כמעט אני

תלמידים חדשים לכאן!

"איפה נשב?" שאלה רוז. הרכבת כבר החלה לנסוע במהירות מסחררת אך השניים עוד לא מצאו תאים פנויים.

"בואי לפה. שלום, יושבים כאן?" אמר אלבוס ונכנס לתא. ישב שם ילד בלונדיני שבו הבחין אלבוס כבר ברציף.

מעל לראשו היה כלוב ובו חתול לבן עם כתמים חומים יפים ומבריקים.

"כן. בטח. לי קוראים סקרופיוס. סקרופיוס מאלפוי." אמר הילד. הוא דווקא נראה ממש נחמד... חשב אלבוס.

"אני אלבוס פוטר. אתה גם בא לשנה ראשונה?" שאל,

"כן." ענה אלבוס בחצי-חיוך

"למה אתה לא שמח? אבא שלי אמר שהוגוורטס בשבילו הייתה ממש בית. ולא בית שני - בית ראשון!

בית שני היה אצל הוויזלים. בטח אביך שמע עליהם. הם התפרסמו פעם  בנביא היומי...." המשיך אלבוס לדבר בלי-סוף. 

"אל - אתה יכול לבוא רגע?" שאלה רוז בעדינות "כן. סקרופיום," פנה אליו "אנחנו כבר חוזרים!"

"אל! אתה יודע מיז זה?! זה סקרופיוס מאלפוי! מאלפוי!!!!! ודווקא אתה התחברת איתו?! הבן של הארי פוטר?! איזו מין דוגמא זו?!?!?!?!" הטיפה לו.

"הוא ממש נחמד! וחוץ מזה - מה הבעיה במאלפוי?" הוא התפלא.

"בחיים לא שמעת את ההורים שלנו מדברים על 'המילחמה'? אבא שלו היה אוכל-מוות! אוכל מוות!!!! אתה מבין?! ג'יני והארי בחיים לא דיברו איתך על זה?

מה שבטוח - הוריך השפיעו לך מאד על החיים. אם הם היו מספרים לך אתה היית מבין אותי. היית ממש... אחר. שונה. אתה מבין? תשאל אותם על זה. אתה חייב. חייב!

אתה מבין מה שאני אומרת? אתה יכול לעשות מה שבא-לך, אבל אני לא יושבת איתו! סליחה באמת!" היא סיימה והסתובבה.

מוזרה... מילמל-חשב אלבוס ונכנס חזרה לתא .

הפרק הקודם