הצייד

כל הזכויות שמורות ל-ג'יי.קיי.רולינג,מלכת מספרי הסיפורים.

-הפאנפיק מדורג PG13 בגלל האלימות שיש בפאנפיק (שריפות על המוקד,רצח מכוער וכו').

"מכשפה!" צרחו ההמון שנאספו כדי לראות את המכשפה נשרפת על המוקד.

השמיים היו אפורים, כאילו עצובים על מה שקורה ממש מתחתיהם.

האנשים פלטו קללות וכינויי גנאי, צעקו ושמחו לראות את המכשפה עומדת להישרף.

"אני לא מכשפה!" ניסתה לשקר האישה, אך ידעה שאיש לא יאמין לה.

היא כבר איבדה תקווה להשתחרר,אך ניסתה לעשות כל שביכולתה כדי להשתחרר מאחר שהאנשים שברו את שרביטה.

הכול התחיל לאחר שעשתה טעות ענקית ועשתה קסם, ומוגלגים ראו אותה.

כעת, היא משלמת על זה ביוקר.

הקריאות של האנשים התגברו והם התחילו לסקול אותה באבנים.

האישה צרחה בכאב,דבר מסוג זה אף-פעם לא קרה לה.

דמעות ירדו מעיניה.

היא צעקה שהיא לא עשתה כלום, התחננה, אך לא שמעו אותה עם קול ההמון.

והאמת, שזה גם לא היה אכפת להם.

כל מה שרק רצו היה דם.

אחרי כן באו כמה אנשים עם לפידים בוערים באש.

האישה צרחה,בכתה, אך ללא הועיל. 

אך האנשים התעלמו ממנה,וזרקו את הלפידים.

ההמון צהל בעוד המכשפה,שלא עשתה להם דבר,נשרפה לאפר. 

מי היה מאמין שזו הייתה רק ההתחלה.

 נקודת מבט-ג'ון

ג'ון התעורר, אור השמש על פניו.

שיערו החום הכהה התבלגן,ועיניו הכחולות התאמצו בקושי שלא להיעצם.

הוא ניסה לקום.

הוא כבר בן 18, הוא יכול לדאוג לעצמו לאחר הוגוורטס, ולכן תמיד ייחס לזה חשיבות מסוימת. אחר שסיים את תקופת לימודיו הוא ניסה להיות אחראי יותר ולמצוא לעצמו עבודה, לאחר שנים של בטלנות מצידו.

הוא שיכנע את עצמו לקום, ואז התארגן ויצא מביתו,היום היה אביבי ומלא אור, והייתה לג'ון תחושה שיהיה זה יום יוצא מן הכלל.

הוא לא ידע עד כמה הוא יטעה.

"היי ג'ון!" קרא לעברו חברו ג'ף בעודו הולך ברחוב שליד ביתו.

"שלומות,ג'ף." השיב ג'ון.

ג'ף היה חברו הטוב ביותר, מאז הוגוורטס.

-ג'ף הוא נער צנום ורזה עם שיער ג'ינג'י קצר ועיניים חומות.

תמיד צחקו עליו שהוא נדבק לג'ון בגלל כישוריו המדהימים של ג'ון להשתמש בשרביט וחוזקו הרב של ג'ון.

"מה שלומך ביום זה?" שאל ג'ף.

"בסדר, תמיד מספק להסתובב בחוץ כשיש ימים מסוג זה."

"אני שמח לשמוע זאת." אמר חברו, והמשיך ללכת בדרכו.

ג'ון המשיך ללכת, חצה עוד כמה רחובות, נהנה מאור השמש ומהיום האביבי.

"בוקר אור!" קראה לעברו ידידתו של ג'ון,ליז.

תמיד הם היו ידידים, מכיוון שג'ון היה בבית גריפינדור כשהיה בהוגוורטס, והיא הייתה ברייבנקלו, למרות שג'ון קיווה לעצמו שתמיד הם יוכלו להיות יותר מזה.

ליז הייתה בעלת שיער חום ארוך, גוון עור כהה ועיניים בצבע חום-אדמדם.

"אממ..בוקר טוב גם לך!" קרא ג'ון לליז, שהמשיכה ללכת.

הוא נאנח, מתבייש בעצמו. אילו רק היה לו האומץ להזמין אותה לצאת!

ג'ון המשיך ללכת עם תחושה מרה בפיו, בלא-יודעין שממש בשעות אלו,נשרפה מכשפה למוות, וכעת הוא, וכל עולם הקוסמים,נמצא בסכנה.

		הפרק הבא