זאוס כותב פאנפיק

היי. קוראים לי זאוס. אתם יכולים לכנות אותי זאוסי, אבל זה רק אם אתם רוצים להיפגע מחזיז ברק. בכל אופן, פוסידון, המניאק הזה, לצערי אח שלי, אומר שהוא - פוסידון המעפן - מסוגל לכתוב פאנפיק יותר טוב ממני. שמעתם? יותר טוב ממלך האלים. אני מקווה שהוא מתבייש בזה, כי אם לא, הוא יטעם את טעמו של הנשק הזה, שאני מחזיק בידי. חזיז ברק, קוראים לו.

בפאנפיק זה אספר לכם על המשפחה שלי. קודם כל: אחיי. לאחי המעצבן הראשון, קוראים פוסידון. הוא פשוט טמבל מהלך, הטיפשות בשלמותה. הוא מקנא בי, שאני המלך של האולימפוס. הוא פשוט חתיכת אגואיסט, דביל, טיפש - טוב, הבנתם ת'קטע. טכנית, הוא אל הים. ככה הוא קורא לעצמו. אני הייתי קורא לו אל הטפשות, הכיעור, לא יודע.

אספר לכם גם על האח השני שלי, האדס. הוא קצת יותר קול. אל המתים, שולט בשאול. האמת היא שהייתי שמח להתחלף איתו (אם מישהו יזכיר את זה לידו, לא שיצא לכם, כמובן, לפגוש אותו, אני כורת לכם ת'ראש) בתפקידים. כאילו, אתם יודעים, אדון המתים. אין קול יותר מזה. אה, אבל לוותר על האפשרות להציק לפוסידון כל שנייה... לא בא בחשבון.

יש לי עוד כמה אחים ואחיות, אך הם לא חשובים במיוחד. אני יכול לספר לכם על אבי, קרונוס. הוא ניסה לאכול אותי ואת אחיי. כנראה, לא יודע, הוא חשב שאנחנו טעימים. טוב, זה לא כל הסיפור. היתה איזה נבואה גדולה, בלה-בלה-בלה, שהילדים שלו, אנחנו, האלים, נשתלט על כס המלכות שלו. אז הוא אכל אותנו, לא נראה לי שהיינו טעימים במיוחד, ואז, גרמו לו להקיא אותנו, לא אספר את כל הסיפור עכשיו, ואני קצצתי אותו לחתיכות עם החרמש שלו בעצמו. לא נשק מדהים, אם תשאלו אותי. חזיז הברק שלי עדיף בהרבה.

טוב, זאת בערך ההיסטוריה של המשפחה שלנו. אה, יש לי עוד כמה אחים מעצבנים, כמו למשל דיוניסוס, או הרה. הרה היא אחותי, אבל היא גם אשתי. משונה למדי. היי! מישהו שם! תזכירו לי להתגרש מהרה, כשאני גומר לכתוב את הפאנפיק!

טוב, תודה רבה על העצה החכמה להתגרש. עשיתם לי את היום. ביי-ביי. אה, ולהודעה קטנה למאשרת הפאנפיקים. פליז, אל תאשרי את זה של פוסידון, פליז! אני מוכן לשלם לך גם. אפילו אשלח לך חרמש. לא, לא את זה של אבא קרונוס. טוב, ביי. תודה רבה על מחיאות הכפיים הסוערות. הפאנפיק של זאוס יוצא לדרך.

תגובות, המלצות ודירוגים יתקבלו בברכה. אל תשכחו לאשר! כי אם לא, זאוס יראה לכם את טעם הברק הראשון.