|
לפני שאתם קוראים, ברור לי שיהיו כאלה שיחשבו שזה ילדותי לעשות על צבי הנינג'ה. מי שלא מתאים לו, הוא לא חייב לקרוא.
דונטלו ישב במעבדה מול המחשב וניסה לפצח את הקוד של הקראנג.
"אני לא מבין!", אמר דוני בכעס בכל פעם שהתוכנה המורכבת לא קלטה את הקוד.
הוא הקיש במרץ וניסה למצוא פריצת דרך שתפרוץ את המידע איכשהו.
אפריל נכנסה למעבדה ורכנה לדוני.
"מה אתה עושה?", שאלה אפריל.
דוני קפץ בבהלה.
"סליחה", אמרה אפריל, ואז ציחקקה.
סומק עז הציף את פניו של דוני.
"אני, אממ.. מנסה לפרוץ את הקראנג של הקוד. כלומר, את הקוד של הקראנג!", גימגם דוני.
"אני יודעת מה אתה צריך", אמרה אפריל, "אתה צריך הפסקה. בוא, נסתובב קצת בעיר".
דוני נראה כאילו כרגע הוא קיבל הזמנה לסוויטה המלכותית של ראש הממשלה.
הוא הינהן במהירות וקם בצייתנות.
הם יצאו מהמעבדה וחלפו על פניהם של ליאו, שראה את הסדרה האהובה עליו, גיבורי החלל, מייקי, ששיחק עם חתלתולת גלידה במלחמה, וראף, שבעט בשק האגרוף שלו.
הם יצאו מהמאורה והלכו ברפש של הביוב הדוחה.
כמה דקות אחר כך הם יצאו דרך פתח הביוב אל האוויר של ניו יורק סיטי.
"שנלך למורקאמי?", הציע דוני.
"רעיון מצוין!", אמרה אפריל.
הם צעדו ברחובות העיר, וצפו בשמש שנבלעת אט- אט בין הבניינים.
לפתע נשמעו צעדים רועמים.
דוני סימן לאפריל לבוא אחריו.
בסמטה חשוכה, הם הבחינו בלא אחר מאשר ציפורני נמר, מוטנט דמוי טיגריס שעומד על שתי רגליו, עם לבוש כמו בסגנון המערב הפרוע.
בכל אחד משני כיסיו היה תחוב אקדח, שהיה מוזר ליד המראה המיושן של לבושו, כי האקדח נראה הרבה יותר מודרני ומתקדם.
ציפורני נמר ריחרח, כמנסה לאתר משהו, ואז הוא שלף את האקדח, וירה לייזר כחול ישר לכיוונם של אפריל ודוני.
אפריל ודוני קפצו במהירות, ובכך הסגירו את עצמם.
הם עמדו ממש מול ציפורני נמר.
"הנערה, ואחד מהצבים?", התפלא ציפורני נמר, "היום הזה משתפר מרגע לרגע".
דוני שלף את המקל בהיכון, ואפריל את המניפה.
ציפורני נמר שלף את שני האקדחים, והחל לירות לעברם.
דוני תימרן בין הלייזרים ורץ לעבר ציפורני נמר, ואפריל חסמה את הלייזרים עם המניפה.
ציפורני נמר שלח את אגרופו אל פרצופו של דוני, אבל הוא התכופף, ובעט לציפורני נמר ברגל.
ציפורני נמר מעד, ודוני ניצל את ההזדמנות ודחף את ציפורני נמר אחורה.
"זה הסוף שלך", אמר ציפורני נמר באיום.
הוא קם על רגליו, ושלף את ציפורניו, מוכן לשסף את גופו של דוני.
לפתע פגעה בציפורני נמר מניפה מתכתית ישר במצחו, והוא צנח על הרצפה.
דוני הסתובב לאפריל.
"פגיעה יפה", אמר דוני, ואז העיף אליה את המניפה בחזרה כמו צלחת מעופפת.
"דוני, היית מעולה!", אמרה אפריל.
היא רצה לדוני, ואז חיבקה אותו, ונשקה לו על לחיו.
הלב של דוני עשה סלטה באוויר.
"אני אוהבת אותך דוני", אמרה אפריל.
כעת הם היו פנים מול פנים.
שפתותיהם התנגשו, והם עצמו את עיניהם.
לאחר הרגע המופלא, הם צעדו שוב ברחובות, אבל הפעם הם החזיקו ידיים.
כשירדו למטה לביוב, אפילו הריח המצחין של הזוהמה לא השפיע על דוני, כי מבחינתו זה היה היום הכי טוב בחייו.
|
0 חרמשים
כותב: 
