צ'ו|פיקצר

צ'ו לא האמינה.
הארי חזר, אחרי הטורניר. אבל לא סדריק. לא האהוב שלה.
היא האמינה בו, שהוא ינצח, ויחזור שלם.
הוא חזר שלם כלפי חוץ, אבל בפנים לא היה כלום.
היא ישבה על הספסל, ליד חברתה, וחיכתה שהמתמודדים היחידים שנשארו בטורניר, סדריק והארי, יחזרו.
הם חזרו, שניהם, הארי מחזיק את סדריק.
"סדריק לא יכול לעמוד לבד...?!" התלוצצה מרגריטה, חברתה.
אבל ההתלוצצות - הפכה לצרחה.
לא היתה בו רוח חיים, רק הגופה. גופה, וילד שוכב מעליה, ובוכה.
ועכשיו, עכשיו, כרגע, צ'ו איבדה את חברה.
היא רצתה לרוץ אליו, שהוא יפקח עיניים ויגיד "חח.... עבדתי עליך....!" אבל זה לא קרה.
שום דבר לא קרה. היתה דממה, חוץ מהארי ואביו של סדריק הבוכים ללא שליטה.
גם צ'ו רצתה לבכות, אבל הדמעות לא יצאו לה, מרוב הלם.
היא רצתה לצרוח, עד לשמיים, בלי שום גבול ושליטה.
להראות לאדון האופל כמה היא חזקה, והיא זועמת, אז שיזהר.
כי היא לא תתן לוולדמורט להסתובב חופשי.
הוא הרג את סדריק, איך היא תשמור על שתיקה?!
צ'ו ניסתה לצאת מהקהל, ללכת לסדריק, סדריק שלה... לתת לו נשיקה אחרונה....
אבל השומרים לא נתנו לה לצאת.
בלילה שבאותו היום, צ'ו סבלה מסיוטים בלילה. על סדריק שלה.
הוא דיבר אליה. "צ'ו... צ'ו... אני כבר מתגעגע... תמסרי לכולם דרישת שלום... אני אשמור לך מקום בגן עדן... יהיה טוב..."
"סדריק...." היא מלמלה מתוך שינה, המסכנה.
בליום שלמחרת התקיימה הלוויה. צ'ו נשארה גם אחריה, ליד קברו הרענן והטרי של סדריק דיגורי.
היא חרטה על מצבתו הקדשה קטנה משלה: "סדריק, יקר שלי, אני מתגעגעת. כבר עכשיו. תשמור לי מקום למעלה. כמו שהבטחת. אני רוצה אותך איתי. צ'ו."
דמבלדור התקרב אליה. הוא ראה את צערה.
"צ'ו צ'אנג. אני משתתף בצערך. רוצה לבוא איתי לשיחה, ותוכלי לפרוק את רגשותייך?" שאל דמבלדור.
צ'ו נענתה אליו ובאה עמו למשרדו. "סיסמא?" שאל הפסל שניצב שם. "ברטי בוטס בננה" אמר דמבלדור. "רשאים להיכנס." השיב הפסל.
בחדרו של דמבלדור היו מכשירים מעניינים, דיוקנאות של מנהלי בית הספר הקודמים, ומין קערה מוזרה. 'זה נראה כמו צלחת מרק...' חשבה צ'ו.
דמבלדור התיישב, וכך גם צ'ו.
"הו, דמבלדור, אינך מבין עד כמה זה נורא לאבד מישהו כל כך קרוב - " " - אני דווקא מבין. מבין כל המשפחה שלי, אנחנו נשארנו רק שניים. אני ואחי. אבי היה באזקבאן, אמי מתה, וכך גם אחותי. אז כן, אני כן מבין, והצער גדול ביותר, קשה לתאר." התפרץ דמבלדור לדבריה של צ'ו.
"אה. כן... אז, סדריק היה החבר הכי טוב שלי. ועכשיו, אינו עוד..." צ'ו פרצה בבכי תמרורים.
"הרגעי, הרגעי. קחי נשימה." הרגיע דמבלדור.
כך המשיכה צ'ו לדבר על ליבה, להגיד הכל לדמבלדור, בידיעה שזה לא יופץ.
דמבלדור הקשיב, והבין, ושמע, והנהן לאות הסכמה.
כך צ'ו עשתה בוולדמורט נקמה ראשונה.
לימים הוקמה קבוצה. 'צבא דמבלדור'. 
הארי הקים אותה, ובה למדו לחשים, כיוון שהמורה הנוכחית שהיתה להם, דולורס אמברידג', לא ממש לימדה אותם משהו.
מיד קמה צ'ו, והצטרפה.
שוולדמורט יראה, שהיא לא תוותר.

כי הוא לקח לה את סדריק.