עוטי השיריון- הסיכוי האחרון של הוגוורטס

הזומבים לא זזו ממקומם.
"תתקפו!", קרא שרדר בחוסר סבלנות. "למה אתם מחכים?"
"אני חושב שהבנתי", אמר דוני. "כנראה הזומבי מקשיבים רק ללויד".
"אוף... לא משנה", אמר שרדר בכעס. "מוטנטים, רובוטי רגל, לתקוף!"
מייקי לקח פצצת עשן, וזרק על הרצפה.
עשן סגול התפזר בחדר, והחבורה מיהרה לברוח משם.

"זה היה קרוב", אמר קייסי.
הם עצרו באחד המסדרונות, מתנשפים.
"לא נוכל לברוח לעולם. חייבים להתעתק למקום אחר", אמר ג'יימס.
"אבל איך?", שאל דוני. "אתה ופיטר לא יודעים להתעתק".
"איך אתה יודע?", שאלה אפריל.
"הקוסמים מלמדים התעתקות רק בגיל שש עשרה. קראתי את זה ב- ", התחיל דוני לומר.
"- ספרייה", השלים אותו ראף וגילגל את עיניו.
"אנחנו חייבים למצוא דרך להביס את הצבא של שרדר. אנחנו לא הרבה במיוחד...", הודה ליאו.
"איך בדיוק נשיג לנו צבא...", שאלה קאראי.
מייקי גירד בסנטרו, ולפתע עיניו אורו.
"אני יודע!", קרא מייקי.
"בבקשה, אל תגיד לי שסנאים עם לייזרים מעורבים בזה", אמר ראף.
"דווקא לא", אמר מייקי וניפנף בידו. "אף על פי שזה גם רעיון... בכל מקרה, תקשיבו לרעיון שלי. דוני, אתה זוכר שהצבים מהגרסה המצוירת הביאו אותנו למימד שלהם?"
"כמובן!", אמר דוני. "אבל אני לא חושב שכדאי שנגייס אותם. הם די מעפנים..."
"לא דיברתי עליהם. אם יש לנו את השלט של הפורטל, אולי נוכל לגייס דמויות מסדרות אחרות!", הציע מייקי.
כולם בהו בו.
"אני יודע, לא צריך להגיד. הרעיון שלי פשוט- "
"-מטורף!", צרח ראף.
"הייתי יותר בכיוון של גאוני", אמר מייקי. "פיטר, אתה אמרת שראית את הסדרה עלינו. איזה עוד סדרות אתה מכיר בדיוק?"
פיטר גירד בראשו.
"אני זוכר... הממ... יש לי רעיון! אנחנו בהחלט נהיה הרבה יותר חזקים עם צוות אווטאר!"
"צוות מה?", שאלה קאראי.
"צוות פרפר? ממורמר? ארברטר?", שאל מייקי בבילבול.
"אתם תבינו לבד", אמר פיטר.
"יש עוד רעיונות?", שאל מייקי.
פיטר גירד בראשו.
"אני חושב שצוות אווטאר יספיק לנו לבינתיים. אל תמעטו בערכם", הוא אמר בביטחון.
"אז אנחנו יוצאים להרפתקה מסחררת בין ממדית. נשמע כמו יום שגרתי בחייו של צב נינג'ה שיצא מתוך סדרה", אמר ליאו.
כולם צחקו.
"אז... איך בדיוק נצליח להיכנס לעולם האווטאר?", שאל פיטר.
"אני מניח שנצטרך להיות קרובים למכשיר כלשהו שמשדר את הסדרה", אמר דוני.
"המחשב שלי!", קרא פיטר. "אולי אם ניכנס לאחד הפרקים נוכל למצוא את האות שיעביר אותנו למימד!"
"אבל איך בדיוק נתעתק לבית שלך?", שאל ג'יימס. "אף אחד מאיתנו לא יודע להתעתק".
"אז אולי נחזור למימד שלנו ונשתמש במחשב שלי", הציע דוני. "אבל קודם צריך למצוא את השלט של הפורטל. אני חושב שהוא במשרד של פרופסור מקגונגל".
החבורה חצתה את המסדרון, והם עלו בזהירות בגרם המדרגות הלולייני.
כמה דקות לאחר מכן, הם הגיעו לקומה השנייה, ופנו לעבר מסדרון, שבלט בו פסל של מפלצת.
"אריה שואג" מילמל ג'יימס.
הפסל הזדעף, ואז קפץ הצידה כאומר, אני עושה את זה רק כי אני חייב.
התשעה עלו במדרגות, ונכנסו לחדרה העגול של המנהלת.
למרבה המזל, ראף, שצעד בראש, הבחין מיד בשלט הזרוק על הרצפה ללא כל שימוש.
הוא זרק לעבר דוני את השלט, וסימן לו להפעיל אותו.
ליאו סובב את המחוגות, ולחץ על הכפתור האדום.
השער נפער בחלל החדר, והתשעה קפצו לתוכו.
פיטר הסתחרר במערבולת הסגלגלה, וראשו הוטח לבסוף על רצפה מוצקה.
להפתעתו, הוא לא הרגיש שום כאב.
למעשה הוא לא הרגיש כלום.
הוא ניסה לפתוח את עיניו, אבל הם סירבו.
האיברים שלו חדלו לנוע.
הוא לא ידע איפה הוא.
המקום היה שקט.
שקט מדי.
הוא הרגיש חושך.
ואפלה.
משהו קודר.
משהו לא בסדר מתרחש, אבל נראה שמוחו חדל לפעול.
הוא הרגיש לפתע את עיניו.
והוא פתח אותן.
הוא היה באמצע שומקום.
שחור.
שחור יותר מכל שחור שאי פעם פיטר ראה בחייו.
והשחור הזה היפנט אותו.
ממש שאב אותו לתוכו.
באפיסת כוחות, הוא הצליח להסתכל סביבו, והבין שהוא לבדו.
ואז הוא התעלף.

המשך יבוא...

הפרק הקודם		הפרק הבא