הצלקת המוזרה-איך זה קרה?

כל הזכויות שמורות לג'יי.קיי.רולינג,מלכת מספרי הסיפורים.

לדעתי, הפיקצר הזה הוא אחד החלשים שלי. לט היה לי הרבה זמן לכתוב ולא הקדשתילו הרבה מחשבה ואני מתחרט על כך,אם הייתה לי ההזדמנות הייתי משנה אותו ופונה לאותה תיאוריה אך במקרה אחר. אני מקווה כי לא תתאכשבו, למרות שאני עצמי התאכזבתי ממה שיצרתי כעת.

"אבדה קדברה!" הכישוף חלף ליד דמבלדור בסנטימטרים.

דמבלדור התחיל להתעייף מהקרב נגד גרינדלוולד.

הקרב היה קשה ומעייף, והטילו בו קללות שעדיף לא לומר בקול רם.

רגליו של דמבלדור רעדו,כך גם היו רגליו של גרינדלוולד,שנראה יותר גרוע מדמבלדור עצמו באותו הקרב.

והם המשיכו להלחם. הקרב היה נוראי, הרעיד את האדמה שלרגליהם, כל כישוף גורם נזק יותר גדול מקודמו.

לבסוף הטיל דמבלדור את הקללה שניצחה את הקרב.

"בומברדה!" הכישוף פגע בגרינדלוולד, שעף אחורה בפיצוץ.

דמבלדור התעתק ליד גרינדלוולד. הוא לקח את שרביטו של גרינדלוולד וכיוון עליו את שרביטו שלו.

"דמבלדור..." נאנק גרינדלוולד,פצוע מכדי לזוז או לעשות משהו.

"בבקשה...רחם עלי."

"לרחם עליך?" דמבלדור צחק צחוק מריר.

"האם אתה ריחמת על כל האנשים שאותם הרגת? האם אתה ריחמת על אחותי?"

"אני..אני אעש כל מה שתרצה!" צעק גרינדלוולד.

במה תוכל להועיל לי, אם לא אהרוג אותך ותשב בכלא?"

"אני...אעשה משהו שיעזור לך בניווט!" צעק גרינדלוולד.

"ניווט?" צחק דמבלדור.

"ולשם מה אני צריך את עזרת הניווט שלך?"

"אתה עוד תראה שזה יעזור לך,אני מבטיח."

"אבל אתה תהיה בכלא בלי שרביט."

"אני אמצא דרך."

לדמבלדור הספיקו כל השקרים שלו. 

דמבלדור הוריד את השרביט.

"אני אחוס עליך." אמר דמבלדור.

"אך לא בגלל ההבטחה הטיפשית שלך, אלא כטובה אחרונה לחבר לשעבר."

"תת..תודה..." נאנק גרינדלוולד.

"תודה,דמבלדור..." קולו רעד.

"יופי. עכשיו..." דמבלדור בעט בראשו של גרינדלוולד, והאיש נותר מחוסר הכרה על הקרקע.

אנשים החלו להגיע,כתבים וצלמים של "הנביא היומי" צילמו ושאלו אותו שאלות, רובן היו ללא מענה.

דמבלדור היה מאושר אך עצוב,כי ידע שאיבד חבר ותיק.

חבר ותיק שהבטיח לו ניווט.

חבר בדיחה.

כשהביאו אותו לתא הכלא, גרינדלוולד התעורר.

רגע לפני שהכניסו אותו אל התא הוא פגע בראשו של הקוסם שהרחיף אותו בעזרת השרביט,וזה התעלף.

בעוד הקוסם השני רץ אל גרינדלוולד,  גרינדלוולד נכנס לתא כלאו וסגר את הדלת כדי להרוויח זמן,וחרט בעזרת שרביטו במהירות ודיייקנות מפה.

"אירפולטקטום אלבוס דמבלדור." הוא לחש,רגע לפני שהשומר השני עילף אותו בשנית ולקח את השרביט של הקוסם השני.

אך גרינדלוולד התעורר בידיעה שהמצפון שלו נקי,כי באותו לילה אלבוס דמבלדור חש כאב נורא,קצת מעל ברכו השמאלית. הוא הרגיש שמישהו חורט משהו בעורו.

 כעבור כמה דקות הכאב חלף במקצת ונותר רק צלקת חצי-מדממת.

הוא הביט בצלקת,לקח לו כמה שניות להבין,ואז פרץ בצחוק.

גרינדלוולד... חשב בשעשוע.

אחרי כל מה שעשה חברו הותיק,הוא עדיין היה יכול להעלות חיוך על פניו של דמבלדור.