רקורסיה

בס"ד

אין סיכוי שיאשרו לי את זה. ובכל זאת... כל הזכויות על הדמויות שמורות לג'יי קיי. כל הזכויות על הרעיון שמורות למי שהגה אותו אי שם לפני 10 שנים ולכל אותם האנשים שהחליטו לכתוב פאנפיק כזה בעצמם. הערה קטנה: כל מה שמודגש בפאנפיק מוקרא בקול על ידי סיריוס בפעם הראשונה. כל מה שמודגש ונטוי מוקרא על ידי סיריוס בפעם השנייה. כל מה שמודגש, נטוי ועם קו מוקרא על ידי סיריוס בפעם השלישית.

"קרניים! אתה חייב לראות את זה!" צעק סיריוס בלק. כל מה שהוא רצה היה לראות משהו שלא היה אמור לראות. אז הוא הסתובב כמה פעמים במסדרון בקומה השביעית בהוגוורטס וחשב על זה, זאת לא אשמתו שהחדר המוזר ההוא צץ פתאום, מזמין את סיריוס להיכנס פנימה.

ג'יימס, מלווה ברמוס ופיטר, נענה לקריאתו של סיריוס והשלושה הגיעו אליו.

"מה קרה, רך כף? יש עוד שבועיים עד הירח המלא," העיר רמוס ביובש.

"אתם חייבים לראות את זה!" אמר סיריוס והארבעה נכנסו לתוך חדר הנחיצות שבו היו ארבעה כיסאות ומחשב דלוק.

"וואו! מה זה?" התפלא ג'יימס.

"אפשר לאכול את זה?" שאל פיטר.

"סתום, זנב תולע," הפטיר סיריוס לעברו, "הדבר הזה הוא מכשיר מוגלגי שנקרא מחשב. איתו נוכל לגלוש ברשת האינטרנט."

"במה?" שאל ג'יימס בבלבול.

"לא משנה, תראו," אמר סיריוס והצביע על מה שהופיע על צג המחשב.

"פורטל הארי פוטר הישראלי," הקריא רמוס, "ג'יימס, יכול להיות שזה קרוב משפחה שלך?"

"לא יודע," אמר ג'יימס, "מה עוד יש שם?"

"יש פה מעין קטע קצר שקוראים לו 'רקורסיה', מעניין מה כתוב בו," אמר סיריוס והחל להקריא.

"מה זה רקורסיה? זה טעים?" שאל פיטר.

"סתום, זנב תולע," אמר ג'יימס וסיריוס החל להקריא.

"קרניים! אתה חייב לראות את זה!" צעק סיריוס בלק.

"היי, זה בדיוק מה שאמרת לפני חצי דקה," העיר ג'יימס.

"וזה גם כותב עלינו," אמר סיריוס ברצינות תהומית.

שניהם הביטו זה בזה בבעתה, ואז צעקו: "גדול!" והתפקעו מצחוק.

"אבל מה אם זה איזשהו קסם אפל?" העיר רמוס.

 "ירחוני, יא כבד, תן לנו להנות קצת," העיר סיריוס והמשיך להקריא:

כל מה שהוא רצה היה לראות משהו שלא היה אמור לראות. אז הוא הסתובב כמה פעמים במסדרון בקומה השביעית בהוגוורטס וחשב על זה, זאת לא אשמתו שהחדר המוזר ההוא צץ פתאום, מזמין את סיריוס להיכנס פנימה.

"וואו, זה קריפי," התחלחל סיריוס.

"אם זה קריפי זה אומר שזה טעים?" שאל פיטר.

"סתום, זנב תולע," ענה לו רמוס.

"זה בדיוק מה שחשבתי," אמר סיריוס, "יכול להיות שמה שאנחנו קוראים עכשיו זה מה שאסור לי לראות?"

"יכול להיות," ענה רמוס, "כי זה מה שקרה עכשיו. אולי גם כתוב פה העתיד. תסתכל קצת בהמשך."

סיריוס עיין בהמשך והקריא: 

ג'יימס, מלווה ברמוס ופיטר, נענה לקריאתו של סיריוס והשלושה הגיעו אליו.

"מה קרה, רך כף? יש עוד שבועיים עד הירח המלא," העיר רמוס ביובש.

"אתם חייבים לראות את זה!" אמר סיריוס והארבעה נכנסו לתוך חדר הנחיצות שבו היו ארבעה כיסאות ומחשב דלוק.

"וואו! מה זה?" התפלא ג'יימס.

"רואה, ירחוני? גם אתה מעורב בזה! כולנו מעורבים בזה!" התרגש סיריוס.

"נו, קרא כבר את ההמשך," האיץ בו ג'יימס.

"אפשר לאכול את זה?" שאל פיטר.

ג'יימס, סיריוס ורמוס נעצו בפיטר מבט מאשים.

"אוף, אני לא מאמין שבאמת תיעדו את השטות הזאת," התלונן סיריוס.

"בשביל מה אנחנו צריכים לקרוא את זה?? אנחנו הרי יודעים כבר מה כתוב," אמר ג'יימס, "זה פשוט כל מה שקרה. תדלג קצת. תקרא הלאה."

וכך סיריוס עשה:

"וואו, מה זה? זה עדיין לא קרה!" נרתע רמוס.

"יכול להיות שהקראת את זה מהעתיד?" שאל ג'יימס.

"מה פתאום! זה קורה ממש עכשיו! אנחנו אומרים בדיוק את מה שהקראתי!" ענה סיריוס הנפעם.

"וואו, מה זה? זה עדיין לא קרה!" נרתע רמוס.

"יכול להיות שהקראת את זה מהעתיד?" שאל ג'יימס.

"מה פתאום! זה קורה ממש עכשיו! אנחנו אומרים בדיוק את מה שהקראתי!" ענה סיריוס הנפעם.

"רגע, אז גם כתוב פה שאתה מקריא את הקטעים?" שאל ג'יימס.

"בטח," ענה סיריוס, "תראה:"

"קרניים! אתה חייב לראות את זה!" צעק סיריוס בלק.

"היי, זה בדיוק מה שאמרת לפני חצי דקה," העיר ג'יימס.

"וזה גם כותב עלינו," אמר סיריוס ברצינות תהומית.

"זה ממש מוזר," אמר ג'יימס, "ומה יקרה אם תקרא את אותו הקטע שוב ושוב? אם למשל תקריא בקול את מה שהקראת הרגע? או את מה שעשינו הרגע?". סיריוס, כמובן, עשה את כל מה שג'יימס אומר לו גם אם אין מחשב בסביבה אז אין שום דבר שימנע ממנו להקריא את זה שוב.

"קרניים! אתה חייב לראות את זה!" צעק סיריוס בלק.

"היי, זה בדיוק מה שאמרת לפני חצי דקה," העיר ג'יימס.

"וזה גם כותב עלינו," אמר סיריוס ברצינות תהומית.

"זה ממש מוזר," אמר ג'יימס, "ומה יקרה אם תקרא את אותו הקטע שוב ושוב? אם למשל תקריא בקול את מה שהקראת הרגע? או את מה שעשינו הרגע?". סיריוס, כמובן, עשה את כל מה שג'יימס אומר לו גם אם אין מחשב בסביבה אז אין שום דבר שימנע ממנו להקריא את זה שוב.

"היי, הערה הזאת לא יפה!" התלונן סיריוס.

"היא אפילו לא טעימה!" הוסיף פיטר.

שלושת הקונדסאים האחרים החליפו מבטים מיואשים.

"תור מי להשתיק אותו?" שאל ג'יימס בתסכול.

"כולנו כבר השתקנו אותו, אז כנראה שעכשיו תורו..." מלמל רמוס.

פיטר מיד עשה כמצוותו. "סתום, זנב תולע," הוא הורה לעצמו ומיד סתם את פיו.

"טוב, זה היה מספיק לערב אחד," אמר ג'יימס, "אני הולך לצוד לי כמה בחורות לפני השינה."

"אני הולך לגנוב קצת עשבים מהמשרד של סלגהורן לפני השינה... אם אתם מבינים למה אני מתכוון..." מלמל סיריוס.

"אני הולך לדווח על כולכם למנהל לפני השינה," העיר רמוס כבדרך אגב.

"ואני הולך לקשט את הפוסטרים עם הדמויות שלכם שתליתי מעל המיטה אבל זה תמיד מכוסה עם הכילות ככה שאתם לא רואים את זה לפני השינה," הוסיף פיטר.

שוב שלושתם נעצו בו מבט.

"אפילו אל תשאל אם זה טעים," אמר ג'יימס, "זה דוחה. למה אתה בחבורה שלנו בכלל?"

"כי ההורים שלו משלמים לנו," הזכיר להם רמוס.

"נכון, ירחוני! אגב, מה עם התשלום שלהם לחודש האחרון? חשבנו שאתה מרכז את הכסף אבל לא קיבלנו אותו ממך עדיין!" נזכר סיריוס.

"הפקדתי אותו בתוכנית חיסכון בגרינגוטס כך שהוא יגדל ויתפח עד שנהיה בני 18 ואז זה יסדר אותנו לכל החיים," אמר ירחוני, "וכל הבחורות ירצו אותך."

"במקרה של רך כף זה דווקא בחורים," העיר ג'יימס. סיריוס מיד היכה אותו בכתפו.

"מה? אני קראתי הארי פוטר ואני יודע שכולם מתחתנים בסוף חוץ ממך, רך כף," אמר ג'יימס, "זה אומר משהו..."

"קראת מה?" שאל סיריוס בעלבון.

"הארי פוטר. נו, אתם יודעים,  במחשב הזה יש כמה פאנפיקים עלינו קוראים הארי פוטר אז קראתי אחד מהם."

"אתה קראת פאנפיק עלינו קוראים פאנפיק על..." התבלבל סיריוס.

"כן," ענה ג'יימס, "האמת שגם זנב תולע לא התחתן לפי הפאנפיק הזה אבל אנחנו כבר עכשיו יודעים שאף בחורה לא תרצה אותו."

ארבעתם הנהנו בשקט, ואז נזכרו איש בעיסוקיו והסתלקו משם.