אלים ומפלצות

השבעה מגיבורי האולימפוס והרביעייה מהסודות של ניקולס פלמל בן האלמוות.

כל הזכויות שמורות לריק ריירדן ולמייקל סקוט הגאון, אין לי שום כוונה להרוויח כספית מן הפאנפיק.

שבעה חודשים לאחר הניצחון על גאיה (אין שום קשר לגורלו של אפולו), ובסביבות הספר "האלכימאי" באוהיי.

חשוב מאוד!!: אומנם זה נשמע מעט מובן מאליו אבל אני אומר בכל זאת, אתם חייבים לקרוא קודם את האלכימאי, כי סביר להניח שלא תבינו כלום בפאנפיק בלי ידע קודם.

פרסי:

פרסי לא הבין למה כל זה נחוץ, כן הם הביסו את גאיה, כן צריך לשמוח על זה שכולם שרדו, כן צריך לשמוח שליאו חזר הביתה, אבל למה צריך לחגוג בטיול ענק ומתיש באוטובוס סביב אמריקה?! פרסי הכיר מספיק את היבשת, מחנה החצויים ומחנה יופיטר זה כל מה שהוא צריך להכיר.
לא מספיק הם נסעו לאלסקה, לרומא, ליוון, בחזרה לאמריקה עם מנת קיא מפיצה ניחוחות..
אנבת' טענה שזה כדי לגבש את כולם(כאילו הם כבר לא מגובשים מספיק.) אבל כשפרסי פנה אליה בתלונות ורטינות שהמסע לא נחוץ, היא השיבה בשתיקה לחוצה, כאילו משהו הטריד אותה, וזה הטריד את פרסי. בפעם האחרונה שהיא נראתה ככה הייתה כשהיא הייתה צריכה לצאת למסע בעקבות אות אתנה.
מישהו ניער את כתפו ואת מחשבותיו. "היי, פרסי?" זה היה פרנק. "אנחנו עושים עצירת התרעננות קטנה. אתה יודע, מקדונלד'ס ושירותים." פרנק שיפשף את מצחו באי-נחת. "אז אנבת' אמרה שהיא מזמינה לכם צ'יזבורגר וכדאי מאוד שתבוא."
"טוב, תמסור לה שאני כבר בא." פרנק הנהן ופסע במעבר בין מושבי האוטובוס וירד מהרכב.
פרסי שיפשף את עיניו בעייפות, אם רק יכל לישון…
הוא קם מהמושב האחורי והתנודד לעבר הדלת, הוא ירד במדרגות וקפץ למדרכה. ברגע שרגליו נגעו במרצפות, הוא הרגיש שמשהו לא בסדר, מעין עקצוץ כמעט בלתי מורגש בעורף שלו, אבל עדיין שם.
פרסי זקף את גבו ועטה מסיכה של ביטחון. הוא ניגש אל אנבת', חיבק אותה במותניה ונישק את לחיה. "היי חכמולוגית, הפכת את הצ'יזבורגר לפיתיון, זה לא יפה." הוא נשק לה שוב. "אבל אני סולח לך כי בא לי את הצ'יזבורגר הזה."
אנבת' גילגלה עיניים וצעדה לעבר פרנק והייזל, ג'ייסון ופייפר וליאו וחברתו קליפסו, שפרסי לא כל כך הבין את כל הקטע הזה של לברוח-מאוגיגיה-על-גב-דרקון-ובעזרת-חבר-שאמור-להיות-מת, אבל הוא זרם עם זה.
היא הגיעה לחבורה וספקה כפיים. "טוב! מי שרוצה ללכת לשירותים שילך עכשיו ויצטרף מיד אחר כך, כל השאר בואו איתי למקדונלד'ס." היא הסתובבה אחורה ונופפה לפרסי בדחיפות שיבוא.
פרסי נאנח והצטרף אל כולם.
ארבעת הזוגות צעדו יד ביד או מחובקים, הם פטפטו מעט ביניהם, אבל פרסי לא הקשיב, הוא ניסה להתמקד בתחושה המציקה שחש, העקצוץ הטורדני בעורף, הטורנדו בבטן שלו שהוא מרגיש לפני כל קרב.
קרב.
"עצרו." הוא אמר פתאום. "מה קרה?" ג'ייסון הסתובב. "מה קרה פרסי?" הוא הביט סביב. "מפלצות?" פרסי הניד בראשו לאט. "אני לא יודע, אבל יש פה משהו. נכון אנבת'?" הוא הביט אל פניה. היא השיבה בשתיקה.
הם נכנסו בדלת למסעדת המזון המהיר.

או יהיה פה משהו. חשב לעצמו פרסי כשסגר אחריו את הדלת. זו גם אופציה.

מקווה שניהנתם! אשמח שתכתבו על כך בתגובות!

גם אם לא ניהנתם אשמח שתכתבו בתגובות כדי שאדע מה ואם לשפר בסיפור.

		הפרק הבא