המגרש הקפוא

וואו, כמעט שלושה חדושים עברו מאז שפרסמתי פרק.
הבעיה היא שלא אהבתי איך שהפרק נראה ולקח לי זמן לתקן אותו (מתברר שתוך שעה הצלחתי להחזיר אותו למצב נורמלי).

הפרק עוד לא מבוטא על ידי (כי אני מנסה בפאנפיק הזה ביטוא עצמי) אז אם יש שגיאות מסויימות, אני אשמח אם תוכלו לכתוב אותם!

אז בלי הרבה חפירות, הנה פרק 1

פרק 1  - לה נאצ'וס!

"וזה שתיים אפס לנשרים!" קרא הקריין בנג'מין רוקר. הקהל שאג בשמחה והקבוצה קפצה על אליוט הווארד, אשר הבקיע את הגול.

זוג הבנים אשר ישבו מול מסך הטלוויזיה גיחכו. הם ישבו בחדרם, וצפו במשחק ההוקי של הנשרים נגד השוורים. זה שודר בערוץ המקומי, כיוון שזו הייתה רק ליגה של בתי ספר, אך מפני שהם הכירו תלמידים ששיחקו שם הם החליטו לצפות. וגם כי המעודדות של הנשרים ממש יפיפיות.

"מה נסגר עם השוורים השנה, 2:0 בשליש ראשון?" גיחך אחד הנערים. היה לו כובע הצמר, אשר כיסה את שערו החום המתולתל. "בשנה שעברה הם היו בגמר נגד הפירטים." אמר ושתה מפחית הדיאט קולה שלו.

 "אבל הם לא זכו, הפירטים קרעו להם את הצורה." אמר הנער השני בעל השיער השחור הפרוע.

"קצת אכזרי מדי לומר 'קרעו להם את הצורה', " אמר הנער בעל כובע הצמר. "המשחק הסתיים בתוצאה של 3:0."

"כמו שאמרתי, קרעו להם את הצורה."

הנער בעל כובע הצמר משך בכתפיו. לצידו פתח שחור השיער חבילה של נאצ'וס, שפך אל תוך קערה כחולה וריסס אותם בתרסיס גבינה.

"כמובן אני לא אומר שהם קבוצה גרועה." אמר שחור השיער ואכל מהנאצ'וס המצופה תרסיס גבינה הלא בריא בעליל. אם בקנדרוף היה רואה אותו אוכל את זה, הוא היה מת.

"גם אני לא," הסכים הנער השני, לוקח את קערת הסלט שהייתה על השולחן. "רק משהו נדפק אצלם במשחק הזה." גיחך והכניס לפיו כמות אדירה של סלט. באמצע הלעיסה פיו נשמט וחתיכת חסה נשמטה מפיו."מה, למה החליפו את השומר?!" זעק הנער, כשהוא רואה את אמבר דאף בקושי חוסם מכה שכוונה אל השער. "איפה אריק ג'פרסון?"

"דיברתי אתמול עם ג'פרסון בסקייפ, והוא אמר לי שהוא נפצע באימון."

"נפצע בהוקי?" שאל הנער בעל כובע הצמר, מרים את גבתו. הוא דחף לפיו כף מהסלט שהיה בחיקו ובלע בקולניות. "הוא שוער, הוא עם הכי הרבה מגנים!."

שחור השיער משך בכתפיו. "בנסון דפק לו דיסקית לבטן." אמר הנער בעל השיער השחור.דרק בנסון – אחד השחקנים האכזריים שיש לשוורים להציע. שחור השיער התפלא שהוא עוד לא עלה.

לפתע נשמע קול חזק מכיוון הטלוויזיה הקטנה: הקהל שאג בחוזקה וקולו של הקריין ניסה להתגבר על שאגות השמחה והבוז של ההמון ולהכריז את התוצאה – 2:1 לנשרים. גול ראשון לשוורים.

הקבוצה התנפלה בחוזקה על דוויד גרין, אשר הבקיע את הגול, מוחצת אותו תחתיה.

הנער בעל שחור השיער הניח את קערת הנאצ'וס על השולחן ופתח פחית דאיט קולה. הסיבה היחידה שחברו והוא החזיקו בחדרם  קולה דיאט הייתה בגללו. מכיוון שאובחן עם ADHD, הפרעות קשב וריכוב מלווה בהיפרקטיבות, היה אסור לו לשתות קפאין בצורה מטורפת, אחרת, טוב, זה לעולם לא נגמר בטוב.

הנער בעל כובע הצמר זנח במהירות את קערת הסלט, שנפלה על הרצפה וכל הירקות הצטרפו אל השטיח מלא פירורי החטיפים, השקיות ופחיות שתייה. הוא פנה לקחת לעצמו את קערת הנאצ'וס שחברו השאיר על השולחן.

לאחר כמה דקות המאמן של הנשרים הכניס את זאק אולסון למגרש – טעות איומה כמובן, מפני שאולסון בהחלט אחד שחקני ההגנה הגרועים ביותר שיש.

הנער שחור השיער גיחך והושיט את ידו את הנאצ'וס, אך חברו הרחיק אותה ממנו, כאילו גונן על אוצר יקר.

"גרובר," פנה שחור השיער אל חברו. "אפשר מהנאצ'וס?" שאל שכטכניקת "קח וברח" נכשלה.

הנער בעל השיער המתולתל הביט בנאצ'וס – כל מה שנשאר היו חתיכות אחרונות שללא ספק הולכות להיות שלו.

"פרסי," פנה אליו גרובר בטון ידידותי. "אתה צריך לשמור על תזונה נכונה, לא?" קולו התחיל להעלות מעט. פרסי ידע שהוא נלחץ ועוד מעט הוא יתחיל להרוס את הריפוד בכך ישרוט אותו.

פרסי עיקם את אפו. "בחייך בנאדם, זה של שנינו," התלונן. "חוץ מזה, אסור לך לאכול הרבה ג'אנק פוד."

בין רגע המשחק האמיתי היה ריב על קערת הנאצ'וס הכחולה. גרובר אחז בחוזקה את הקערה כשפרסי ניסה לחלצה ממנו.

"אתה לקחת את הסלט, גרובר," אמר פרסי, מנסה לשחרר את אחיזתו של גרובר בקערה. "לפחות אתה יכול לתת לי את מה שנשאר מהנאצ'וס!" אך גרובר לא הקשיב, הוא המשיך לאחוז בנאצ'וס, כשפרסי מנסה לקחת אותו.

"והנה השריקה לשליש הראשון!" קרא הקריין. זוג הבנים הפסיקו את המאבק על הנאצ'וס ופנו להביט במסך, אשר הראה את התוצאה. "2:2 בשליש הראשון ואלו רק המוקדמות! הקבוצות בהחלט מראות שהן יריבות קשות..."

"פספסנו גול!" קרא גרובר. התנוחה בה הוא היה לא הייתה הכי טובה, כיוון שבגלל המאבק עם פרסי הוא נאלץ לברוח לפינה של הספה. הוא היה כל כך מרוכז בשידור החוזר של הגול שפספס, שאינו שם לב לכך שפרסי משך את הקערה מידיו. אך מפני שהוא הרפה מאחיזתו בקערה, פרסי איבד שיווי משקל.

"פרסי, הנאצ'וס!" קרא גרובר, אך הוא איחר את המועד. הנאצ'וס התפזר על הרצפה המטונפת וכשפרסי נפל מהספה, הוא מעך אותו עוד יותר ולחולצתו נדבקה הגבינה ואיתה עוד כמה דברים שהו בחדר מספר ימים.

"לא!" קרא גרובר ונשכב על הספה, מביט במה שהיה פעם נאצ'וס טעים ואכיל למראה.

הערוצים בטלוויזיה החלו להתחלף, כיוון שגרובר שכב על השלט, ופרסי הביט בערוצים המתחלפים.

הוא התכוון לנזוף בגרובר, אך לפתע הוא הבחין בנערה בעלת שיער בלונדיני מסתחררת על הקרח. הערוץ הוחלף בשף שבישל משהו לא ברור.

"תחזיר לערוץ הקודם!" קרא פרסי, דוחף את גרובר אל הרצפה כדי לקחת את השלט. הוא מיהר להחזיר לערוץ בו ראה את הנערה מסתחררת. אך כל מה שהוא ראה היה נערה בעלת בגד גוף כחול מנצנץ ולא נערה בעלת שיער בלונדיני. שערה של הנערה שהוצגה בטלוויזיה היה אדום ואסוף למן עיגול על ראשה שנראה כמו עגבנייה בשלה והיא התנשפה מהמאמץ של ההחלקה. היא הביטה בעיניה הירוקות במסך הקטן שניצב מולה, כדי לקבל את התוצאות להחלקה שלה.

גרובר הביט בטלווזיה. "זו לא-"

"כן," מלמל פרסי. "חשבתי שראיתי משהו אחר."

זו הייתה האקסית שלו – רייצ'ל אליזבת דר.

"זה שידור חי?" שאל גרובר והתיישב, כשהלכלוך נדבק לאחורי מכנסיו.

"לא," אמר פרסי. "זה התחרות ההיא."

הוא זכר את היום הזה. רייצ'ל נצחה בתחרות האזורית ועלתה לשלב הבא. באותו היום הם החליטו להיפרד.

ליבו של פרסי נחמץ כשראה אותה קופצת על המאמנת שלה באושר, ברגע שהוכרז שהיא הגיעה למקום הראשון בתחרות.

איך הוא היה יכול להתבלבל בין רייצ'ל, שהיא אדומת שיער, לבין הנערה בעלת השיער הבלונדיני?

הנערה בעלת השיער בלונדיני לא רצתה לצאת מראשו. ההחלקה שלה הזכירה לו ציפור שעפה בחופשיות בשמיים ללא דאגות, בהבדל ממה שהתרגל מרייצ'ל, שכל חייה היו אימונים אינטנסיביים חסרי פשרות.

"הכל בסדר, פרסי?" שאל גרובר בדאגה. פרסי הניח שהמבט על פניו היה משונה.

הוא ידע שגרובר ירצה לדבר על איך הוא מרגיש לגביי הצפייה ברייצ'ל, אך הוא היה בטוח בפרידה שלהם במאה אחוז. טוב, אולי תשעים חמישה אחוז.

"בטח ג'י-מן." חייך פרסי חיוך מאולץ." בוא נלך לקחת עוד נאצ'וס וסלט לפני שהשליש השני יתחיל." הוא הביט בגועל בחולצתו המרוחה תרסיס גבינה ופירורים של כל מיני חטיפים למיניהם, ששכבו שם הרבה זמן. "וחולצה חדשה."

גרובר צחק ושניהם פנו לצאת מהחדר, כשהם משאירים את רייצ'ל לצווח באושר למצלמה שהיא מודה לכל מי שתמך בה ושהיא אוהבת את משפחתה והחבר שלה.

---------------------------------------------

תגובות בונות יתקבלו בברכה ^^

הפרק הקודם