הארי פוטר והילד המקולל

פאנפיק זה הוא עיבוד ספורותי לספר ״הארי פוטר והילד המקולל״, שכתוב בשפה תסריטאית. כל זכויות היוצרים שייכות לג׳יי קיי רולינג, ג'ון טיפאני וג'ק ת'ורן.

תחנת הרכבת קינג׳ס קרוס הייתה עמוסה וסואנת, מלאה אנשים שמנסים להגיע לכל מיני מקומות. בתוך כל הרעש וההמולה, שני כלובים גדולים שיקשקו בראש שתי עגלות עמוסות. את העגלה דחפו שני ילדים, ג׳יימס פוטר ואלבוס פוטר. אמא שלהם. ג׳יני, פסעה אחריהם, גבר בן 37, הארי, הרכיב על כתפיו את בתו לילי. ״אבא. הוא לא מפסיק להגיד את זה!״ אמר אלבוס. ״ג׳יימס, די עם זה״ נזף הארי בג׳יימס. ״רק אמרתי שאולי ישבצו אותו בסלית׳רין. אי אפשר להגיד שזה לא נכון…״ אמר ג׳יימס ותפס את המבט הזועם של אביו ״נו, טוב״. אלבוס הסתכל על אימו ושאל ״תכתבו לי, נכון?״. ״יום יום, אם זה מה שתרצה״ ענתה לו ג׳יני. ״לא. לא יום יום. ג׳יימס אומר שרוב הילדים מקבלים מכתבים מהבית רק פעם בחודש בערך. אני לא רוצה ש…״ התחיל לומר אלבוס אך הארי קטע אותו ״אחיך קיבל מאיתנו שלושה נכתבים בשבוע בשנה שעברה״. ״מה? ג׳יימס?״ שאל אלבוס בפליאה ונעץ מבטים בג׳יימס. ״כן. אולי עדיף שלא תאמין לכל מה שהוא מספר לך על הוגוורטס. הוא אוהב למתוח אותך, אחיך״ אמרה ג׳יני בעוד ג׳יימס מחייך חיוך שובב ושואל ״אפשר להמשיך כבר?״. אלבוס הביט בהארי, ואחר כך בג׳יני. ״כל מה שצריך לעשות זה לצעוד ישר אל הקיר שבין רציף תשע לרציף עשר״ הסבירה ג׳יני  ״אני כל כך מתרגשת״ אמרה לילי .

״אל תהסס ואל תפחד מפני התנגשות, זה מאוד חשוב. עדיף לעשות את זה בריצה, אם יש לך חששות״ הסביר הארי לאלבוס.

״אני מוכן״

הארי ולילי הניחו ידיים על העגלה של אלבוס, וג׳יני הצטרפה לעגלה של ג׳יימס. וביחד, כל המשפחה כולה רצה בתנופה היישר אל המחסום.

                                                                                                                  ~~~

הרציף כולו אפאף קיטור לבן סמיך שפלט ״רכבת האקספרס להוגוורטס״. הרציף מלא קוסמים ומכשפות בגלימות, רובם מנסים למצוא דרך להיפרד מילדיהם האהובים.

״זהו זה״ אמר אלבוס. ״וואו!״ לילי התפעלה.

״רציף תשע ושלושה רבעים״

״איפה הם? הם פה? אולי הם בכלל לא הגיעו?״

הארי הצביע על משפחת וויזלי. לילי רצה אל רון בהתלהבות והסתערה עליו. רון הרים את לילי לאוויר ואמר ״תראו מי פה,הפוטרית האהובה עלי״. ״יש לך טריק בשבילי?״ שאלה לילי בסקרנות. ״שמעת פעם על פטנט הוקוס מוקוס של האחים וויזלי,״ שאל רון ״שנקראה נשיפה גונבת אף?״. ״אמא!״ צעקה רוז ״אבא שוב עושה את הקטע האידיוטי הזה שלו!״. ״בעינייך זה אידיוטי״ הסבירה הרמיוני ״בעיניו זה פאר היצירה. בעיני זה…משהו בין לבין״. ״חכי רגע, תני לי רק ללעוס פה קצת… אוויר״ אמר רון ״ועכשיו זה עניין פשוט של… תסלחי לי אם יש לי קצת ריח של שום…״. הוא נשף על לילי, והיא ציחקקה ואמרה ״יש לך ריח של דייסה״. ״בים. בם. בום. עלמתי הצעירה, היכני לאבד כליל את חוש הריח שלך… ״ אמר רון והסיר לה את האף.

״איפה האף שלי?״

״טא דה!״

רון פתח את ידו,שהייתה ריקה. ״אתה מצחיקול״ אמרה לילי. ״עוד פעם כולם מסתכלים עלינו״ אמר אלבוס בחשש. ״זה אני!״ אמר רון ״אני נורא מפורסם. הניסויים שלי באפים הפכו אותי לאגדה!״. ״הפכו אותך למשהו,זה בטוח״ מילמלה הרמיוני. ״חנית בלי בעיה?״ שאל הארי את רון. ״שום בעיה״ ענה רון ״הרמיוני לא האמינה שאצליח לעבור טסט נהיגה של מוגלגים. נכון הרמיוני? היא חשבה שאצטרך להטיל לחש קונדפוס על הבוחן״. ״קשקוש״ הרמיוני הכחישה ״יש לי אמון מלא בך״. ״ולי יש אמון מלא שהוא באמת הטיל עליו קונפודוס״ אמרה רוז בביטחון. ״האלו!״ צעק רון. ״אבא…״ אמר אלבוס ומשך בגלימתו של הארי, שהפנה אליו מבט ״את חושב ש- מאם אם- מה אם ישבצו אותי בסלית׳רין…״. ״ומה רע בזה?״ שאל הארי. ״סלית׳רין זה הבית של הנחש, של קסם אפל… זה לא בית של קוסמים אמיצים״ ענה אלבוס בחשש. ״אלבוס סוורוס״ אמר הארי ״אתה נקרא על שם שניים מהמנהלים של הוגוורטס. אחד מהם היה יוצא בית סלית׳רין, והוא היה קרוב לוודאי האיש הכי אמיץ שהכרתי בחיי״. ״אבל נגיד ש…״ התחיל אלבוס לומר, אך הארי קטע אותו ואמר ״אם זה חשוב לך, לך, מצנפת המיון תתחשב בהעדפות שלך״.

״באמת?״

״ככה זה היה אצלי״

״הוא אף פעם לא סיפר את זה״ חשב הארי, והמחשבה הידהדה בראשו.

״הוגוורטס יעשה ממך בן אדם, אלבוס״ אמר הארי ״אני מבטיח לך, אין שם שום דבר שצריך לפחד ממנו״. ״חוץ מהפגעסוסים״ אמר ג׳יימס שנדחף לשיחה ״תיזהר מהפגעסוסים״.

״חשבתי שאי אפשר לראות אותם!״ אמר אלבוס. ״תשמע בקולם של המורים, אל תקשיב לשטויות של ג׳יימס, ותזכור ליהנות״ אמר הארי ״ועכשיו,אם אתה לא רוצה שהרכבת הזאת תצא בלעדייך, הגיע הזמן לקפוץ פנימה…״. ״אני ארדוף אחריה עד סוף הרציף״ אמרה לילי והחלה לרוץ. ״לילי,תחזרי מיד״צעקה ג׳יני, אך ללא הועל, לילי המשיכה לרוץ.

״רוז!״ צעקה הרמיוני לרוז, שהפנה את מבטה אליה ״אל תשכחי למסור את אהבתנו לנוויל!״. ״אמא!״ אמרה רוז כאילו אמה התחלקה על השכל ״אני לא יכולה למסור אהבה למורה שלי!״. רוז המשיכה בדרכה אל הרכבת בעוד שאלבוס חיבק את הארי וג׳יני פעם אחרונה ואומר ״טוב. אז, להתראות״ ויצא אחרי רוז לרכבת. שריקות נשמעו לכל אורך הרציף. ״הם יהיו בסדר, נכון?״ שאלה ג׳יני בדאגה. ״הוגוורטס הוא מקום גדול״ ציינה הרמיוני, ואחריה רון הממשיך ״גדול. נפלא. מלא אוכל. הייתי נותן הכל בשביל לחזור לשם״. ״משונה״ אמר הארי ״איך אל דאג שימיינו אותו לסלית׳רין״. ״וזה עוד כלום״ אמרה הרמיוני ״רוז כבר בחיץ אם היא תצליח לשבור את שיא הנקודות בקווידיץ׳ כבר בשנה הראשונה שלה או רק בשנייה. וכמה מוקדם ירשו לה לגשת לבגרויות״. ״מאיפה היא קיבלה את השאפנות שלה, אין לי מושג״ אמר רון, בציניות שמובהרת לכולם. ״ואיך תרגיש, הארי״ שאלה ג׳יני ״אם אל - אם זה יקרה?״. ״את יודעת, ג׳ין״ אמר רון ״תמיד חשבנו שיש סיכוי שימיינו אותך לסלית׳רין״.

״מה?״

״בחיי. פרד וג׳ורג׳ הריצו הימורים״

״אפשר ללכת?״ שאלה הרמיוני ״אנשים מסתכלים עלינו״. ״אנשים תמיד מסתכלים על שלושתכם שאתם יחד ולחוד״ הסבירה ג׳יני ״אנשים תמיד מסתכלים עליכם״. הארבעה פנו ללכת, ג׳יני עצרה את הארי ושאלה ״הארי… הוא יהיה בסדר, נכון?״. ״ברור שהוא יהיה בסדר״ ענה לה הארי בבטחה.