איך הוגוורטס קיבל שם כזה?

שלום, קוראים יקרים.
הסיפור הזה עוסק בסיבה שקראו להוגוורטס.

קריאה מהנה!

לא אכפת לי אם הסיפור סותר עובדות.

"הי, תעבירי לי את הלבנה שלידך", ביקש גודריק גריפינדור.

"תיקח אותה בעצמך", אמרה רוונה רבינקלו.

גודריק נאנח.

"אל תתחילו לריב עכשיו", התחננה הלגה הפלפאף.

גודריק הוציא את השרביט.

"אציו לבנה!", הלבנה התעופפה ישר אל כף ידו, והוא הניח אותה.

"אבל למה אתה לא משמש בקסם פשוט שגורם לקירות להיבנות מעצמם", שאלה רוונה.

"כן, מה הבעיה?", נדחף סאלזר סלית'רין.

"תפסיקו!", אמרה הלגה. "אתם מתנהגים כמו תינוקות!".

"הלגה, אל תתערבי", אמרה רוונה.

"ואם כבר מדברים על התערבות, סאלזר הוא זה שדוחף את האף", אמר גודריק בזעף.

"סליחה?", נעלב סאלזר. "זהו. זה נגמר. אנחנו לא פועלים יותר ביחד. אין לי כוח לגודריק המעצבן

הזה".

"אבל אנחנו חבורת ארבעת הבתים!", אמרה הלגה במן יבבה. "למה אתם לא מוכנים להסתדר".

"סאלזר צודק", אמרה רוונה בהתעלמות מוחלטת מהלגה הנואשת.

גודריק הלך משם בסערה, והלגה התיישבה בפינה בחוסר אונים.

"כל אחד מאיתנו יבנה חלק במרילולו", המשיך סאלזר.

"במה?!", הזדעקה רוונה.

"נתתי לבית הספר הזה שם", אמר סאלזר. "יש בעיה?"

"אתה לא יכול לתת לבית הספר את השם שנתת לכלבה שלך!", נבהלה רוונה.

"ומה אם מגי?", הציע סאלזר.

"תן לי לנחש, זה של הארנב שלך", אמרה רוונה בגילגול עיניים. "ואין סיכוי!"

"וואו, את טובה בניחושים", אמר סאלזאר. "ומה אם הבוטרקאל שלי, הוגוורטס?"

"אין סי- בעצם זה רעיון לא רע", נעצרה רוונה. "וממתי לקוסם אפל כמוך יש חיות כל כך חמודות?"

"אני שומר אותם, ואז ביום השביעי לחייהם אני זורק אותם מהר ההאוורסט", סיפר סאלזר.

"מרתק", אמרה רוונה בסרקזם. "אני חושבת שהוגוורטס זה שם נפלא!"

ועד היום, זאת הסיבה שאנחנו קוראים להוגוורטס בשם הזה...

מרתק, נכון?