האתר והפורומים  ·   מדיה  ·   הספרים  ·   הדמויות  ·   הסרטים  ·   השחקנים  ·   שונות

ברוך הבא, אורח ( התחבר | הירשם )

0 חרמשים
פורומיםפאנפיקיםHPlanetהאנציקלופדיהמערכת הדו-קרבהוגסמיד
מממנים


מסוגל לאהוב

"אבל מי אתה בכלל. אתה בכלל לא מסוגל לאהוב."



כותב: כותב הפאנפיקים המושבע
הגולש כתב 27 פאנפיקים.
פרק מספר 1 - צפיות: 1044
5 כוכבים (5) 2 דירגו
פיקצר
דירוג הפאנפיק: R - פאנדום: הארי פוטר - זאנר: רומן?! - שיפ: דראקו-אסטוריה/דרמיוני - פורסם ב: 20.08.2017 המלץ! המלץ! ID : 9034
גופן: Verdana Arial Tahoma מרווח: + - גודל טקסט: + -
הפאנפיק גמור

תמיד היה בו משהו מוזר, בדראקו, ולעולם לא ידעתי לנמק מהו. הוא היה מסוגר בעצמו, לא מביע רגשות ולא מספר לי דברים על עצמו. כאילו אני כאן כדי שתאהב אותי, תנשק אותי ותשכב איתי. כאילו אני שלך בשביל ההנאות שלך. לא. לא, דראקו, אני תכננתי שגם אתה תחשוף רגשותיך בפניי, תספר לי, תשתף אותי, תראה לי שאתה אוהב אותי וסומך עליי, ולא רק תאמר לי בחיפזון שאתה אוהב אותי ותמהר להפשיט אותי. 
אתה אדם קר. אבל חשבתי שבחברתי תפשיר, תמיס מעליה את הקיפאון, ותתכלה אליי, באופייך האמיתי, שאני לפחות אדע מי אתה. 

טעיתי. 

לא עשית את זה. 

אני כעסתי, ניסיתי לדובב אותך, אבל רק דיברתי איתי על עניינים יבשים, ואף פעם לא על רגש. 

ואז הבנתי, שאתה אדם כזה. חסר רגש. שלא מסוגל להכיל רגש ולאהוב. 


ואז פרצה בינינו מריבה. אתה צעקת בפנים אדומות מזעם, רצית שאני אשתוק, שאני אלך. ש... אנ כבר לא הקשבתי. היינו יכולים לעבור את המריבה הזאת בקלות, לוליא המשפט האחרון שנפלט מפי בדמעות. 

"אבל מי אתה בכלל. אתה בכלל לא מסוגל לאהוב." 

המילים האחדות האלו, שיצאו מתוך מוחי, מתוך המחשבות שלי עליך, מתוך הדמעות, חבטו בך חזק. מבטך נהפך מבוהל, מפוחד... עצוב? מתגעגע? בטח טעיתי. אך לפתע ראיתיבזווית עיניך דמעה קטנה. נרתעתי. נבהלתי. מה קרה? מה כבר אמרתי?

"אני?" אמרת בשקט והתקרבת אליי. "אם רק היית יודעת... אם רק..." קולו נשבר.

"מה? תספר לי, תוכיח לי שאתה באמת אוהב אותי," אמרתי. אך אתה התיישבת בריפיון על הספה,ועצמת את עיניך. נבהלתי מההתנהגות הזו, שלא אופיינית לך. פניך היו מלאות כאב. 

"לכי עכשיו," אמרתי בקול חלוש ורועד. "אולי אחר כך... אולי אחר כך... אולי אחר כך אני אספר לך... תאמיני לי, שאני רוצה לאהוב אותך..."

מבולבלת, יצאתי מהבית והשארתי אותך לבדך. 

 


למה היא הזכירה לי את זה עכשיו? למה? אני לא רוצה להזכר... אני לא מסוגל לאהוב... אם רק היא הייתה יודעת... אולי אני צריך להשתדל יותר כדי שהיא תאהב אותי... כדי שהיא תדע שאני אוהב אותה... אבל אני לא יכול. אני פוחד שוב להתמכר למישהי כל כך חזק, ולאבד אותה.

 

גם אני חשבתי פעם שאני לא יכול לאהוב. שאין לי רגשות. שאני אדם קר. אבל אני לא כזה. ולעולם לא הייתי. אולי עכשיו כן. אולי אחרי שהלב שלי נשבר בצורה כזאת עד שקשה לו לאהוב שוב. 

התמכרתי אליה, 

אל הרמיוני גריינג'ר. 

מבלי לדעת, 

מבלי לשים לב, 

כשהיינו נפגשים בסתר בטירת הוגוורטס, ופתאום המסכה נשרה מעל פניי, והראתי לך את האופי האמיתי שלי, שלא חשפתי בפני אף אחד אחר. את הפחד. הפחד לאהוב מישהו שבסוף יתקע לך סכין בלב. הפחד לאהוב. הפחד ההוא, שיש לי, שאנשים יגלו מהן החולשות שלי.


כל זה חשפתי בפנייך. סמכתי עלייך. התמכרתי אלייך. הייתי שלך לנצח.

אך את לא השבת לי כגמולי. שברת את ליבי, שהתמסר אלייך. שברת את ליבי, שהפקדתי את כל סודותיו בידייך.

ידעתי שאני לא מסוגל יותר לאהוב. 

אף אחת. 

לעולם. 

לא יכול. אחרי שאהבתי כל כך אותך, וככה עשית לי. אחרי שאוששת את כל פחדיי, שגיליתי לך. 

הכרחתי את עצמי להתגבר,

ניסיתי להתגבר דרך אסטוריה המסכנה, שבטח בטוחה שאני לא אוהב אותך ומשתמש בה כחפץ מיני. 

אני חייב להוכיח לה שאני אוהב אותה.


אבל אני פוחד. פוחד להתמכר שוב, לספר ולחשוף, ושוב יישבר לי הלב, ופחדיי יתקיימו. 

כשמסתכלים עליי, דראקו מאלפוי, מבחוץ, לא מדמיינים את זה, אבל אני עטוף בכל כך הרבה שכבות... הכול בגלל חוסר-ביטחון ופחד. 

ואני מסוגל לאהוב. 

ולא מסוגל. 

יכול ולא יוכל. 

רוצה ולא רוצה

לא רוצה שוב להפגע. 

 

אבל אולי אני אספר לה, לאסטוריה, והיאתביע הבנה ואהבה, והלב שלי ישתקם מחדש, בזכותה, כמו שקיוויתי, ואני אהיה שוב מסוגל לאהוב.

ואותה אני אוהב,

את מי שעזרה לי להיות שוב מסוגל לאהוב. 

כי אני מסוגל. 

אולי אני אספר לה הכול. 

 

אולי.

 

ואז נהיה מאושרים, כשכבר לא יהיו סודות. שקרים. וחוסר אהבה. 

 

כשאני אהיה מסוגל, אני אספר לה. אוריד מעליי את כל השכבות, ואראה לה את דראקו האמיתי. 

 

כשאהיה מסוגל להסתכן שוב. 

 

כשאהיה מסוגל שוב לאהוב. 

תגובות

יפה מאוד! · 23.08.2017 · פורסם על ידי :SWALLA
הכתיבה עמוקה ומרגשת!
ומדכאת!
דיי,נו תכתוב פעם אחת משהו עליז ושמח!.
למרות שאני לא יכולה להאשים אותך כי אני אוהבת שמתים בסוף. כמו בחלק מהסיפורים של שייקספיר.
לא,לא, קבל ביטול, כל הסיפורים שלו ככה.
אבל בחזרה אלייך.
הכתיבה שלך,כרגיל מהפנטת ומדהימה ושהסיפור נגמר הייתי עצובה:
1. הסיפור פשוט עצוב ומרגש! הרמיוני ג'ין גריינג'ר!!!!!!! איך עשית את זה!!!!! WE DON'T TALK ANYMOREEEEEEEEEEEEEEEEEEEEEEEEEEE
(היא לא תשרוד שבוע.)
2. הסיפור היה כל כך סוחף ומהפנט ושלא שמתי לב שהוא נגמר!
3. תמשיך לכתובבבבבבבבבבבבב

וואו. · 27.08.2017 · פורסם על ידי :Night Sky
וואו. מדהים.
הייתי ממליצה רק לשנות את הפונט (להוריד דגש וקו מתחת), אבל זה לא באמת משנה.
אף פעם לא הערצתי את דרמיוני אבל הפיק הזה מקסים. באמת. יפיפה, נוגע ללב, מרגש...
לא דראקו, אתה מסוגל לאהוב, על תדאג!
*בכיבכי*

כל כך מושלם! · 29.08.2017 · פורסם על ידי :We were liars
זה פקצר מהמם והכתיבה מהממת וזה מושלם!
תכתוב עוד!

אני פחות אוהבת את דראמני אבל סבבה · 24.04.2022 · פורסם על ידי :צעד ועוד צעד
וואוו איזה מילים, מהמם.

ווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווואאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאא · 27.01.2023 · פורסם על ידי :עלמושלמת

Created By Tomer
eXTReMe Tracker

מממנים


  ניקוד הבתים · תיעוד עריכת הנקודות · חדר הגביעים
גריפינדור הפלפאף רייבנקלו סלית'רין
גריפינדור הפלפאף רייבנקלו סלית
143 520 597 225


פורטל הארי פוטר הישראלי קיצורי דרך
מיוחדים: הארי פוטר | אודותינו | צור קשר | הפורומים | HPlanet - הסיור הווירטואלי | פאנפיקים | האנציקלופדיה
האנציקלופדיה: אלבוס דמבלדור | לונה לאבגוד | היער האסור | משרד הקסמים | חדר הנחיצות | גילדרוי לוקהרט | קווידיץ' | דראקו מאלפוי | אוכלי המוות | מצנפת המיון | סוורוס סנייפ | סדריק דיגורי | הוגסמיד | סמטת דיאגון | פוטרמור | הקרב על הוגוורטס

עוצב על-ידי Design by JBStyle
© כל הזכויות שמורות ל-All rights reserved to HPortal
2024 - 2007