שובם של עוטי השיריון- הפלישה

את השבועות הבאים של ג'יימס בהוגוורטס הוא העביר בדיכאון ושיעמום.
אפילו משחק הקווידיץ' לא הלהיב אותו (גם בגלל שהם הפסידו להפלפאף)

הוא לא ניסה להתקבל לנבחרת למרות שאביו היה גאה בו אם היה מצטרף.
"אולי אתה תהיה מחפש כמוני", עודד אותו הארי לפני שעלה לרכבת.

אבל ביום גורלי אחד הכול השתנה...

***

"ג'יימס, קום! עכשיו לא זמן לישון!"
ג'יימס פקח את עיניו באיטיות.
לקח לו כמה שניות לקלוט שהוא נרדם באמצע השיעור.

הפרופסור גרלה- המורה לחקר מוגלגים, הביטה בו בחומרה.
"באיזה שעה הלכת למיטה?", היא שאלה.
"שמונה", מילמל ג'יימס בעייפות.

"אז למה נרדמת?"

"כי אני עייף"

"למה אתה עייף?"

"כי לא ישנתי טוב"

"אבל אמרת שישנת!"

"אמרתי שהלכתי למיטה, לא שישנתי..."

הפרופסור נעצה בו מבט זועם והמשיכה את השיעור.

בעודם הולכים אל האולם הגדול אחרי השיעור, ג'יימס הבחין בתלמיד סלית'רין מביט בו ומתלחשש עם חבריו.

"אוו, פוטר זקוק למנוחה? מסכן... בטח היו לא סיוטים", ג'יימס שמע כל מילה, אבל כבר למד להתעלם מתלמידים מהסוג הזה.

כשהם הגיעו לאולם הגדול, ג'יימס התיישב והביט במגשים בחוסר תיאבון.
הוא שם לב שהפרופסור טרלוני חסרה בשולחן הסגל.

פיטר תפס את מבטו של ג'יימס.
נראה שהוא מנסה לסמן לג'יימס משהו בלי קול.
"אאואי או או!", סימן פיטר בשפתיו.
"מה?", שאל ג'יימס.
"טרלוני לא פה!", קרא פיטר.

"אני יודע! מה מיוחד בזה?", שאל ג'יימס.

"רק רציתי שתדע!"

"אני יודע! מה זה אכפת לי שהיא לא פה!"

לפתע הדלת של האולם הגדול נפתחה, והפרופסור טרלוני נכנסה בסערה.
"בטח מישהו שבר לה את הספלים", ניחש תלמיד מהפלפאף.

"מי שבר לי את- ", התחילה טרלוני לומר.
"ידעתי!", אמר התלמיד בארשת ניצחון.

אבל אז פרופסור טרלוני השתתקה.
"שלום!", קולה השתנה לקול גברי ונמוך, "טוב לראות אתכם, קוסמים מטונפים. אני רוצה להזהיר אתכם, אני קרוב! קרוב יותר מאי פעם! ובאתי בשביל נקמה... תביאו אלי את ארבעת צבי הנינג'ה, או שגורל הבית ספר יחרץ!"

***

 שבועיים לפני כן...

"תתחבאו!", קרא ליאונרדו.

ארבעת הצבים נמלטו לעבר סמטה חשוכה.

"נתתם לצבים להתחמק? טיפשים. אתם בושה לשבט הרגל!" קולו של שרדר הרעים- האויב הכי גדול של מאסטר ספלינטר והצבים.

הדג ומפלצת העצמות השחורה נרתעו.

"פני דג, ראזאר, כדאי מאוד שתמצאו את הצבים", קרא שרדר, "אפילו כשהייתם בני אדם- זבר ובראדפורד, לא הועלתם".

הארבעה מיהרו לפתוח את חור הביוב ולהיכנס.

"ליאו, מצאתם מידע", שאלה אפריל כשהצבים נכנסו למאורה.
"שרדר רוצה לחסל אותנו. לא משהו חדש", אמר דונטלו.

"הפיצה הזאת היא שלך אפריל?", שאל מייקי בהתלהבות והצביע על משולש הפיצה היבש שהיה מונח על הספה.

"זה מלפני- ", אבל מייקי כבר התנפל על משולש הפיצה וזלל אותו, "שבועיים", השלימה אפריל בגועל.

מייקי רק תקע גראפס קולני כתשובה.

"הוא עדיין מוטרד מהוגוורטס. לא היה שם פיצה", הסביר דוני.

לפתע נשמע פיצוץ מכיוון המעבדה של דוני.
"מה זה אמור להביע", תהה ראף.

הם רצו לעבר המעבדה, והופתעו לראות את השלט של פורטל העולמות מהבהב.
"אני... אני חושב שזו...", דוני ניסה להתרכז, "זאת נראה לי קריאה לעזרה".
"אבל מי מבקש עזרה? שוב הצבים הכפילים הפריקיים שלנו?", שאל ראף.
"אני חושב, אני חושב שזה מהוגוורטס!", קרא דוני.

"למה אתם מחכים? בואו ניכנס!", התלהב מייקי.
"אני חושב שכדאי להודיע לספלינטר. וגם להביא איתנו את אפריל וקייסי", אמר ליאו, "וקאראי", הוא הוסיף.

הארבעה פנו לצאת מהמעבדה, אך להפתעתם אפריל, קייסי, קאראי ומאסטר ספלינטר עמדו בפתח.

"צאו", אמר ספלינטר, "בית הספר זקוק לכם".

"היי, אנחנו באים איתכם", אמר קייסי.
"כן, נהיה לצידכם", אמרה אפריל.
"סוף- סוף קצת אקשן", התעודדה קאראי.

דוני לחץ על השלט, והשבעה עברו דרך הפורטל...

המשך יבוא...

הפרק הקודם		הפרק הבא