הפוטר שאין לנקוב בשמו

לפני הכול, אם אתם חושבים שזה יהיה אותו דבר רק עם טום במקום הארי, אתם טועים!

מאז הופעתו המסתורית של טום בפתח הבית, משפחת בלק כמעט התעלמו לגמרי מביתם הקטנה בלה- או יותר נכון בלטריקס.
טום לא ממש אהב את תשומת הלב הגדולה אבל לא היה לו מה לעשות בקשר לזה.
הוא גם ריחם על בלה.

"טומי, בוא! הכנו לכבודך ארוחת ערב מיוחדת ליום ההולדת", קרא אדון בלק ביום ההולדת העשר של טום.
טום צעד למטבח באי רצון.

שלושת בני משפחת בלק ישבו סביב השולחן, שעליו מפה לבנה וחגיגית, שעליה הונחה על מגש עוגה בת שלוש קומות.

לצד העוגה נשען מכתב מוזר על אגרטל של פרחים מלאכותיים.

"מה זה?", שאל טום בקרנות והצביע על המכתב.

גברת בלק היססה לרגע ואז אמרה, "אחרי העוגה נספר לך. זאת הפתעה מיוחדת!"

טום התיישב על כיסא והם שרו ביחד שירי יום הולדת.

גברת בלק חתכה את העוגה והביאה לטום פרוסה גדולה במיוחד.

טום ניסה לאכול את הפרוסה כמה שיותר מהר, אבל זה היה קשה- הוא היה חייב לדעת מה פשר המכתב.

לאחר העוגה טום שלח את ידו אוטומטית למכתב, אבל גברת בלק הבחינה בו והרחיקה את המכתב.

"אמרת אחרי העוגה", התלונן טום.

"אחרי שכולם יגמרו", לרגע טום הביט בה במבט שואל, אבל אז מבטו לכד את בלטריקס שעוד התעכבה עם הפרוסה שלה, ולטום היה נדמה שהיא עושה את זה בכוונה, אף על פי שהיא הייתה בת ארבע בקושי.

כעבור עשר דקות בלה גמרה את הפרוסה, כשהיא מכוסה בפרורים שהזכירו קצת זקן.

"נו...", דחק טום בהוריו.

אדון בלק הושיט לטום את המכתב ופניו עטו הבעה בין חשש להתרגשות.

על המכתב היה כתוב את הנמען- טום רידל, והמוען- פרופסור דמבלדור, ועל גב המכתב היה סמל- מן צורה שמחולקת לרבעים- ברבע אחד היה ציור של עיט, בשני ציור של אריה, בשלישי של נחש, ורביעי גירית.

הוא פתח את המעטפה, וקרא את הכתוב בדיו הירוקה:

בית ספר הוגוורטס לכישוף ולקוסמות

מנהל: אלבוס דמבלדור

(מסדר מרלין, מחלקה ראשונה, מכשף גדול, קסם ראשי,

מאגוואמפ עליון, חבר איגוד הקוסמים הבינלאומי,)

מר רידל היקר,

אנחנו שמחים להודיעך שנשמר מקום בבית הספר

הוגוורטס לכישוף ולקוסמות.

מצורפת בזאת רשימת הספרים והציוד הנחוץ.

שנת הלימודים מתחילה ב- 1 בספטמבר. אנא שלח ינשופך

לא יאוחר מה- 31 ביולי.

בכבוד רב, 

     מינרווה מקגונגל

     סגנית המנהל

"טום, אתה מתחיל שנה הבאה את הלימודים בהוגוורטס!", קראו אדון וגברת בלק.

		הפרק הבא