קוסם, חצויה, ומה שבאמצע

אלבוס דמבלדור יצא ביום שלישי בשעה 13:47, ואל תשאלו למי היה כוח לברר זאת. המנהל הזקן הביט בשטח ההומה ילדים שלא ביקר בו כבר זמן רב, וחייך. מחנה החצויים לא היה רחוק מלהיות הוגוורטס, בהרבה מובנים, ותמיד חימם את ליבו לראות ילדים המשחקים כך. בעודו מביט סביב בחיפוש אחר הבניין הראשי, נערה אחת בצד תפסה את תשומת ליבו. היא ישבה בצד, עיניה נעוצות ברצפה, שערה הבלונדיני פרוע מעט ועורה נוצץ מזעה. בשלב מסוים הנערה הרגישה שהוא מסתכל עליה, הרימה את מבטה והישירה אותו אל הפרופסור המזוקן, זה הביט בעניין רב בעיניה האפורות של הנערה - הסיבה שבכלל הגיע למחנה החצויים. הנערה העיפה בו מבט אחרון ואז קמה והלכה. אלבוס הביט בגבה המתרחק עד שלא נראה יותר באופק, ובסופו של דבר ניער את ראשו והלך לבניין הראשי, לדבר עם ידידו הוותיק.
הקנטאור דיבר באותה העת עם חצוי שחור-שער, שנראה שהתווכח איתו על משהו חשוב. השניים לא שמו לב לאלבוס, שנשען על משקוף הדלת כשחיוך מבט מבצבץ על פניו, וגם אם כן - לא ייחסו לו חשיבות רבה.  
אלבוס כיחכח בגרונו, עדיין מחייך, והשניים הסתובבו אליו, מופתעים לדעת שאדם נוסף נוכח בחדר.
"אלבוס," אמר כירון בהפתעה, ניגש אל ידידו הוותיק, "איזו הפתעה נעימה."
"טוב לראות גם אותך, כירון."
"פרסי, אנחנו נדבר על זה אחר כך, למרות שמבחינתי הנושא סגור." פרסותיו של כירון נקשו על הרצפה בעודו מהלך בחדר.
הנער - פרסי - הנהן ויצא מהחדר, ממלמל "שלום" חפוז בעודו עובר ליד אלבוס.
"אלבוס!" קרא כירון וחיבק - או לפחות ניסה, זה קצת קשה כשיש לך גוף של סוס - את את המנהל השני. "רק אל תגיד לי שזה שוב בעניין השניים. חשבתי שסגרנו את זה, לא?"
"כן..." אלבוס נאנח, "גם אני חשבתי ככה. אבל אני מביט בו יותר ויותר בזמן האחרון, ואני בטוח שגם אתה מביט בה. הם צריכים להיפגש. הם זקוקים אחד לשני, כירון."
"אני לא יודע... זה יכול לנפץ להם את כל המציאות שהם בנו, ותאמין לי שזה יהיה רע. כמו שאני מכיר אותה... היא לא תקבל את זה בקלות. היא לא תאמין לי, בעיקר," הקנטאור קימט את מצחו.
"תאמין לי שחשבתי על זה - אתה לא יודע כמה. לשניהם יש מציאות משלהם, יש בית משלהם, יש חיים משלהם... ואפילו אם הם יבחרו להתעלם מהעובדה הזו, אני לא יכול להמשיך לשקר לו, בדיוק כמו שאני יודע שאתה לא יכול לשקר לה."
"אנחנו לא משקרים להם... רק מסתירים מהם את האמת. לפחות עד שיהיו מוכנים לקבל אותה."
"ידידי, הגבול בין הסתרת האמת לבין השקר הוא גבול דק מאוד."
"תמיד היית טיפוס חכם, אלבוס."
"אם אני כזה חכם אז תסמוך עלי, כירון. אנחנו חייבים לספר להם, חייבים להפסיק להסתיר מהם את הזהות שלהם. אנחנו חייבים לגלות להארי פוטר ואנבת' צ'ייס שהם אחים."