וולדמורט-מנשנש המוות

אני כותבת את זה ב00:00. זה הולך להיות הזוי. אני אבין אם לא תאשרו את זה. אוהבי וולדמורט לא לקרוא בשום פנים ואופן! אני הרסתי את הדמות!

מוקדש לנסיכה המושלמת שלייי

"את יודעת," אומר וולדי, "אם תמשיכי לקרוא לי וולדי זה לא יגמר טוב! כי מי שמפריע לי מקבל שלכטה של אבדה קדברה ישר לפרצוף!"

בסדר,וולדי, בוא נתקדם.

"אני רואה מה את כותבת! אולי אין לי אף אבל יש לי עיניים!"

לא הכי יפות דוש-דוש, בוא נמשיך בריאיון.

"אני מעדיף וולדי כבר! מה זה דוש-דוש? מה אני חבר שלך?"

לא,אני גם לא רוצה שתהיה חבר שלי.

"סבבה לא צריך!" הוא אומר ומסתובב עם הגב אליי, "אני פשוט אלך לבכות בצד,בחושך, בקור,לבד-"

וולדי תפסיק להיות כזה פולני! אתה מזכיר לי את סבתא שלי! זה מלחיץ.

"אני לא רוצה להיות סבתא שלך! אני לא רוצה להיות סבתא של אף אחד!"

חוץ מזה אתה בריטי,אתה אמור ללכת לשתות תה בצד! לא לבכות בצד!

"אז התבלבלתי! קורה! אני גם בן אדם!"

לא ממש. אתה חילקת את הנשמה שלך.

"די כבר עם כל הקטנוניות הזאת! תחזרי לריאיון!"

בסדר, מה אתה אוהב לעשות בשעות הפנאי שלך?

"לרצוח אנשים! כי אני מרושע!!! מוהעהעהע!" קורא וולדמורט

תזכירו לי למה התנדבתי לראיין אותו.

"מי לא היה רוצה לראיין אותי?"

אני יכולה לחשוב על כמה אנשים.

"ריאיון! בסוף גם לא יהיה זמן לצלם תמונת שער!"

אתה יכול לחשוב על תחביב אחר?

"אני מאוד אוהב לדוג!"

רציני?

"ככה את מזלזלת בי? אני אמרתי שכל מי שיזלזל בלורד וולדמורט הנו-"

אוך,תסתום כבר.

"זה לא היה במקום לדחוף לי לפה ככה שוקולד! של ליאונדס? וואו זה יקר וטעים!"

ומוגלגי.

"אם יש משהו ששווה בשבילו לא להרוג מוגלגים זה שוקולד" אומר וולדי ותוקע קופסה שלמה.

אכלת הרגע קופסה שלמה של שוקולדים?

"בעיה?"

טוב,שאלה הבאה,מה הסרט האהוב עלייך ולמה?

"ברבי רוקנרול!"

סיריאסלי?

"או שעדיף את הנוקמים מלחמת האינסוף? אני אוהב את ת'אנוס. הוא נחמד וחכם. אנחנו צריכים לשתף פעולה"

לא תודה.

"למרות שאני עדיין לא שכחתי איך הם הרגו את גרוט!" אומר וולדי ופורץ בבכי.

הנה קח טישו. הכל יהיה בסדר

"הו,גרוט החמוד שלי!! איך אוכל לחיות כך?!"

אתה הרגת מאות אנשים אבל מוות של דמות בדיונית מצער אותך יותר?

"הוא לא סתם אחד! זה גרוט!"

בסדר, שאלה הבאה, מה הסדרה האהובה עלייך?

"שרלוק! ברור!"

לפחות יש לך טעם טוב בסדרות. למה?

"טוב, יש שם את שרלוק החאתיך, את ווטסונושוק החאמוד ואת מוריארטי,שהוא גאון. חבל שהוא מת. למה כל הטובים מתים?"

צר לי לאכזב אותך,וולדי, אבל מוריארטי לא היה טוב.

"לא משנה. הוא היה אצילי ואדיב"

פחות,וולדי,פחות.

"זה הכל מקנאה!"

שאלה הבאה, מה הדמות האהובה עלייך?

"הארי פוטר!"

אתה לא אמיתי

"מה? הוא נורא נחמד! הוא התנדב למות! כזו מתיקות לא ראיתי!"

הרגע אמרת שהארי מתוק?

"יש לו גם עיניים מהממות כמו של אמא שלו-"

שרצחת

"טוב,זה נכון, אבל זה היה בתקופה הרעה שלי"

אז מה אתה עכשיו?

אני וולדמורט,המרושע ביותר בעולם-"

אני מתחילה לחשוב שלא

"שקט שם!" צועק וולדי.

"אני הלורד וולדמורט,המרושע באדם!,מנשנש המוות-"

תסלח לי, זה לא אוכלי המוות?

"ממש לא!, מי אמר לך את השטויות האלה?! אני הפכתי את אוכלי המוות לארגון לשמירת איכות הסביבה ומחזור דביבונים!-"

מחזור דביבונים?

"אני מסביר משהו! ובזמן הפנוי שלנו,אנחנו מנסים להרוג את הארי פוטר!"

לא אמרת שהוא חמוד?

"הוא חמוד אבל זה או אני או הוא. אני מעדיף את עצמי" מסביר לי וולדי באדיבות.

עכשיו הכל ברור. פסיכי על כל הראש, וולדמורט הזה.

"אני לא פסיכי! אני מרושע! מוהעהעהע!"

התחלת להסביר לי על מנשנש המוות.

"טוב,בגלל שהמוות נורא טעים,כמו צ'יפס טעים כזה, החלטתי להיות מנשנש המוות.את יודעת, בזמן שאני רואה בנטפליקס 13 סיבות זה נחמד לנשנש ככה מוות בצד"

נטפליקס זה מוגלגי.

"לא,זה לא."

כן,זה כן.

"לא,זה לא"

כן,זה כן.

"לא,זה לא!"

אני מתכוונת להתווכח איתך ככה. תמשיך להכריז על מה שאתה.

"אני הלורד וולדמורט,המרושע באדם, מנשנש המוות,ברון הנטפליקס, רוזן ישראכרט וממחזר הדביבונים! מוהעהעהעהע!" קורא וולדמורט ברשע.

טוב,זה מוזר. שאלה הבאה, מה הספר האהוב עלייך?

"דימדומים!" מחייך וולדי.

תגיד,אתה עושה לי קטעים? ממתי וולדמורט קורא דימדומים?!

"זה ספר מאוד יפה!" נעלב וולדי

לא,זה לא. זה ספר זוועתי.

"את רוצה אבדה קדברה ישר לפרצוף?!" צורח וולדי.

לא ממש.

"אוקי. שאלה הבאה בבקשה"

אוי,למען השם,מי כתב את השאלות האלה?!

"אני!" קורא גילדרוי לוקהרט,"תמיד חשבתי שאני אהיה מראיין מצוין!"

אלוהים אדירים. מה דעתך על גאווה ודעה קדומה?

"ספר נחמד מאוד,ללא ספק.שפה קולחת ועשירה. אני חייב לציין שמר וויקהם הוא חתיכת מנוול מסריח שברגע שאני אמצא אותו אני אקלל אותו אבדה קדברה טובה כז-"

טוב,זה מספיק לעכשיו. שאלה הבאה, מה סיפור ילדותך?

"זה לא משהו כזה משהואי, הרבה דרמה. אמא שלי כישפה את אבא שלי שיאהב אותה ואז כשהיא הייתה בהיריון היא הפסיקה לתת לו את השיקוי,והחלאה בן חלאה הזה עזב אותה, ואז היא ילדה אותי בבית היתומים, בחרה את השם שלי,מתה וגדלתי בבית היתומים והתעללתי שם בכולם עד גיל 11. וזהו"

נשמע נפלא. שאלה אחרונה, איפה אתה רואה את עצמך בעוד עשר שנים?

"ממשיך להיות קוסם האופל החזק ומטיל המורא ביותר בכל הזמנים,משלים את פרויקט מחזור הדביבונים שלי סוף סוף, מגן על הסביבה,שותה הרבה תה, מנשנש מוות ומכריח את היוצרים של שרלוק לכתוב עוד ועוד עונות! מוהעהעהע!" קורא וולדמורט ברשע.

ומה עם הארי פוטר?

"נראה לי אני יורד מהקטע של הנבואה וכל זה. אני מעדיף להתמקד במחזור דביבונים, סדנות בישול איטלקי ובינג'ים של שרלוק"

זה נשמע ממש נחמד.

"אני יודע! הארי פוטר! זהו זה! אני לא רודף אחריך יותר! תמשיך את חייך כרגיל וכל זה! אח תשכח למחזר דביבונים!" קורא וולדמורט.

זה היה היום הכי הזוי בחיי עם אפס מתחרים. מישהו יודע מה זה מחזור דביבונים?

"תכל'ס אין על ישראכארט!" קורא פתאום וולדי

מה?

"אני עושה יח"צ!"