניבאה לנו נבואה, שאפולו לחש לי את פרושה. יופיטר וחצויים יפגשו, מחנות יראו. יחד יצאו למסע האסור, ויביסו את העבר.״ ענתה אלכס. ״איך אפולו לחש לך?״ שאלה ריינה ״חשבתי שאת בת אתנה״. ״אני בת אתנה מלידה, בהחלט״ אמרה אלכס ״אך שנולדתי זאוס העניק לי מתנה, שהיא גם קללה. חוץ מכוח אתנה ששוכן בי, יש לי גם מעטים מאלים אחרים. נולדתי למסע הזה, ואתם תבואו איתי״. ״עוד מסע, עוד סבלה״ מילמלה אנבת׳. ״ריינה,ניקו וקליפסו״ אמרה אלכס ״אתם תישארו פה״. ״אבל…״ ניקו מיהר לדבר, אך אלכס נעצה בו מבט עם עיניים זהובות והוא מיד התעשט. ניקו וריינה הלכו בעקבות אחד החניכים למרכז הראשי. ״טוב״ אמרה אלכס ״אתם שבעת החצויים שהיו בנבואה הקודמת, לא?״. ״בהחלט כן״ אמר ליאו ״את רואה כאן את גיבורי הואלימפוס״. ״אני רוצה לומר לכם משהו על האסור״ אמרה אלכס ״אני יודעת שאנבת׳ ופרסי היו בטרטרוס, וזה יותר נורא מזה. האסור יקפיץ אותנו אל העולם שלנו, אבל מידי פעם יקח אותנו לעולמו. הכניסה אליו היא פה.״ אלכס הצביעה על דלת רעועה למראה, שלאו לא היה שם לב אליה בלי שאלכס תצביעה עליה. ״אבל מה עם פריטי מסעֿ?״ שאלה אנבת׳ ״צריך פריטי מסע״. ״האסור נותן הכל״ אמרה אלכס ״אך הוא גם לוקח״. החצויים החליפו מבטים, לצאת שוב למסע? ״נכנסים!״ הכריזה אלכס ופתחה את הדלת, שהקרינה אור זהוב. אלכס נכנסה ראשונה, ואחריה כולם נכנסו, חוץ מפרסי ואנבת׳. ״אני מפחדת״ אמרה אנבת׳. ״אין מה לפחד״ אמר פרסי ״כל עוד אנחנו יחד״. ויחד פרסי ואנבת׳ נכנסו, יד ביד.

		הפרק הבא