עולמות משותפים

״לוקאס צ׳ארלי ג׳קסון בוא לפה מיד!״ אנבת׳, אימו של לוק צעקה וקולה הדהד ברחבי הבית.

לוק גלגל את עיניו וירד במדרגות אל המטבח בוא אימו הייתה.

״כן אמא?״ לוק שאל.

״תעזור לזואי לארוז בבקשה״ אימו אמרה וחזרה לעיתון בו עיינה עד לפני רגע.

״אמא את לא רצינית! היא בת 15 היא יכולה לאוז לבד!״ לוק התעצבן.

״טוב אז תעזור לאבא עם הפעילויות בוקר״ אנבת׳ אמרה.

״הוא לא צריך אותי. אית׳ן עוזר לו״ לוק נאנח והתחיל להסתובב לכיוון חדרו.

״אז תעשה מהו. אני לא מוכנה שתשב לך בחדר כמו כלום״ אימו עזבה את העיתון.

״בסדר. אז אני הולך לגרייסים״ לוק אמר והלך לכיוון דלת הכניסה לבית.

״ביי מתוק. תשמור על עצמך!״ אימו אמרה לפני שסגר את הדלת.

׳נו באמת!׳ לוק חשב לעצמו.

מה היא חושבת שאני?

בעוד חצי שנה אני בן 18.

היא לא תוכל להחליט עליי יותר.

׳מבחינה חוקית׳ אמר קול כלשהו בראשו.

כן, אימו הייתה אישה שמאוד לא כדאי להכעיס אותה.

לאחר כדקה בערך הוא הגיע לביתו של חברו הטוב ביותר, ג׳ייקוב גרייס.

הוא דפק על הדלת.

הוא שמע צעדים מתקרבים והדלת נפתחה.

בפתח עמדה נערה בת 16.

שיערה הבלונדיני נשפך במורד גבה ספק גלים-ספק חלק ועינייה הקליידוסקופיות נצצו.

אנג׳לינה.

אחותו הקטנה של ג׳ייקוב ואחת מחברות הילדות של לוק.

״היי לוק, אתה בטח מחפש את ג׳ייק״ אנג׳לינה חייכה אליו חיוך קטן.

״כן, אמא שלי גירשה אותי מהבית ואני חשבתי לבוא אליכם בינתיים״ לוק אמר והכניס את ידו לכיס הג׳ינס הכחול שלו.

״כן אין בעיה בוא תכנס״ היא פתחה את הדלת עד הסוף ולוק נכנס, סוקר את המקום שהפך לבית השני שלו.

״אנג׳י מי היה בדלת?״ לוק שמע את קולה העמום של פייפר, אמא של ג׳ייק ואנג׳לינה ואחת החברות הכי טובות של אמא שלו, מכיוון המטבח.

״זה לוק. הוא בא בשביל לוק״ אנג׳לינה צעקה בחזרה.

״טוב אני אלך לקרוא לג׳ייק. תרגיש בבית״ אנג׳לינה פנתה אל המדרגות ועלתה לקומה העליונה של הבית, קומת המגורים.

לוק נשכב על הספה, רגיל כבר לסיטואציה.

אחרי דקה בערך, בחור גבוה שריר ושזוף ירד המורד המדרגות.

שיערו החום היה מבולגן ועיניו הכחולות נצצו.

״אחי, אתה לא מבין את מי פגשתי אתמול״ ג׳ייק אמר והתיישב על הקצה השני של הספה.

״את מי?״ לוק שאל כמעט משועמם.

ג׳ייק היה נפגש עם הרבה אנשים, רובן בנות שרצה לשכב איתם או ששכב איתם.

״את טיאנה״ הוא אמר וחיוך החל לעלות על פניו של לוק.

לוק מאוהב בטיאנה כבר חודשיים והיא לא רוצה אותו בכלל.

״באמת?״ לוק שאל בקול חצי לא מאמין-חצי חולני.

״אתה לא מאמין? לי? לחבר הכי טוב שלך?״ ג׳ייק שאל, כביכול נעלב.

״ברור שאני לא. אתה זה שעבדת עליי בגיל ארבע שסוכריות גומי כחולות עשויות מדם של מפלצות!״ לוק אמר בדרמטיות.

״ככה? אין בעיה. מעכשיו אתה לא החבר בכי טוב שלי״ ג׳ייק הניף את ידו בתנועה גדולה.

״אתם שניכם, זוג הבנים הכי סתומים שראיתי אי פעם. עושים רושם של באד בויס אבל בתכלס דיוות מהלכות״ אנג׳לינה, שבדיוק נכנסה לסלון, אמרה והתגללה מצחוק.

״את יודעת אנג׳י, זה בדיוק מה שאני חושב עלייך ועל מייר (Mare)״ ג׳ייק אמר בפרצוץ כביכול מהורהר.

״אתה חושב שאנחנו דיוות שרוצות להיות באד גילרס?״ אנג׳לינה הרימה גבה.

״לא התכוותי לזה. התכוונתי שאני חושב על שתיכן שאתם זוג הבנות הכי מוזרות שראיתי אי פעם״ ג׳ייק גיחך.

״אויש ג׳ייק אתה מצחיק משהו״ אנג׳לינה אמרה בסרקזם ודפקה לג׳ייק כרית בפרצוף.

״הו לא, את לא עשית את זה עכשיו״ ג׳ייק אמר, מופתע.

הוא לקח את הכרית שהייתה לידו והעיף אותה על אנג׳לינה, שלרוע מזלו של לוק שישב מאחוריה, התחמקה בזמן.

״ברצינות אחי?״לוק אמר ונעמד.

״סליחה אחי?״ ג׳ייק ספק התנצל-ספק שאל.

״לא יעזור לך הפעם אחי״ לוק לקח כרית ודפק אותה בפרצוף של ג׳ייק.

״תפסיקו לדפוק לי כריות בפרצוף!״ ג׳ייק התעצבן.

״אתה צודק, אני מניחה שאני יכולה גם לדפוק קצת על הפרצוף של לוק״ אנג׳לינה חייכה ונשכה את השפה התחונה שלה, זורקת את הכרית על הראש של לוק הכי חזק שהיא יכולה.

״זה לא יעבור בשתיקה, בלונדי״ לוק אמר והתחיל לרדוף אחרי אנג׳לינה ומהר מאוד גם ג׳ייק התצטרף למרדף.

״היי! זה לא פייר! אתם שניים ואני אחת״ אנג׳לינה נעצרה בפתאומיות ולוק נפל עליה.

הוא צחקק במבוכה.

הם הגיעו למצב שאנג׳לינה שכובה על הרצפה ולוק מעליה.

קצת מביך.

״אני לא יכולה לנשום״ אנג׳לינה אמרה בקול חנוק.

״אה, כן סליחה״ לוק קם במהירות, מושיט את ידו כדי לעזור לאנג׳לינה לקום.

אנג׳לינה נאחזה בידו ולפני שלוק הספיק להבין מה קורה, היא משכה אותו למטה ולוק נפל שוב.

״איי איי איי בלונדי, בתור חברת ילדות של מלך המתיחות החתיך ביותר בעולם ציפיתי שתשקיעי יותר״ לוק אמר והניד בראשו, כאילו מאוכזב.

אנג׳לינה עיקמה אתת אפה ״מה בדיוק רצית שאני יעשה? ידפוק לך כריות בפרצוף עד שהוא יהיה מכוער יותר ממה שהוא עכשיו?״ אנג׳לינה אמרה בקול קצת סרקסטי.

״אאוץ׳ בלונדי, זה כאב״ לוק הניח את ידיו מעל לוח ליבו, מעכל את מה שאנג׳לינה אמרה ״רק דקה...את אמרת עכשיו שאני מכוער?!״

״בדיוק דולפין מערות שכמוך״ אנג׳לינה חייכה חיוך ניצחון.

״את תשלמי על זה!!!״ לוק צעק והתחיל לדגדג את אנג׳לינה בטירוף.

״די!! תפסיק!!! אני שונאת שמדגדגים אותי!״ אנג׳לינה אמרה בין צחוק לצחוק.

״תמשיכו לכם ציפורי אהבה, אני לא נמצא כאן״ ג׳ייק אמר ברצינות והתפוצץ מצחוק שניה אחר כך.

הם התיישבו על הספה צוחקים למוות בדיוק שהדלת נפתחה ונשמע קול מוכר להחריד צועק ״הגעתי!!!״

מקוה שאהבתם!

ממשיכה בשמונה תגובות!

הפרק הקודם		הפרק הבא