האהבה הראשונה של וולדמורט

"איזה כיף! היציאה להוגסמיד יוצאת ביום האהבה!"
"תירגעי,שרה. עם מי את הולכת?"שאלה ויקה.
"עם דוד."ענתה שרה"ואת?"
"דניאל הזמין אותי."ויקה אמרה בעצב "הוא באמת חמוד, אבל אני לא אוהבת אותו."
"אז את מי את אוהבת?!?"קפצה שרה.
"את..."התחילה ויקה לומר, אבל נקטע על ידי טום רידל.
"אפשר לדבר איתך ביחידות" שאל טום.
"כן, בטח"אמרה ויקה, מסמיקה מעט.

"רוצה לצאת איתי להוגסמיד?" שאל טום רידל בבטחון.
ויקה ניראתה נבוכה ביותר. היא אהבה אותו אבל..."אני כבר הולכת עם משהו. עם דניאל"
טום לא ענה הוא התרחק משם כשעל פניו אין שום הבעה.

שבוע לאחר מכן דניאל נמצא בבית החולים על שם הקדוש מנגו,כשהוא לא זוכר אפילו מי הוא.

טום אהב את ויקה. הוא אהב אותה יותר מכל דבר אחר. היא הייתה הסיבה היחידה שהוא הרגיש שמחה ליפעמים. כשהיא חייכה...

כעט הוא וולדמורט. הוא לא יכול לקבל את זה שהיא חיה בלעדיו. אולי עם מישהו אחר...שהיא אוהבת.
הוא החליט. רק אם היא תמות הוא יוכל ליחיות.

וולדמורט החליט. לא באבדה קדברה היא תמות. הוא יהרוג אותה בידיו.

הוא בא לביתה. עם סכין."ביי-ביי ויקה"אמר ונעץ את הסכין בבטנה.
היו לה דמעות בעיניים."תמיד אהבתי אותך.טום רידל"
אחרי שהבין שרצח את אהובתו, כלום כבר לא שינה לו. אוה חדל לשמוח וכבר לא חש צביטה של אשמה אחרי כל רצח.
הוא פחד למות. הוא לא רצה להביט שוב בעיניה הדומעות ולהסביר, להיתנצל...

		הפרק הבא