צוואה

הוא היה המום. לגמרי. סבא.. איננו. כל מסעותיו לשוא. הוא הביט במכתב שוב. מצורפת היתה צוואה וירושה. מזוודה. מוזר.

הצוואה ציוותה עליו לטפל בחיות ע"פ ספר שבפנים. ולחפש את שרנקוק פחוס הקרן, כי הוא כמעט נכחד ובטח צריך טיפול ורבייה. 'צא לדרך!' שלח לו לסיום את מילות העידוד, סבו.

אז הוא יצא לדרך. המציא שיר בדרך. איש לא הצטרף אליו למסע, הוא נטה לעצבן אנשים. 

"רולף! צעד וקפוץ!" קפיצה ימינה. "השרנקוק זקוק לך!" קפיצה שמאלה. "רולף! כאן תמצא את אהובתך!" קפיצה שמאלה. ואז השתהות בת כמה שניות. הוא ראה ברוחו את המילים שכתב סבו. 'במסע הזה תמצא את אהובתך, בכך שתעזור ותחפש את השרנקוק, אהובתך תהיה מיוחדת, היא תהיה איתך לעד'. ואז הוא רץ ודמיין את השרנקוק. ואז המשיך לשיר ולרקוד במעמקי יערות הכרמל, שליד חיפה. בלילות לן בשטח בשביל הכיף. ואז עשה קניות בחיפה. הוא חקר כבר את כל אפריקה כבר שנתיים וחצי. היעד הבא היה דרום אמריקה.

לפעמים היה יושב ומבכה את מות ניוט וטינה, סבו וסבתו, מותם הפתאומי הכה. הוא אהב ללכת לקולנוע של קוסמי בירטניה ולצפות בגבורת סבו וסבתו, אחות ובעלה של סבתו.

הוא קרא את המכתב עשרות פעמים, עד שהעתיק אותם לדף חדש כדי שיהיה ניתן לקרוא את הכתוב. הוא למד להכין מחרוזות ועגילים יחידים מסוגם בשביל אהובתו שעוד לא מצא.

הוא הלך. השמש הכתה בו. ביער לא מצא צל רב (הערה למטה), הוא ראה נערה בלונדינית יושבת עם ארנק קטן על ברכיה, עיניה תלויות באויר, ושרשרת פקקי קוקה קולה עטרו את צאוורה.

"שלום" היא אמרה כשהבחינה שעיניו נעוצות בעורפה. קולה נשמע כאילו קמה משינה ארוכה ולא ידעה מהנעשה סביבה.

"אה-שלום" איש לא פנה אליו זה ימים רבים.

"מה אתה מחפש ביער זה?" היא שאלה, עיניה בחנו את כיסיו. פיסת ענף ביצבצה מכיסה.

"אה-" הוא התפדח, "אני מחפש חיה שככל הנראה נכחדה אבל לא בטוח. אה- סבא שלי אמר את זה בצוואה שלו"

"איך קראו לו?" היא שמרה ממנו מרחק, היא חשדה בו. אבל בו בעת גם ריחפה קצת.

"ניוט-"

"סלמנדרה?" היא קטעה אותו והתרגשות אחזה בגופה. למה הוא שם לב לזה?

"כן, איך את יודעת?"

"ידעתי שאתה קוסם! ידעתי! גם אני מחפשת את השרנקוק פחוס הקרן. אבא שלי ציווה עלי בצוואה שלו" הפרצוף שלו נהיה אדום.

חודשיים אחר כך נערכה חתונה. היו בו את גיבורי ילדותו. הארי פוטר, הרמיוני גריינג'ר, רון וויזלי, שהיו בכירים במשרד הקסמים. אדם בשם האגריד התעניין בו מאוד.

'תודה סבא. שיפרת את חיי. אתה עזרת לי למרות שידעת שהשרנקוק לא קיים. עשית אותי מאושר, בלי רשיונות שרביט, בלי נו מאג'ים שיבלבלו אותך. אנשים שמבינים את האובססיה שלי לחיות. אימצתי כמה חיות מוגלגיות. מוגל יותר מתאים מנו מאג', לדעתי. אוהב, רולף' 

*יערות בישראל  בלי המון צל ;)