בית ספר למוזרים כמוהם

לפני שמתחילים: קרדיט ל- i love הרמיוני!

מקווה שתהנו!

***

לאחיי היקרים,

אני יודע שעבר המון זמן מאז ניפגשנו לאחרונה, בגלל המירוץ המטומטם הזה, הייתי שמח עם היינו נפגשים ומקימים את בית הספר שחלמנו עליו מאז שהיינו ילדים קטנים.

אני יודע שזה יהיה קשה לעבוד שוב ביחד אחרי המון זמן, והצלקות שנישארו לנו מהמירוץ לא התרפאו, אבל אני מקווה שנצליח. או לפחות ננסה.

נוכל להחליף זהות שוב, אבל הפעם בתור הצד שאמא של אבא הורישה לנו.

 זה שאבא המתפוצץ לו באיזושהי מעבדה והשאיר נוסחה שהשולט בה יהיה האדם החזק ביותר בעולם, זה לא אומר שאנחנו צריכים להתרוצץ סביב העולם רק כדי למצוא 39 רמזים שמוחברים טוב טוב.

אני אומר שניפגש, נמציא זהויות בדויות ונקים למחרות את בית הספר.

אוהב ומיתגעגע,

לוקאס

לוקאס קהיל הביט במיכתב שכתב. 

זה היה קלף מצהיב והוא כתב בנוצה ודיו. בדיוק כמו לפני מאה שנה.

סבתא הביאה איתה את המסורת המוזרה הזאת ואפילו שהיא מתה ממזמן, המסורת עדיין נשמרה.

לוקאס התגעגע מאוד אל שלושת אחיו- ג׳ין , תומס וקטרין

הוא פחד שזה לא יהיה כמו עוד מפגש שיגרתי כמו אחים, אלה שזה יהפוך למפגש שיגרתי בין האחים לבית משפחת קהיל. כי כשהם ניפגשו הם רימאו. ובגדו. והיתעצבנו. ורימאו עוד פעם.

 קתריןהחכמה מבין ארבעת האחים, אהבה דרקונים. זה היה סימן ההיכר שלה במשך השנים, לא סתם בסמל של ביתה יש מרובע צהוב שבפנים מצויר עליו דרקון.

לוקאס תמיד חשב שזה לא הוגן, שתקרין קיבלה חיה מלכותית ומרשימה, בעוד הוא עוד איזה נחש עלוב.

ג׳ין,  היצירתית והנחמדה מבין ארבעתם, סימנה את עצמה בחיה זאב ירוק.

לוקקאס תמיד קינא בה באופטימיות שלה לעולם.

תומס, היה החזק והאמיץ מבין כולם, הסמל שלו היה דב כחול.

בו לוקאס הכי קינא. הוא תמיד רצה את האומץ שיש לאחיו.

אלה היו הצבעים והסמלים שפעם אחיו האבן. בגיל תשע בערך. הוא היה בטוח שטעמם כבר השתנה. וגם שלו..

אבל היו היה מוכרח להשתמש בנחש לסימלו. וזה בגלל שקצת לפני שאביו מת, הוא הביא לבנו נוסחה שיכל בה לדבר עם נחשים. הוא אמר שזה גם יימשך לדורות הבאים.

וזה היה כל כך מבאס!!!

הוא רצה חיה מרשימה כמו  טיגריס, ליוויתן, או אפילו... אפילו... אפילו תרנגול! העיקר שזה לא יהיה נחש

כי הוא שנא נחשים, הוא חשב שהם שאפתניים ומרושעים. ולמרות שלא אהב להודות בכך... הם היו בדיוק כמוהו.

***

עברו כבר כמה ימים ולוקאס נימצא יחד עם אחיו יותר משתי דקות, שהפלא ופלא, הם לא רצחו אחד את השני.

״ אני מקווה שהרעיון שלך היה מוצלח,״ אמרה קתרין ״ ויתרתי על נוסחה של הדבר החזק ביותר בעולם בשביל הבית ספר הזה״

לוקאס נשם עמוק. ״ יש לי כבר את כל הרעיונות״ 

שתיקה

״ נווו...״ הפציר בו אחיו תומס.

״ נוכל ללמד את התלמידים על הדברים המוזרים שאנחנו יכולים לעשות. אין מצב שאנחנו היחידים שיכולים לעשות את זה בעולם״ לחש לוקאס.

״ נכון,״ אמרה ג׳ין והביטה בהרצה באחותה הגדולה ״ אנחנו לא רוצים שעוד ילדים יצטרכו ללמוד את זה מאחותם הגדולה שלמדה לבד״ 

לוקאס הנהן בשימחה. ג׳ין הבינה אותו.

״ יש גם את המטאטאים המגניבים שהמצאת,״ אמר תומס פיתאום לג׳ין ״ נוכל לשחק שוב ביחד את המישחק המגניב הזה ששכחתי איך קוראים לו!״ 

״ אתה גרוע בתור חובט,״ הזכיר לוקאס לאחיו ומיד הסתתר מתחת לשולחן כי פחד מהמכה שתבוא.

ג׳ין הציצה למתחת לשולחן. ״ יש לך עוד רעיונות?״

״כן,״ נישמע קולו של לוקאס מתחת לשולחן ״ נוכל להיתחלק לבתים בבית הספר בדיוק כמו שאנחנו במישפחה.״

 ״ כן!״ צעקה קתרין, ״ נימאס לי לגמרי מהצבע הצהוב המכוער הזה והדרקון!״

״ אני יכולה לקבל את הצהוב? וגירית?״ שאלה ג׳ין. ״ לי נימאס מהזאב״

״ כן,״ אמר תומס ״ בא לי אדום. ואריה״ ואז הוא הציץ מתחת לשולחן ״ זה יהיה בסדר אם אני אקח לך את הצבע האדום?״

״ ברור! אבל אני לוקח ירוק ונישאר עם הנחש!״ הכריז לוקאס כשעלה סופסוף מעל לשולחן.

״ איפה נקים את בית הספר?״ שאל תומס.

״ אפשר ליד העיירה הזאת.. איך קראו לה... אה כן, הוגסמיד.״

״ ומה עם שמות בדויים?״ שאלה קתרין.

״ אני חשבתי כבר על כמה,״ אמר לוקאס.

 ״ תומאס, אתה תוך להיות גודריק גריפינדור״ לוקאס אמר לאחיו.״ ג׳ין, את תהפכי להיות הלנה הפלפאף. וקתרין.. את רוונה רייבנקלו.״

״ ואיך יקראו לך?״ שאלו שלושת אחיו בתיאום מושלם.

 הוא ידע שזאת התחלה לחיים חדשים. כאלה בלי מירוץ להשגת 39 רמזים. בלי שהמוות יעטוף אותך מכל מקום. בלי רמאויות, שקרים ובגידות.

״ סלאזאר,״ הוא ענה. ״ סלאזאר סלית׳רין.״