מיון בראש אחר

הרמיוני צעדה אל השרפרף, התיישבה עליו, וחבשה את המצנפת.

"מעניין, מעניין מאוד. את חכמה, מתאימה לרבינקלו. אבל את גם אמיצה.  אני חושבת שלמרות תבונתך, את מתאימה יותר ל- גריפינדור!", את המילה האחרונה המצנפת אמרה בקול.
הרמיוני הלכה לשולחן גריפינדור והתיישבה.

***

"לונגבוטום, נוויל", קראה פרופסור מקגונגל.
נוויל הלך ברעד , התיישב על והניח את המצנפת על ראשו עגלגל.
"לונגבוטום... אני מצטערת לשמוע על מה שקרה להוריך- הם היו בין הגריפינדורים האמיצים ביותר מבחינתי. בכל אופן, ניגש לעניינים. אתה טוב לב, אבל בתוכך מתחבא לב של גיבור. אתה עוד תוכיח את עצמך ב- גריפינדור!", נוויל הלך בביישנות לשולחן גריפינדור לקול מחיאות הכפיים.

***

"מאלפוי, דראקו!"

דראקו מאלפוי הלך בביטחון עצמי, התיישב על השרפרף באי נוחות וחבש את הכובע המרופט.
ברגע שהמצנפת נגעה לו בשערה הראשונה, היא כבר ידעה שהוא סלית'ריני טהור, כי היא ישר קראה- סלית'רין!
דראקו הלך לשולחן סלית'רין וחייך מתשומת הלב.

***

"וויזלי, רון!"

רון הלך בזהירות לשרפרף, וחבש את המצנפת.
"עוד וויזלי", אמרה המצנפת בתוך ראשו, "אני מניחה שאתה יודע כבר לאיזה בית אתה שייך, זה ברור כשמש. גריפינדור!"
רון וויזלי הלך לשולחן גריפינדור והתיישב ליד הארי.

כשהמצנפת גמרה למיין פרופסור מקגונגל לקחה את המצנפת והלכה איתה עד לחדרו של פרופסור דמבלדור.
"נגמר המיון, יש לי שנה שלמה של מנוחה...", אמרה המצנפת בהקלה.

הסוף!