משימה בלתי אפשרית- גן השעשועים

תכננתי לעזוב אבל ראיתי את התגובות המחממות לב האלה והחלטתי להמשיך!

בדרך לאוטו של הארי וג'יני

החבורה העליזה יצאה לכיוון האוטו הכסוף של משפחת פוטר אבל זה לא הולך להיות קל,יש הרבה מכשולים קשים.

"מוקש,מוקש,מוקש!" הכריז ג'יימס סיריוס פוטר על גוש הקקי שניצב מוכן ומזומן לדריכה

"תזמון מצוין" אמרה לילי וקפצה מעל הקקי בחינניות,מה שלא עבד לאלבוס המסכן

"אוי איכסה!! דרכתי על זההה" ילל אלבוס בעוד שאחיו הגדול שואג מצחוק "לאלבוס הקטן אין מזל!" אלבוס עמד על רגל אחת,שילב את ידיו ונעץ מבט זועף בג'יימס, "תסתום אני קטן ממך רק בשנה". 

"אמא!" קראה לילי,"אלבוס דרך על מוקש" , הארי זינק,שרביטו שלוף בידו,מוכן למתקפה, "איפה המוקש? אני אשמיד אותו לפני שיתפוצץ!. מי מנסה להרוג אותנו?!", ג'יני הניחה את ידה על כתפו והנידה בראשה "הכוונה היא לקקי של הכלב שאלבוס דרך עליו" אמרה.

"אפשר להפסיק לזרות לי מלח על הפצעים?!" קרא אלבוס בייאוש, "בחיים לא!. גם כשנהיה בני שמונים אני אזכור לך את זה!" צחק ג'יימס, "דיי כבר,זה לא מצחיק" אמרה לילי,מנסה להיות הקול הבוגר במשפחה. 

"ילדים דיי כבר!,אלבוס אני אכשף לך נעליים להחלפה,ומי שימשיך להתנהג לא יפה אני אשלח אותו לדודה הרמיוני שתחפור לו על כל מיני דברים שאף אחד לא מבין,ברור?!"

כעס אביהם של החבורה,שמיד השפילה מבט ומילמלה סליחה, "יפה מאוד. זה מה שחשבתי"

 בדרך לאוטו של רון והרמיוני

משפחת גריינג'ר-וויזלי צעדה לכיוון מכוניתה אבל עם שלושה ילדים וויזלים מטורפים (ארבעה,אם סופרים את רון) זה לא הולך להיות פשוט. בכלל לא.

"אמא בהנחה שגנבתי את המחברות של רוז וקישקשתי על כולן,לא צפוי לי עונש,נכון?" שאל אוסטן,בדיפלומטיות האופיינית לו.

"מה עשית?!" זעמה רוז

"אוסטן על דבר כזה בהחלט צפוי לך עונש"  אמרה הרמיוני, "אני נשבע לך,הרמיוני, אם לא היית אשתי הייתי בטוח שהחוליגן הקטן הוא הבן של פרד או ג'ורג'." הכריז רון (לא הרגתי את פרד כי הוא חמוד) "הוא לא הבן של פרד או ג'ורג',נכון?" הוסיף בחשדנות, "אידיוט..." הנידה בראשה הרמיוני.

"אני הבן של פרד?!" צעק אוסטן בבעתה, "את בגדת באבא עם פרד!!! אני לא מאמין!"

אוסטן התחרפן ןהתחיל להשתולל בעוד הרמיוני צוחקת.

"מה את עושה? את רוצה שיגדל לנו ילד עם צלקות נפשיות?!" שאל

"הוא יהיה בסדר. אל תדאג" הרגיעה אותו "הוא משלם על כל מעשיו ועל חצי מהם בעתיד" אמרה הרמיוני,עיניה בורקות בזיק שובב.

"פרד הוא אבא שלי!" צרח אוסטן לרוז והוגו "עכשיו אני מבין הכל!" 

החבורה הג'ינג'ית נעצה בהרמיוני מבט מזועזע והתכנסו לישיבת וויזלים, לאחר כמה דקות,אוסטן ניגש אליהם בדיפלומטיות המאופיינת לו.

"אמא אני מתנצל על התנהגותי מקודם והגעתי למסקנה שמה שעשית לגיטימי לגמרי" רון נחנק מההפתעה והרמיוני טפחה על גבו, "פרד וויזלי חתיך ללא עוררין לעומת אבא שלנו שהוא בסדר כזה" המשיך בעוד רון פורץ במערכת שיעולים "הוא הגיע להישגים חשובים בחייו" רון נרגע מהשיעולים והוסיף בכעס "בחורי הצעיר, *אני* הצלתי את העולם עם אמך ודודך, פרד לא עשה את זה" אוסטן התסכל עליו כאילו יצא מדעתו "אבל פרד פתח את חנוצ ההוקוס מוקוס של האחים וויזלי,איך אתה משווה בכלל?" ורון התחיל במסכת שיעולים והיחנקויות נוספת, "אמא היקרה אנו מזכים אותך מאשמה ושאר האחים מציינים את האכזבה שהם אינם בניו של פרד,כמותי" סיים בטקסיות.

הרמיוני לא ידעה איך להגיב,ולהרמיוני תמיד היה מה לומר,העלבונות עדיין צרבו ברון שלא היה מוכן לדבר.

"הוא לא אבא שלך. זאת הייתה בדיחה" אמרה הרמיוני במתכתיות.

"ידעתי!" צהל אוסטן וקרא לעבר אחיו "אמרתי לכם שזה יעבוד!" והוסיף בחיוך מאוזן לאוזן, "אחרי שסיימנו עם ההתלוצצויות, אפשר ללכת לאוטו?" אוסטן לא חיכה לתשובה ופסע בקלילות לעבר הג'יפ של משפחת וויזלי, בעוד רוז והוגו הולכים אחריו, משאירים את הוריהם המומים מאחור.

"מאיפה הוא מכיר את המילה התלוצצויות?" פלט לבסוף רון.

הפרק הקודם		הפרק הבא