מלאכים ג'ינג'ים

היי אבריבאדי!
פיק מהמם שאני מאד אוהבת=]
ממש קצר אבל ממש יפה:)
תהנו!!!

                                                    מלאכים ג'ינג'ים

היא עמדה בתוך המרחב השחור.

המרחב הקר, האפל, שלמרות שלא הייתה בו מעולם ידעה שלא תצא מפה אף פעם.

אך תשומת ליבה לא ניתנה לאפלה המחניקה.

היא ניתנה לקול, קול מוכר למדי, שנשמע כאילו בכל רגע התקרב יותר.

ואד היא ראתה נקודה אדומה באופק, שם, על רקע השחור המפחיד.

היא התקדמה אליה בהיסוס, רוצה בתשוקה בלתי נתפסת לגעת בנקודה, למשש, ומצד שני, פוחדת פן תיעלם מבי אצבעותיה.

עכשיו היא ידעה.

הוא קורא לה.

היא התקדמה לעברו כמו על גלגלים... לא יכולה לשלוט במעשיה.

הוא התקרב... הוא נהיה ברור יותר ויותר... עד שעמד מולה.

הדמעות שטפו את לחייה.

הוא היה כ"כ יפה. בדיוק כפי שזכרה אותו.

מגודל שיער ויחף. מחייך אליה את חצי החיוך העקום שלו, שתמיד הצחיק אותה.

עם העיניים הבוערות שלו, וההבעה הקונדסית...

אח שלה. האח, הכי מדהים שיכול להיות.

ואז, פשוט ככה, בלי לומר לה אפילו מילת נחמה אחת, שהוא חוזר, או שזה היה חלום...

הוא פשוט הסתובב, והתחיל ללכת.

והיא קראה לו, אבל הוא לא שמע את קריאתה הכואבת.

היא החלה לרוץ אחריו, אך לא הצליחה להשיג את הליכתו המדודה.

היה נדמה לה שהיא רצה במקום אחד, והוא מתרחק ממנה... עוד, ועוד, ועוד...

ג'יני התעוררה בבת אחת.

אישוניה גדולים, והיא חיוורת ומתנשמת.

'לא, זה לא קרה,' היא חושבת.

'פרד.'

ג'יני קמה, מנסה לאזן את קצב פעימות ליבה, שדפקו בקצב בלתי אפשרי.

היא ניגשה אל אדן החלון.

שטף דמעות חמות שטף וצרב את לחייה.

היא לא יכלה לסבול יותר שום דבר.

חצי החיוך של הירח שנשקף מבעד לחלון הזכיר לה את חיוכו, הכוכבים את עיניו.

היא לא יכלה לסבול יותר את שיערם של בני המשפחה, ובמיוחד, אבל במיוחד, את ג'ורג'. הם היו זהים כל כך, עד שלפעמים הייתה מתבלבלת ביניהם.

וכפרד מת... לפעמים הייתה קוראת לג'ורג' פרד בטעות.

אחר כך- הייתה בוכה בדרך כלל.

זה פשוט הזכיר לה אותו.

ואז היא זעקה אל השמיים.

"למה, פרד, למה עזבת אותנו פה?" היא צעקה.

משהו בקרבה נשבר.

"זה לא פייר..." היא צרחה בייסורים. "אסור היה לך, פשוט אסור!"

והיה נדמה לה, שהיא שומעת אנחה.

"טוב לך שם, פרד? נכון שאתה מלאך? מלאך ג'ינג'י... אני מתגעגעת אליך, פרד! חזור אלינו, בבקשה ממך!" היא כרעה על ברכיה.

ואז ירד גשם.

כאילו... כאילו שגם פרד בוכה.

בוכה יחד איתה.