לילי וג'יימס - האמת

הסיפור על לילי וג'יימס הוא הסיפור הכי מתוק בעולם של הארי פוטר, נכון? הבחור המקובל שליבו היה שייך רק לאחת שלא אהבה אותו כי היה מציק לאחרים עד שהשתנה בשבילה והשניים היו מאוהבים עד מותם הטראגי. משהו נשמע לי לא בסדר בסיפור הזה.

אזהרה חמורה: יש סיבה שלפאנפיק הזה יש דירוג כל כך גבוה של pp18. אתם הולכים להצטמרר ולהיגעל. הקריאה היא על אחריותכם בלבד. מעולם לא כתבתי פאנפיק בדירוג הזה... שיהיה בהצלחה. אולי זה בכלל לא יתקבל

ויתור זכויות לג'יי קיי. לא רק שאני לא רוצה להרוויח כסף מזה, אף אחד לא היה מוכן לשלם כדי לקרוא את זה.

ג'יימס היה מתוסכל. לא משנה מה היה עושה, לילי לא הסכימה לצאת איתו. והם כבר בשנה השביעית. בשנה הבאה כל אחד יפנה לעיסוקיו והוא לא יפגוש את לילי לעולם! מה הוא יעשה?

הוא פרס את דאגותיו בפני סיריוס חברו.

"אתה לא תבין את זה," אמר ג'יימס, "אף פעם לא הרגשת באמת מה זו אהבה."

"אני דווקא הרגשתי, קרניים," אמר סיריוס ולא פירט. לאחרונה הוא חש כאילו ג'יימס השתנה והוא כבר היה די מודאג לגביו.

"אז מה עושים אם זה לא מצליח?" שאל ג'יימס.

"אם אתה אוהב אותה באמת, זה מצליח. היא רואה את זה והיא אוהבת אותך גם."

"אבל אני עשיתי הכל, רך כף!" התלונן ג'יימס, "אפילו הפסקתי להציק לסבר מאוס ולשכב עם בנות אחרות!"

סיריוס הרים גבה. בכל בוקר הייתה בחורה אחרת במיטתו של ג'יימס.

"טוב, לפחות לילי לא יודעת את זה," אמר ג'יימס, "אבל אני רוצה את לילי!"

"אתה רוצה אותה?" ניסה סיריוס לדובב אותו, "באיזה מובן?"

הלוואי שג'יימס היה אומר שהוא רוצה להתחתן איתה ולחיות איתה לעד. הלוואי שהוא היה אומר שהוא רוצה שהיא תהיה אם ילדיו. הלוואי שג'יימס היה אומר שהוא רוצה להזדקן איתה ושיוכלו יחד לצפות בנכדיהם משחקים.

אבל זה לא מה שג'יימס אמר.

"במובן של--רך כף, אתה בכלל ראית איזה גוף יש לה?"

"קרניים, בבקשה לא..."

"כאילו, החזה שלה כזה גדול ויפה, אני מת לראות אותו ולתקוע שם את ה-"

"קרניים!" נזף בו סיריוס, אבל ג'יימס בשלו.

"התחת שלה כזה חטוב ומעוצב. בטוח היא מחטבת אותו! זה לא הגיוני!" אמר ג'יימס, "והשפתיים שלה כאלה עבות, אני כבר מדמיין אותה מוצצת את ה-"

"פוטר!" צעק סיריוס בבעתה, "די! אתה חתיכת סוטה! תפסיק לחשוב דברים כאלה!"

מימיו סיריוס לא קרא לג'יימס בשם משפחתו. אבל לא נראה שלג'יימס זה הפריע. הוא רק חשק בלילי ותו לא.

"אני יודע!" אמר ג'יימס, "שיקוי אהבה! זה תמיד עובד!"

"מ-מה? קרניים, אל-" התחיל סיריוס להניא אותו, אבל ג'יימס כבר יצא משם. סיריוס התנחם בעובדה שג'יימס מעולם לא היה טוב בשיקויים.

"מה אתה מציע?"

ג'יימס הבין שהברירה היחידה שלו להשיג שיקוי היא להשתמש במישהו אחר שירקח אותו בשבילו, אבל רוקח השיקויים הכי טוב שהכיר היה לילי בעצמה ולכן ג'יימס פנה לסנייפ.

"אתה תיתן לי שיקוי אהבה, ואני אפסיק להטריד אותך או בכלל לקרוא לך סבר מאוס," אמר לו ג'יימס.

"זו סחיטה," מחה סוורוס, "אתה אדם נורא, פוטר. אני לא מבין מה כולם מוצאים בך... כולם חוץ מלילי."

סוורוס החוויר פתאום.

"אתה רוצה את השיקוי הזה בשביל לילי, נכון?!" הוא שאל, "תענה לי!"

"גם אם כן, לילי לא תאמין לך," אמר ג'יימס בניצחון, "היא תחשוב שאתה ממציא את זה כדי להתנקם בי. אז אם אתה לא רוצה שאני אספר ללילי שאתה מכין שיקוי אהבה כדי ללכוד אותה-"

"-למה היא תאמין לך?" הקשה סוורוס.

"היא לא תאמין לי, אבל היא תאמין לפטיגרו ולופין החברים שלי," חייך ג'יימס בניצחון. הוא דחק את סוורוס לפינה. אבל הוא רשם לעצמו בכל זאת לדאוג לכך שלילי תחשוב שסוורוס רוקח שיקויי אהבה כדי שהיא תתאהב בו, כדי ששיקוי האהבה של ג'ימס יהיה חזק יותר וגם כדי להציק לסוורוס כי... כי למה לא?

בלית ברירה סוורוס העניק לג'יימס לאחר כמה ימים שיקוי אהבה ורדרד. כל מי שישתה אותו יתאהב בג'יימס. כדי לבדוק שאכן זה שיקוי אהבה למען ג'יימס ולא למען סוורוס, ג'יימס לגם קלות מהשיקוי ולא חש שינוי כלשהו - זה כי גם ככה הוא היה מאוהב בעצמו עד כלות הנשמה, אבל הוא גם לא היה מאוהב בסוורוס וזה אומר שזה השיקוי המתאים.

"תזכור את ההסכם," מלמל סוורוס חרש.

"כן, בטח, סבר מאוס," צחק ג'יימס כשניצוץ מרושע בעיניו. הוא כבר תיאם את זה עם ירחוני וזנב תולע. הם יפיצו שמועה שסנייפ רוקחי שיקויי אהבה, וכשיראו את ג'יימס מסתובב עם השיקוי ברחבי הוגוורטס אף אחד לא יחשוד.

סוורוס נאנח וחזר לחדר המועדון של סלית'רין. מה שהולך לקרות לו לא יפריע לו יותר מדי. הוא מתנחם בעובדה שחבריו אוכלי המוות לא יאכזבו אותו לעולם.

ג'יימס התהלך גאה ברחבי הוגוורטס עם הבקבוקון עם השיקוי, עד שלילי עצרה אותו פתאום.

"זה נכון?" היא שאלה אותו.

"מה נכון?" שאל אותה, לא מוריד את החיוך מהפנים.

"שזה שיקוי אהבה שסוורוס רקח כדי להשכיב אותי?"

"נכון מאוד!" אמר ג'יימס בחיוך.

לילי נאנחה. "זה לא יעזור לך, ג'יימס, אני עדיין אעדיף לשכב עם סוורוס מאשר איתך, חתיכת אדיוט."

ג'יימס לא האמין שזה יהיה קל כל כך. לילי, כנראה כאקט של ייאוש, פשוט חטפה את הבקבוקון מידו ושתתה אותו כדי להראות לו עד כמה היא סולדת ממנו ותעדיף להיות עם סוורוס.

אותו הלילה היה המאושר בחייו של ג'יימס. מסתבר שלילי נותנת ביצועים לא רעים במיטה. הגוף המושלם שלה הימם אותו בכל פעם מחדש, ועם כמה שהוא נהנה לילי נהנתה אף יותר.

"את רוצה להמשיך לאהוב אותי?" הוא לחש לה באותו הלילה.

"הו, ג'יימס, כן!" היא צעקה, "כן! אוה!"

"אז תכיני לי עוד שיקויי אהבה... עוד הרבה..."

כעבור יומיים הייתה לו אספקת שיקויי אהבה לשנה הקרובה. לילי עשתה זאת ברצון, וכאשר סיימה להכין את השיקוי האחרון וספק נישקה אותו ספק נשכה אותו, פגה השפעת השיקוי. לילי כבר לא אהבה את ג'יימס, אבל היא זכרה כל דבר ממה שקרה לה.

"ג'יימס פוטר!" היא צעקה, "אתה אנסת אותי!"

"את עשית את זה בהסכמה," ענה לה ג'יימס.

"זו לא הסכמה! שיקוי אהבה זה לא הסכמה! למדנו על זה בשיעור שיקויים, ג'יימס! אתה כבר הסתבכת עם החוק! עכשיו דמבלדור כבר לא יוכל להציל אותך, פוטר! אני אתבע אותך ואתה תשב בכלא עד יומך האחרון, חתיכת פושע סוטה ונאלח!"

"ששש..." לא כולם צריכים לדעת את זה..." הוא מלמל ודחף לה לפה קוביית שוקולד מלאה בשיקוי אהבה.

"ועכשיו, מה אמרת על הסכמה?" הוא שאל אותה.

"אני מסכימה," היא אמרה בחיוך וג'יימס ידע שהוא ניצח. לילי הפכה להיות שפחת המין שלו.

כדי לא לעורר חשד, לאחר שסיימו ללמוד בהוגוורטס ג'יימס נאלץ להתחתן עם לילי. הוא רצה לקיים אירוע צנוע ומהיר כדי לא לעורר חשד גדול מדי לגבי אמינות האהבה שלה אליו, ובהחלט אף אחד לא ראה משהו שגוי... מלבד סיריוס בלק וסוורוס סנייפ שחשדו בכך מהרגע הראשון.

לילי וג'יימס עברו למכתש גודריק. לילי נעשתה פחות ופחות צלולה עם הזמן, כנראה כי השיקויים סיממו אותה לחלוטין בשלב מסויים. ג'יימס החליט שהוא יוריד במינון השיקויים, ואכן לילה אחד, באמצע ששכבו, השפעת השיקוי פתאום פגה וג'יימס לא הספיק לתת לה שיקוי אהבה חדש.

"ג'יימס!" לילי אמרה פתאום, "אתה הרסת לי את החיים! אני אברח מהמדינה יחד עם סוורוס!"

"אין סוורוס יותר," צעק ג'יימס, "הוא אוכל מוות מזדיין! את שלי עכשיו, אוואנס!"

עם או בלי שיקוי, ג'יימס החדיר את האיבר שלו בכוח לתוך לילי והיא צעקה בכאב.

"די! די! מה עשיתי לך? למה אתה הורס אותי?! די! הצילו! משטרה!"

"סילנציו!" השתיק אותה ג'יימס בניצחון. שפחת מין לא צריכה לדבר.

לפעמים טעויות מתרחשות, ולילי נהייתה בהריון. החדשות הטובות הן שהמחזור שלה הפסיק בגלל ההריון, וכך חיי המין שלהם הפכו ליותר מהנים עבור ג'יימס. לילי, שהייתה תחת השפעת שיקוי אהבה כמעט תמיד, לא הבחינה בהבדל. וכשהארי נולד, לילי שהייתה תחת השפעת שיקוי אהבה עשתה את כל מה שג'יימס אומר לה - שזה כלל גם טיפול מקיף בתינוק כשג'יימס לא צריך לעשות כלום, ויחד עם זאת היא אפשרה לג'יימס לממש בה את הסטיות שלו. כי כשהיא תחת שיקוי אהבה היא לא שמה לב להבדל.

כשדמבלדור, ובהמשך גם סיריוס ורמוס הזהירו אותם שבגדו בהם ושוולדמורט עומד להגיע אליהם הביתה, לילי שהייתה תחת השפעת השיקוי לא ייחסה לזה חשיבות גדולה, וג'יימס גירש אותם מביתו כי בדיוק הוא רצה לשכב שוב עם לילי, למשש כל סנטימטר בגופה היפהפה. מיותר לציין כמה מופתע היה הלורד וולדמורט כשנכנס אליהם הביתה ומצא אותם שוכבים אל מול הארי בן השנה, שלהוריו כלל לא היה אכפת ממנו. ג'יימס רק חשק בלילי. לילי לא הבחינה במה שקורה סביבה.

אבל עדיין, למזלו של הארי, לילי וג'יימס חסמו בגופם את הגישה של וולדמורט אליו. וולדמורט היה חסר סבלנות. הוא שלף שרביט, ובקללת "אבדה קדברה" הרג את ג'יימס.

ברגע שג'יימס מת השיקוי פג. לילי כבר לא אהבה אותו. אבל היא זכרה את כל מה שקרה.

לילי הביטה בבלבול בלורד וולדמורט. מתי הוא נכנס?

"זוזי הצידה, ילדה טיפשה!" הוא צעק לעברה, "ותלבשי משהו! אני לא רוצה להרוג אותך, רק את הילד!"

לילי המבולבלת זזה הצידה, לא מודעת לחלוטין למה שמתרחש סביבה.

וולדמורט הרים את הארי הפעוט בידיו.

"סוף סוף, אחרי כל השנים..." הוא אמר בהתרגשות, "אבדה קדברה!"

הוא זרק את התינוק המת על הרצפה ויצא מהבית, משאיר את לילי המבולבלת לבדה. היא הייתה כה מבולבלת שלא הייתה יכולה להגן על הארי בעזרת אהבתה, כמו שהייתה אמורה לעשות לו חיי האהבה שלה היו תקינים... לולא ג'יימס...