הקונדסאים עוברים בזמן

כל הדמויות, המקומות, המונחים והרעיונות שמגולמים בעולם בו מתקיים הפאנפיק שלפניכם הם קניינה הרוחני של ג'יי. קיי. רולינג. אין בכוונתי להרוויח מהפאנפיק או מפרסומו כל רווח כלכלי.

*אני יודעת שבהתחלה זה קצת משעממם אבל בהמשך זה נהיה מעניין.

זה פאנפיק ראשון שלי אז תגובות בונות בבקשה. יש לי עוד שני פרקים על המחשב אז אם תאהבו את הפאנפיק אני אפרסם מהר.

אז בלי עוד חפירות מיותרות; לפרק שלכם.*

"היי חבר'ה! תראו מה מצאתי!" קרא ג’יימס לחבריו, רמוס, סיריוס ופיטר, זה היה בבוקר יום שבת, והם התארגנו לארוחת הבוקר, הם תכננו להיום כמה מתיחות לסנייפ ורצו להספיק לעשות הכל. 

"מה זה?" שאל סיריוס שהיה הראשון שהגיע. 

"זה ניראה כמו מחולל זמן. איך הוא הגיע לכאן?" אמר רמוס בדאגה. 

"מה אתה דואג ירחוני?" שאל ג’יימס

"אתם יודעים מה אפשר לעשות עם זה?!?!" קרא סיריוס וחשב על כל הדברים שיוכל להשיג עם המחולל.

"אפשר לחזור למשחק הקווידיץ׳ שהיה אתמול ולגרום לסליתרין להפסיד!" אמר ג’יימס שהתלהב מהרעיון. 

"אני בעד שנחכה קצת ואז נחליט מה נעשה עם זה. אנחנו לא רוצים להתחרט על משהו" אמר רמוס

"כמו מה למשל? לגרום לסליתרין לנצח בהפרש גדול יותר?" שאל סיריוס בציניות

"ירחוני, אני אומר שנחכה עד סוף היום ונראה מה נעשה איתו." סיכם ג’יימס בפייסנות, הוא ראה שעומד להיות ויכוח בין ירחוני לרך כף מה שקורה לעיתים מאוד נדירות ולא רצה שזה יקרה.

"בסדר." הסכים רמוס, באי חשק.

"בואו לארוחת הבוקר. אם אנחנו רוצים להספיק לעשות את כל מה שתכננו צריך לאכול." אמר פיטר 

"אני כבר בא תלכו בלעדיי" אמר ג’יימס 

"מה קרא ג’יימס, שוב פעם אוונס?" שאל אותו סיריוס בלעג קל וירד לאכול. אחרי כמה דקות, ג’יימס ירד לחדר המועדון. 

הוא וחבריו הקונדסאים היו באמצע השנה החמישית בגריפינדור. לג’יימס פוטר שיער שחור ומבולגן שאי אפשר לסדר גם אם  ממש רוצים, עיניו חומות אדמדמות והיו לו משקפיים, ג'יימס הוא טהור דם. 

כל הבנות בהווגוורטס כמעט מאוהבות בו, אבל הוא חושק רק באחת, שאותה הוא הלך לחפש עכשיו. 

קוראים לה לילי אוונס. לילי בעלת שיער ג'ינג'י מהמם ועיניים ירוקות שגורמות לדשא להראות מלוכלך, גם היא בגריפינדור אבל היא בת מוגלגים. 

ג’יימס ראה את לילי ואמר:”לילי, אפשר לדבר איתך לבד?”הוא שאל. 

לילי הביטה אל החברות שלה וגלגלה עיניים. “מה הפעם פוטר?” היא שאלה בקרירות והלכה איתו.

“לילי, את רוצה לצאת איתי?” ג’יימס שאל אותה. 

שנייה אחרי זה לילי נתנה לו סתירה. 

“ג’יימס פוטר! אתה פוץ אידיוט ואגואיסט שחושב רק על עצמו!!! כמה פעמים אני צריכה להגיד לך את זה? אני בחיים לא אצא עם פוץ אידיוט כמוך!” לילי צעקה על ג’יימס 

וכל המועדון שמע אותה למרות שהם דיברו בצד. 

כל המבטים הופנו עליהם. הבנות הסתכלו על לילי בקינאה. מקוות שג’יימס ישים לב עליהן במקום עליה, מישהי שכל הזמן דוחה אותו עוד מהשנה השלישית שלהם. "לילי, אני נשבע לך. אני השתנתי, תני לי הזדמנות." הוא הפציר בה אבל היא הפנתה לו את הגב בהפגנתיות והלכה אל החברות שלה, קלאודיה אמילי ואופיר שקראו לה לארוחת הבוקר.

"עוד פעם פוטר הציע לך חברות?"  שאלה אותה קלאודיה, "כן, הוא לא יודע מה זה לא!" לילי אמרה בכעס וירדה עם הבנות לאכול. 

ג’יימס עלה, מובס לחדרו. הוא לא רצה ללכת לאכול, הוא אפילו לא רצה למתוח את סבר מאוס, האויב המושבע שלו. מה שאומר שהמצב ממש קשה, זה תמיד עודד אותו. 

לילי נכנסה לאולם הגדול, כועסת. סיריוס רמוס ופיטר ראו אותה נכנסת ביחד עם חברותיה, אבל ג’יימס לא נכנס. "לא מתאים לו לאחר. מה קורה לו? הוא אף פעם לא מפסיד מתיחה." אמר רמוס בדאגה קלה.

"בטח שוב פעם אוונס, מתי הוא יבין שהיא לא רוצה אותו?" ענה סיריוס בגיחוך.

"אין מצב שהוא מפסיד מתיחה, ועוד לסבר מאוס!" אמר פיטר.

האולם התחיל להתרוקן, וג’יימס לא נכנס, הקונדסאים התחילו לדאוג.

"אולי בכל זאת נלך לבדוק מה קרה לו?" הציע רמוס.

"אני מוכן להתערב שלילי שוב לא הסכימה לו לצאת איתו!" אמר סיריוס 

ולאחר מחשבה קלה הוסיף בלחש "יש לי רעיון, אם זה מה שקרה אפשר להשתמש במחולל הזמן כדי לראות מה יקרה בעוד שנתיים בשנה השביעית שלנו, אם עד אז הם לא  יהיו חברים אז הוא צריך לוותר." 

רמוס הביט בו במבט מאשים כאומר, 'אסור לנו להתעסק עם הזמן', סיריוס השיב בתגובה למבט: "בשביל ג’יימס. אני לא יכול לראות אותו ככה יותר. ירחוני, תנסה אתה להציע למישהי חברות והיא דוחה אותך 

כל פעם מחדש." 

"טוב. בשביל ג’יימס. אבל לוקחים את גלימת ההעלמות." אמר רמוס בשקט.

"יופי! בואו נלך להגיד לג’יימס." אמר סיריוס בשמחה. פיטר הביט בהם בפחדנות, סיריוס אמר לו באדישות:"אתה לא חייב לבוא אם אתה לא רוצה, זנב תולע." 

"אני אשאר כאן, למקרה שתצטרכו אותי." אמר פיטר במהירות.

"בואו נגמור עם זה כבר." אמר רמוס והתחיל ללכת לכיוון חדר המועדון, כשסיריוס ופיטר מאחוריו. 

		הפרק הבא