בלטריקס לסטריינג'

"פוטר, נגדי לא תנצח!" היא קראה. הוא שמע אותה נעה ימינה, מנסה לתפוס עמדה לכוון עליו. הוא נסוג בחזרה סביב המזרקה ורכן מאחורי רגלי הקנטאור, ראשו בגובה הראש של גמדון-הבית. "אני הייתי ונותרתי שפחתו הנאמנה ביותר של אדון האופל. ממנו למדתי את אומנויות האופל והכרתי לחשים בעלי עוצמה כזאת שאתה, ילד קטן ועלוב שכמוך, גם בחלומות לא תצליח -" - בלטריקס להארי פוטר, במהלך הקרב במחלקת המסתורין (הספר החמישי). בלטריקס לסטריינג' (נולדה כבלטריקס בלק ב-2 במאי 1951 ומתה ב-1998) הייתה מכשפה טהורת-דם, ביתם של ציגנוס ודרואלה בלק והאחות הגדולה של אנדרומדה ושל נרקיסה. היא החלה את לימודיה בהוגוורטס בשנת 1962, והתמיינה לבית סלית'רין. לאחר שגמרה את לימודיה, היא הצטרפה לשורותיהם של אוכלי המוות, והייתה אחת מהנשים המעטות בקבוצה. בלטריקס הייתה נאמנה קיצונית ללורד וולדמורט; היא נמנתה בין התומכים המסוכנים והאכזריים ביותר שהיו לו. בעוד שבלטריקס ונרקיסה נישאו לקוסמים טהורי-דם, אנדרומדה התחתנה עם טד טונקס, ובשל כך הוחרמה ונודתה מהמשפחה. בסוף מלחמת הקוסמים הראשונה, בלטריקס, בעלה רודולפוס, אחיו רבסטאן וברטי קראוץ' הבן עינו את ההילאים פרנק ואליס לונגבוטום, במטרה לדלות מהם מידע על מקום הימצאותו של הלורד וולדמורט לאחר מפלתו הראשונה, עד שאלו יצאו מדעתם. ארבעתם נתפסו ונשלחו למאסר עולם באזקבאן בעוון עינויים של שני ההילאים, אך הצליחו לברוח בבריחה ההמונית בשנת 1996, עם עוד תשעה אוכלי מוות. בלטריקס השתתפה במספר קרבות במלחמת הקוסמים השנייה, והציבה לעצמה מטרה; להרוג את קרובי משפחתה בוגדי-הדם, שהיו חברים במסדר עוף החול, כגון בן דודה סיריוס בלק ואחייניתה נימפדורה טונקס. היא הרגה אף את דובי, גמדון בית ששירת את משפחת מאלפוי והפך לאחד משותפיו של הארי פוטר. במהלך הקרב ששם קץ למלחמה, בלטריקס הייתה אוכלת המוות האחרונה שעמדה על רגליה (מלבד וולדמורט עצמו), אך גם היא נהרגה בסופו של דבר בדו-קרב עם מולי וויזלי. ביוגרפיה חיים מוקדמים בלטריקס נולדה בשנת 1951 לציגנוס ולדרואלה בלק, שחינכו אותה להיות גאה במורשתה טהורת-הדם. היא הייתה האחות הגדולה של אנדרומדה ושל נרקיסה, אם כי היא ניתקה את קשריה (כשאר בני המשפחה) עם אנדרומדה לאחר שזו התחתנה עם הקוסם טד טונקס, שהיה בן מוגלגים - זאת ניתן להסיק מדבריה לוולדמורט ב-1997, כאשר ציינה שגם היא וגם נרקיסה ניתקו כל מגע עם אחותם לאחר שנישאה ל"בוצדם", כלשונה. גם בן דודה, סיריוס בלק, הוחרם לאחר שהתגלה כ"בוגד דם".

בלטריקס, נצר למשפחת בלק האצילית, חיה חיים טובים ומלאי פריבילגיות. היא למדה בבית הספר הוגוורטס לכישוף ולקוסמות והתמיינה לבית סלית'רין. היא נישאה, כפי שצופה ממנה, לקוסם טהור-דם: רודולפוס לסטריינג'. כאשר לורד וולדמורט החל לצבור כוח בפעם הראשונה, היא ובעלה הצטרפו לשורותיהם של אוכלי המוות. בניגוד לאחיותיה, בלטריקס כלל לא הפגינה רגשות חיבה לבעלה, ומעולם לא ציינה אותו בשיחותיה; אהבתה האמיתית הייתה נתונה לוולדמורט, שמסר לה ידע רב בנושא אמנויות האופל, דבר שתרם להיותה לוחמת דו-קרב ממדרגה ראשונה.

מלחמת הקוסמים הראשונה וכליאתה

האשה עם העיגולים השחורים מתחת לעיניים נשאה מבטה אל קראוץ', וקראה, "אדון האופל יעלה שנית, קראוץ'! השלך אותנו לאזקבאן, אנחנו נמתין לו! הוא יעלה שנית ויבוא בשבילנו, הוא יגמול לנו פי כמה מכל שאר תומכיו! אנו לבדנו נותרנו נאמנים לו! אנו לבדנו ניסינו למצוא אותו!"
- בלטריקס לסטריינג' במשפטה (הספר הרביעי).

כשמלחמת הקוסמים הראשונה פרצה, בלטריקס ובעלה לחמו לצידו של וולדמורט בתור אוכלי מוות, ונשארו נאמנים אליו אף לאחר נפילתו.
לאחר נפילתו של אדון האופל ב-31 באוקטובר 1981, בלטריקס וקבוצה של אוכלי מוות, שכללה את בעלה רודולפוס, את גיסה רבסטאן ואת ברטי קראוץ' הבן, לכדו את פרנק ואליס לונגבוטום, הוריו של התינוק נוויל לונגבוטום, שהיו הילאים וחברים במסדר עוף החול. בלטריקס ועמיתיה נעזרו בקללת הקרושיאטוס כדי לענות את הזוג עד שיצאו מדעתם, ועל כך נשפטו בפני הקסמהדרין, ונידונו למאסר עולם באזקבאן. כתוצאה מעינויים, אליס ופרנק העבירו את שארית חייהם בבית החולים על-שם הקדוש מנגו למחלות ולפציעות קוסמים, וכלל לא היו מודעים לעובדה שהם הורים לילד.

שלא כמו אוכלי מוות אחרים, בלטריקס לא ניסתה לשקר לגבי נאמנותה - היא הכריזה בגאווה רבה שהיא אחת מתומכיו של אדון האופל, ושהיא תחכה לו עד שובו. בלטריקס הייתה כה גאה בנאמנותה לאדון האופל, עד שבמהלך משפטה בפני הקסמהדרין, היא התיישבה על כיסאה כאילו היה זה כס מלכות. מספר שנים לאחר מכן, היא תיארה את עצמה בתור המשרתת הנאמנה ביותר, ואף הלורד וולדמורט בכבודו ובעצמו - אותו בלטריקס העריצה יותר מכל דבר אחר - העריך אותה. בלטריקס לא יצאה מדעתה באזקבאן, בניגוד לרוב האסירים, ככל הנראה מכיוון שאיבדה את השכל הישר עוד לפני שנשלחה לבית הכלא.

בשנת 1995, הארי פוטר צפה במשפטה של בלטריקס דרך אחד מזיכרונותיו של אלבוס דמבלדור.

בלטריקס לסטריינג' באזקבאן

מלחמת הקוסמים השנייה

הבריחה מאזקבאן

"למרבה הצער, אנו נמצאים כעת במצב דומה לזה שהיינו בו לפני שנתיים וחצי, כאשר הרוצח סיריוס בלק ברח מהכלא," אמר אמש פאדג', "ואין לנו ספק שיש קשר בין שני האירועים. בריחה בסדר-גודל כזה יכולה להתבצע רק בסיוע מן החוץ, ועלינו לזכור שבלק, האסיר הנמלט הראשון בתולדות אזקבאן, נמצא כעת בעמדה מושלמת לסייע לאחרים להימלט בעקבותיו. אנו סבורים שהאסירים הנמלטים, ביניהם בת-דודתו של בלק, בלטריקס לסטריינג', נאספו סביב בלק ורואים בו מנהיג. אנו עושים כעת כל שביכולתנו כדי ללכוד את הפושעים, ומפצירים בקהילת הקוסמים לנהוג בזהירות ולעמוד על המשמר. בשום פנים ואופן אין להתקרב לאיש מהאסירים הנמלטים."
- קורנליוס פאדג' לנביא היומי לאחר הבריחה ההמונית מאזקבאן, בשנת 1996 (הספר החמישי).

כאשר הלורד וולדמורט שב ב-1995, הוא ציין שהלסטריינג'ים הם בין אוכלי המוות הנאמנים ביותר במעגלו הפנימי.
בינואר 1996, בלטריקס הייתה אחת מעשרת אוכלי המוות שברחו מאזקבאן (בזכות עריקותם של הסוהרסנים והצטרפותם לאדון האופל), ושבו לשרת את הלורד וולדמורט. כתוצאה מבריחתה, בלטריקס הוגדרה כמבוקשת וירדה למחתרת.

הקרב על מחלקת המסתורין

"נצור את פיך!" צווחה בלטריקס. "אתה מעז להעלות את שמו על בדל שפתיך הטמאות, אתה מעז לטנף את שמו בלשון חצוית-הדם שלך, אתה מעז -"
- בלטריקס לסטריינג' להארי פוטר, לאחר שאמר את שמו של וולדמורט (הספר החמישי).

בהמשך אותה שנה, בלטריקס השתתפה בקרב במחלקת המסתורין, בניסיון לגנוב את הנבואה שנגעה להארי פוטר וללורד וולדמורט, והייתה מבין האחראיים על הנעשה, כשרק לוציוס מאלפוי היה בעמדה גבוהה משלה. היא זעמה כאשר הארי אמר את שמו של וולדמורט, וכשציין שוולדמורט בעצמו היה חצוי-דם. מאוחר יותר, היא עינתה מעט את נוויל לונגבוטום בעזרת קללת הקרושיאטוס, במטרה לגרום להארי להעביר את הנבואה לידי אוכלי המוות. לו הייתה ניתנת לה האפשרות להמשיך ולענות את נוויל, בלטריקס ללא ספק הייתה נהנית ממנה, כדי לפגוע עוד יותר בפרנק ובאליס לונגבוטום.

לאחר שחברי מסדר עוף החול הגיעו לזירת הקרב, בלטריקס נלחמה והביסה את אחייניתה, נימפדורה טונקס. היא נלחמה בבן-דודה, סיריוס בלק, שהקניט אותה במהלך הדו-קרב ביניהם. בסופו של דבר, היא השתמשה נגדו בקללה אילמת, שגרמה למותו ושלחה אותו אל מעבר לפרגוד התלוי על קשת האבן. היא הספיקה להביס את קינגסלי שאקלבולט בדו-קרב לפני שברחה. הארי פוטר החל לרדוף אחריה בעודה בורחת, בעוד היא מקניטה אותו וצוחקת על מות סנדקו. הארי כעס כל-כך, עד שניסה לפגוע בה בקללת הקרושיאטוס; כל שהצליח לעשות היה להפיל אותה ולהסב לה מספר שניות של כאב. בלטריקס לעגה לו על שלא הצליח להפעיל את הקללה.

"אף פעם עוד לא השתמשת בקללה שאין עליה מחילה, ילד?" היא צעקה. "אתה צריך להתכוון לזה, פוטר! אתה צריך באמת ובתמים לרצות לגרום כאב – ליהנות מזה. כעס צודק לא יכאיב לי לאורך זמן – שאראה לך איך עושים את זה? אני אתן לך שיעור –"
כל אותו זמן התגנב הארי סביב המזרקה. היא צרחה, "קרושיו!" – והוא נאלץ להתכופף שוב כשזרועו של הקנטאור האוחזת בקשת הועפה ונחתה בחבטה על הרצפה במרחק קצר מראשו של הקוסם הזהוב.
- בלטריקס לסטריינג' להארי פוטר (הספר החמישי).

וולדמורט הגיע גם הוא למחלקת המסתורין, מעט לאחר נסיונו של הארי לענות את בלטריקס. בלטריקס התחננה בפני אדונה שלא יעניש אותה, אך הוא התעלם ממנה. ממש כשוולדמורט תכנן להטיל את הקללה ההורגת על הארי, אלבוס דמבלדור הגיע ועצר בעדו. במקביל מצליח דמבלדור לרתק את בלטריקס לרצפה ולזמן למקום את שר הקסמים קורנליוס פאדג' ואת בכירי ההילאים. לאחר הקרב, ובהגיעם של קורנליוס פאדג' ושל ההילאים, וולדמורט התעתק יחד עם בלטריקס למקום מסתור. ההילאים אספו את אוכלי המוות הנותרים ושלחו אותם לאזקבאן. כשנרקיסה כעסה על בלטריקס שלא סייעה לבעלה, לוציוס, להימלט, והאשימה אותה בכך שבעלה נידון למאסר עולם באזקבאן, בלטריקס אמרה בפשטות שזו אשמתו שלא התעתק מהמקום.

בלטריקס לסטריינג' בקרב על מחלקת המסתורין: מטילה את הקללה ההורגת, מאיימת על נוויל לונגבוטום

ההתנקשות באלבוס דמבלדור

"נרקיסה, אני חושב שכדאי שנקשיב למה שבלטריקס כבר מתפוצצת להגיד; זה יחסוך לנו קטיעות מייגעות. נו, בלטריקס, המשיכי," אמר סנייפ. "מדוע בדיוק אינך סומכת עלי?"
"יש לי מאה ואחת סיבות!" היא אמרה בקול רם, ועקפה את הספה כדי להטיח את כוסה על השולחן. "אני לא יודעת ממה להתחיל! איפה היית כשאדון האופל נפל? מדוע לא עשית שום מאמץ לאתר אותו אחרי שנעלם? מה עשית כל השנים האלו, בזמן שגרת בכיס הקטן של דמבלדור? מדוע מנעת מאדון האופל לשים את ידו על אבן החכמים? למה לא שבת מייד כשאדון האופל נולד מחדש? איפה היית לפני כמה שבועות, כאשר נלחמנו להשיג את הנבואה בשביל אדון האופל? ולמה, סנייפ, הארי פוטר עדיין חי, אחרי חמש שנים שבהן הוא נתון לחסדיך?"
- בלטריקס לסטריינג' מתחקרת את סוורוס סנייפ (הספר השישי).

ביולי 1996, בלטריקס ליוותה בעל כורחה את אחותה נרקיסה מאלפוי לביתו של סוורוס סנייפ במבוא ספינר. בהגיעה לשם, בלטריקס הטיחה האשמות בסנייפ והביעה בפניו את חוסר האמון שלה בו. תשובותיו הרגועות, המתקבלות על הדעת וההגיוניות של סנייפ לשאלותיה התוקפניות לא השביעו את רצונה, אך השתיקו אותה מעט. נרקיסה, בניגוד אליה, התחננה בפני סנייפ שידאג לשלומו של בנה דראקו, שלמד בהוגוורטס והוטל עליו בידי וולדמורט לגרום למותו של אלבוס דמבלדור. סנייפ הפתיע את בלטריקס כאשר ביקש ממנה לכבול אותו ואת נרקיסה בנדר הכובל שיחייב אותו להעניק עזרה לדראקו. בלטריקס עזרה גם היא לדראקו בביצוע משימתו - היא לימדה אותו הלטת הכרה, דבר שעזר לו להסתיר מסנייפ פרטים נוספים על התקדמותו במשימה. בלטריקס הוכיחה פעם נוספת את נאמנותה האובססיבית לאדונה, כאשר הורתה לאחותה להתגאות בכך שבנה אינו מתחמק מאחריות - במקום לדאוג לו. בלטריקס אף אמרה שאם לה עצמה היו בנים, היא הייתה מוסרת אותם בשמחה לשירותו של וולדמורט.

בלטריקס לסטריינג' מטילה את הנדר הכובל

1997-1998

"אדון," אמרה אשה כהת עור שישבה באמצע השולחן בערך, קולה חנוק מעוצמת הרגש. "לכבוד הוא לנו לארח אותך כאן, בבית משפחתנו. אין בנמצא עונג גדול מזה."
היא ישבה ליד אחותה, שונה ממנה בחזותה הכללית, בשערה הכהה ובעפעפיה הכבדים, כפי שהיתה שונה ממנה בהליכותיה ובהתנהלותה; נרקיסה נראתה נוקשה ומנותקת, ואילו בלטריקס רכנה לעבר וולדמורט כאילו המילים לבדן לא יוכלו להביע עד כמה היא משתוקקת לקירבתו.
"אין בנמצא עונג גדול מזה," חזר וולדמורט, ראשו מוטה קלות בעודו סוקר את בלטריקס. "זאת מחמאה רבת-משמעות, בלטריקס, כשהיא באה מפיך."
פניה הוצפו סומק; עיניה התמלאו דמעות אושר.
- בלטריקס מאושרת משהותו של וולדמורט באחוזת מאלפוי (הספר השביעי).

בשנה שלאחר מכן, בלטריקס התגוררה עם נרקיסה באחוזת מאלפוי. היא הייתה המארחת היחידה באחוזה שבאמת ובתמים שמחה על שהותו של וולדמורט במקום. על אף נאמנותה הבלתי ניתנת לערעור, וולדמורט השפיל את בלטריקס ולגלג עליה ועל בני משפחת מאלפוי כשהזכיר את הנישואים החדשים בין קרובתם - נימפדורה טונקס - לבין אדם הזאב, רמוס לופין. בלטריקס הודיעה לאדונה שהיא "תגזום" את ענפי עץ המשפחה הפגומים כדי לשמור על הבריאות ועל הטהרה של העץ כולו.

בלטריקס לסטריינג' באספת אוכלי המוות באחוזת מאלפוי

כשאוכלי המוות התקיפו את מסדר עוף החול בזמן העברתו של הארי מבית משפחתו, בלטריקס ובעלה סימנו את טונקס בתור מטרה. רודולפוס נפגע במרדף, וטונקס הצליחה לחמוק. זמן קצר לאחר מכן, העתק החרב של גודריק גריפינדור הוטמן בכספת של משפחת לסטריינג' בבנק הקוסמים "גרינגוטס", על-פי פקודתו של וולדמורט, אם כי וולדמורט ובלטריקס לא ידעו בעת ההיא שהחרב הייתה העתק בלבד.

ההיתקלות באחוזת מאלפוי
ב-1998, כאשר הארי פוטר, רון וויזלי והרמיוני גריינג'ר נתפסו על-ידי חטפנים והובאו לאחוזת מאלפוי עם החרב האמיתית, בלטריקס הייתה מבועתת מהמחשבה שהשלושה הצליחו לפרוץ לכספת שלה ולגנוב ממנה את החרב. בשל התנהגותה, הארי חשב שייתכן שהכספת מכילה חפצים יקרי-ערך אחרים עבור וולדמורט, כגון הספל של הלגה הפלפאף - אחד מההורקרוקסים שלו. בלטריקס שיתקה את כל החטפנים - ואף התכוונה להרוג אותם, מכיוון שדראקו סירב לעשות זאת בעצמו.

בהמשך, בלטריקס תיחקרה את הרמיוני ועינתה אותה עם סכין - היא שיספה את זרועה, חרטה בעורה את המילה "בוצדמית", וגרמה לחתך לגדול מרגע לרגע. על אף העינויים הבלתי-נסבלים, הרמיוני שיקרה, וטענה שהחרב היא העתק בלבד. בלטריקס חשבה שייתכן שהארי וחבריו גנבו את ההורקרוקס מהכספת שלה, ועל כן ציוותה על פיטר פטיגרו להביא את גריפהוק ממרתף האחוזה כדי שיקבע אם החרב אמיתית או לא. גריפהוק, בהנחייתו של הארי פוטר, שיקר גם הוא.

"את בוצדמית שקרנית ומטונפת, ואני יודעת את זה! אתם הייתם בכספת שלי בגרינגוטס! ספרי את האמת, ספרי את האמת!"
עוד זעקה נוראית -
"הרמיוני!"
"מה עוד לקחתם משם? מה עוד יש אצלכם? דברי אמת, כי אחרת, בי נשבעתי, אדקור אותך בסכין הזאת!"
- בלטריקס מתחקרת את הרמיוני גריינג'ר (הספר השביעי).

לאחר שהארי ורון ברחו מהמרתף בעזרתו של דובי ולאחר שרון פרק אותה מנשקה, בלטריקס איימה על הרמיוני בסכין. בעוד היא מצמידה את הסכין לגרונה של הרמיוני, שאיבדה בינתיים את הכרתה, בלטריקס דרשה מהאסירים לשמוט את שרביטיהם, ונגעה באות האפל שעל זרועה (ובכך זימנה את וולדמורט). חלקיק שנייה לאחר מכן, דובי התעתק למקום ושינה את התמונה רגע לפני שהארי נכנע במטרה למנוע את מותה של הרמיוני: הוא גרם לנברשת ליפול מהתקרה לכיוון בלטריקס, וכך אילץ אותה לשחרר את הרמיוני ולקפוץ הצידה. בלטריקס השתלחה בגמדון הבית בזעם רב על מעשיו המרדניים כלפי "אדוניו הקודמים", והוא מנגד טען כי הוא "גמדון בית חופשי". בעודו מתעתק מהאחוזה יחד עם חבריו, השליכה בלטריקס את סכינה לעברו, ועל כן התווסף הסכין לדובי בעת ההתעתקות, פגע בו קשות והביא למותו. בלטריקס ושאר קרוביה נענשו על שאיפשרו להארי לחמוק מהם שוב. כמו כן, בלטריקס איבדה את שרביטה בהיתקלות זו.

בלטריקס במהלך ההיתקלות באחוזת מאלפוי

לאחר תקרית זו באחוזת מאלפוי, הרמיוני השתמשה במספר שערות מראשה של בלטריקס, שנצמדו לבגדיה כאשר עונתה, כדי לרקוח שיקוי פולימיצי ולשנות את חזותה לזו של בלטריקס. כך היא הצליחה לחמוק לתוך גרינגוטס (אילו הייתה נכנסת במראה הטבעי שלה, הייתה ללא ספק נתפסת, כיוון שסמטת דיאגון הייתה מלאה באוכלי מוות שפקחו עין על הנעשה) ולתוך הכספת של משפחת לסטריינג'.

הקרב על הוגוורטס ומותה

הארי הרגיש כאילו הוא מסתובב בהילוך איטי: הוא ראה את מקגונגל, קינגסלי וסלגהורן מועפים אחורנית, מנופפים בזרועותיהם ומתפתלים באוויר כשזעמו של וולדמורט על נפילת סגניתו האחרונה והנאמנה ביותר התפרץ בעוצמה של פצצה.
- תגובתו של לורד וולדמורט על מותה של בלטריקס (הספר השביעי).

במהלך הקרב על הוגוורטס ב-1998, בלטריקס הצליחה לממש את משימתה להרוג את נימפדורה טונקס, ביתה של אחותה המנודה, אותה היא סימנה בעבר כמטרה. כשוולדמורט קרא על נסיגה זמנית וחיכה לבואו של הארי פוטר, בלטריקס חיכתה לצידו; היא הציעה לו עזרה כאשר הוכה בתדהמה לאחר שנפגע כשהשתמש בקללה ההורגת כנגד הארי, אך הוא דחה אותה בקרירות. בלטריקס השתוקקה לבדוק מה מצבו של הארי לאחר שהוטלה עליו הקללה, אך וולדמורט דחה אותה וציווה על נרקיסה, אחותה הצעירה, לבדוק אם הארי אכן נהרג. כשנרקיסה שיקרה וסיפרה לוולדמורט שהארי אינו בחיים, אוכלי המוות ותומכיו של אדון האופל הלכו בעקבותיו של וולדמורט לעבר הוגוורטס, כדי להודיע על מותו של הארי.

בלטריקס במהלך הקרב על הוגוורטס

"מה יהיה על הילדים שלך אחרי שאהרוג אותך?" התגרתה בלטריקס. משוגעת כמו אדונה, היא דילגה כה וכה, וקללותיה של מולי ריקדו סביבה. "– כשאמא'לה תלך בעקבות פרדי הקטן?"
"את – אף פעם – לא – תגעי – שוב – בילדים – שלנו!" צרחה גברת וויזלי.
- בלטריקס לסטריינג' בדו-קרב נגד מולי וויזלי (הספר השביעי).

כאשר הקרב התחדש, בלטריקס לחמה בהרמיוני גריינג'ר, בג'יני וויזלי ובלונה לאבגוד בעת ובעונה אחת, בדיוק כשם שאדונה לחם בשלושה בו-זמנית. על אף כישוריהן של שלוש המכשפות הצעירות, שילובן עדיין לא הצליח להשתוות ליכולות של בלטריקס; היא ירתה לכיוונה של ג'יני קללה הורגת, שפספסה את מטרתה רק בסנטימטר. בעקבות זאת, רגשות אימהיים-מגוננים התעוררו אצל מולי וויזלי; היא מיהרה להשליך מעליה את מעילה, ופנתה לעסוק בדו-קרב בינה לבין אוכלת המוות. בלטריקס לא לקחה את מולי ברצינות, והתגרתה בה על מותו של בנה פרד.

הקרב ביניהן המשיך, ונראה כי האדמה שעליה עמדו שתי המכשפות התחממה ונסדקה ככל שהקרב התמשך. בזמן שבלטריקס צחקה על יריבתה, מולי הצליחה לפגוע בחזה של המשרתת הנאמנה בקללה שהייתה ככל הנראה קטלנית במיוחד. כאשר גופתה נפלה על הרצפה, וולדמורט הזועם פנה לעברה של מולי. הארי, שבמשך הדו-קרב הסתתר תחת גלימת ההיעלמות, החליט להתגלות, והקרב הסופי בינו לבין וולדמורט פרץ. מותה של בלטריקס הקדים רק ברגעים ספורים את מותו של אדונה.

מותה של בלטריקס לסטריינג'

מראה חיצוני

[...] אשה בעלת שיער כהה סמיך ומבריק ועיגולים שחורים מתחת לעיניים, שישבה בכיסא השלשלאות כאילו הוא כס מלכות.
- תיאור של בלטריקס לסטריינג' בעת משפטה (הספר הרביעי).

בלטריקס תוארה כאישה גבוהה בעלת שיער ארוך, סמיך, מבריק וכהה, שפתיים דקיקות, עיניים שסביבן עיגולים שחורים וריסים ארוכים ולסת חזקה וקשיחה. היא הייתה יפה וקלאסית למראה, והתנהגותה החיצונית הייתה יהירה, בדומה למרבית בני משפחת בלק. בדומה לבן-דודה סיריוס, שהותה באזקבאן השפיעה לרעה על מראה החיצוני. לאחר כליאתה הממושכת, היא תוארה כבעלת פנים קודרות ושלדיות למראה, ובכל זאת היא הצליחה לשמר מעט מן המראה הקודם שלה. בלטריקס הייתה דומה במראה החיצוני שלה לאחותה אנדרומדה, שכן הארי התבלבל פעם בין השתיים. כמו כן, הארי ציין שעל-אף העובדה שנרקיסה הייתה בהירה ובלטריקס כהה יותר, בין שתי האחיות היה דמיון רב.

אישיות ותכונות

"[...] אין ספק שיש לה הפרעת אישיות כלשהי."
- הלנה בונהם קרטר על בלטריקס לסטריינג'.

בלטריקס הייתה מכשפה סדיסטית במיוחד, עם נטיות תוקפניות לאלימות. היא הייתה חכמה מאוד, אך דעתה הוסחה בקלות, והיא התאפיינה במצבי רוח מסוכנים ופראיים במיוחד, תכונה שאפיינה גם כמה מקרובי משפחתה, כגון בן-דודה סיריוס בלק ודודתה וולבורגה.

בלטריקס התמסרה ללורד וולדמורט באופן שמזכיר עבדות, והאמינה שהוכיחה את נאמנותה בעת שהותה באזקבאן, שנראה כי רק הגבירה את בעיותיה הנפשיות. היא הייתה המשרתת הנאמנה והאמינה ביותר של וולדמורט, וכמו כן אחת מאוכלי המוות האכזריים ביותר; היא מעולם לא היססה להטיל את קללת הקרושיאטוס על אויביה, ואף על קרובי משפחתה. הארי פוטר ציין כי היא הייתה משוגעת בדיוק כמו אדונה.

בלטריקס הייתה נרקיסיסטית, יהירה ושתלטנית. היא הייתה אובססיבית בנוגע לטוהר דם והתגאתה בהיותה בת למשפחת אצולה טהורת-דם. בדומה לשאר תומכיו של וולדמורט, היא התנגדה בתוקף לאלו שנחשבו בוגדי-דם, חצויי-דם, ילידי מוגלגים ומוגלגים, ואף רצחה את קרובי משפחתה שדגלו בקבלת אנשים אלה.

בלטריקס באילן היוחסין של משפחת בלק, לצד אחותה המנודה

לבלטריקס הייתה יכולת הנהגה טבעית, והיא לקחה פיקוד במצבים מסובכים, כמו במהלך הקרב במחלקת המסתורין או בהיתקלות באחוזת מאלפוי. בלטריקס לא לקחה איתה שבויים מיותרים; היא העדיפה לרצוח אותם במקום זאת, כפי שתכננה לעשות עם חבורה של חטפנים שהעזו להמרות את פיה באחוזת מאלפוי ב-1998. התנהגות זו מעידה על נחרצותה ועל עריצותה.

על אף טבעה האכזר, לבלטריקס הייתה היכולת לחבב אחרים: ככל הנראה, היא דאגה לאחותה הצעירה נרקיסה, כאשר צעדה לעבר ביתו של סוורוס סנייפ במטרה לבקש את עזרתו בהגנה על בנה. אהבתה האמיתית הייתה נתונה לאדונה, הלורד וולדמורט, אך הוא לא החזיר לה רגשות דומים, מכיוון שלא הייתה באפשרותו היכולת לאהוב או לחוש אהבה.

יכולות קסם ומיומנויות

הם לא יכלו לה: אף שהם היו ארבעה והיא רק אחת, היא היתה, כפי שהארי ידע היטב, מכשפה רבת-כשרונות וחסרת כל מצפון.
- בלטריקס לסטריינג' בעיניו של הארי פוטר (הספר השביעי).

בלטריקס לסטריינג' הייתה מכשפה חזקה ומסוכנת במיוחד. ידיעותיה באמנויות האופל היו מרחיקות לכת, והיא הייתה לוחמת דו-קרב מהוללת, שאף ניחנה ביכולת הלטת הכרה. יכולותיה המפליאות באו לידי ביטוי במהלך ניצחונותיה המרובים על קוסמים ומכשפות מוכשרים אחרים, שכללו גם הילאים.

• אמנויות האופל: לדבריה של בלטריקס, היא למדה על אמנויות האופל מוולדמורט עצמו. בלטריקס הפגינה יכולות מרשימות בהטלת קללת הקרושיאטוס. היא השוויצה רבות בידיעותיה על קסמים אפלים שרק בודדים היו מסוגלים לעמוד על מהותם; טענה זו תומכת באמרה לפיה בלטריקס הייתה סגניתו הבכירה ביותר של וולדמורט. בדומה לאדונה, בלטריקס הייתה מיומנת בהטלת הקללה ההורגת - קללה שלא היססה להטיל, אף לא על קרוביה. עם זאת, בניגוד לאדון האופל, היא בדרך כלל העדיפה לענות את קורבנותיה ולא להרוג אותם מיידית - עד כדי כך שטרפה איבד את הכרתו, כפי שקרה להרמיוני גריינג'ר, או אף איבד את שפיותו, כפי שקרה לפרנק ולאליס לונגבוטום. בדומה לאוכלי מוות רבים, היא הייתה מסוגלת לשגר לשמיים את האות האפל. יחד עם זאת, היא לא הייתה מסוגלת ליצור פטרונוס, אולי בגלל שלא הייתה מסוגלת להעלות בדעתה שום מחשבה מאושרת.
• קסמים אילמים: בלטריקס הייתה מיומנת מאוד בשימוש בקסמים אילמים: היא הרגה שועל בהבזק של אור ירוק בדרכה למבוא ספינר ב-1996, בעזרת קללה אילמת שהייתה ככל הנראה קללת ההריגה, ולחמה במולי וויזלי בפראות שכזאת עד שהרצפה התחממה והחלה להיסדק, מבלי שהוציאה מילת קסם מפיה. כמו כן, כאשר הארי רדף אחריה ברחבי משרד הקסמים, היא הרימה אקווריום של מוחות והטילה אותו עליו בעזרת קללה אילמת, בנוסף לקללות הרסניות נוספות כמו קללת הקרושיאטוס שהטילה עליו מבלי להוציא הגה מפיה. בנוסף, היא כמעט השמידה את האולם הגדול בצורה אילמת, ושלחה קסם אילם לעברו של גרייבק כדי לגרום לו ליפול על ברכיו באחוזת מאלפוי.
• דו-קרב: בלטריקס לסטריינג' הייתה לוחמת דו-קרב מוכשרת להפליא, כפי שניתן להסיק מהעובדה שהביסה ושפצעה את נימפדורה טונקס ואת קינגסלי שאקלבולט בדו-קרב בקרב במחלקת המסתורין, קרב בו היא אף הרגה את בן-דודה, סיריוס בלק. בלטריקס הייתה אוכלת המוות היחידה שהיה בכוחה להדוף קסם שהטיל אלבוס דמבלדור. כמו כן, היא הביסה במהירות וביד אחת את ארבעת החטפנים ואת פנריר גרייבק באחוזת מאלפוי - והקרב ביניהם היה חד צדדי לחלוטין. בקרב על הוגוורטס, היא הרגה לבסוף את אחייניתה, ומעט לפני מותה, היא נלחמה בהרמיוני גריינג'ר, בלונה לאבגוד ובג'יני וויזלי בעת ובעונה אחת, וכוחה גבר על כוחן המשותף של שלוש המכשפות המוכשרות אך חסרות הניסיון. מותה, על-ידי מולי וויזלי, נגרם בשל זלזולה של בלטריקס במכשפה שהתייצבה מולה, שהייתה מלאה באבל ובצער על מות בנה מצד אחד, וברגשות אימהיים-מגוננים שהתעוררו מהקרב בין בלטריקס לבין ג'יני וויזלי מצד שני. בנוסף, על אף שנותיה באזקבאן, בלטריקס חשפה מהלכים נהדרים שגברו על הארי פוטר הצעיר והחזק יותר מבחינה פיזית; היא הצליחה להטיל לחש מגן ולגרום ללחשיו לחזור אליו ברגע שבו הטיל אותם. היא הייתה חזקה מספיק מבחינה גופנית כדי לזרוק בדיוק רב סכין מקצה אחד של החדר לקצה השני שלו ולפגוע במטרתה. במהלך הקרב על הוגוורטס, בלטריקס הייתה אוכלת המוות האחרונה שעמדה על רגליה, למעט וולדמורט עצמו, ויש לציין שהיא השתמשה בשרביט שעוד לא היה לגמרי בבעלותה, מה שמעיד על יכולות דו-קרב מרשימות אף יותר משנראו בקרב זה.
• הלטת הכרה: בלטריקס אימנה את אחיינה דראקו בהלטת הכרה, על-מנת לעזור לו ברצח של אלבוס דמבלדור. אימונים אלה היו יעילים מספיק כדי לעזור לדראקו למנוע מסוורוס סנייפ לחדור למוחו. ייתכן שהיא ידעה להשתמש גם בביאור הכרה, וכך הצליחה לחדור למוחו של דראקו ולאמן אותו בהלטת הכרה.
• תעופה: בלטריקס השתתפה בקרב של שבעת הפוטרים, בו היא נלחמה באחייניתה בעודה רוכבת על מטאטא. הישגיה בקרב זה מעידות על יכולותיה המרשימות בתחום התעופה.
• הנדר הכובל: בלטריקס הייתה מסוגלת להטיל קסם כובל - היא יצרה את הנדר הכובל שחייב את סוורוס סנייפ להגן על דראקו ולהרוג את אלבוס דמבלדור אם דראקו ייכשל במשימתו.
• מיומנות הוראה: בלטריקס לימדה את אחיינה דראקו מאלפוי דברים רבים, כמו הטלת הקללות שאין עליהן מחילה, הלטת הכרה וביצוע מספר קסמים אילמים. סוורוס סנייפ נכשל בהעברת שיעורי הלטת הכרה להארי פוטר (אם כי יכולותיו של הארי היו נמוכות, ונראה כי סנייפ לא באמת עשה את המיטב). הארי פוטר הודה כי הצלחתו בהטלת קללת הקרושיאטוס הייתה הודות להקנטותיה של בלטריקס.

אטימולוגיה
בדומה לאחרים במשפחת בלק, מקור שמה של בלטריקס הוא באסטרונומיה. 'בלטריקס' (Bellatrix) הוא הכוכב השלישי בבהיקותו מבין קבוצת הכוכבים אוריון; כוכב זה ידוע גם בכינויו "כוכב האמזונה". האמזונות היו נשים לוחמות במיתולוגיה היוונית. עובדות אלה מרמזות ככל הנראה על כך שבלטריקס לסטריינג' הייתה אחת מאוכלי המוות המיומנים ביותר. לשמה מקורות בלטינית, בצרפתית ובאנגלית: 'בלה' (Bella) היא מילה לטינית, אשר לה שתי משמעויות: היא אחת מנטיותיה של המילה 'Bellum' שמשמעותה "מלחמה", ומילת התיאור הנקבית היחידה שמשמעותה "יפה"; 'טריקס' (Trix) היא סופית לטינית בנטיית נקבה (זאת אומרת שלשם 'בלטריקס' משמעות של לוחמת או האנשה של יופי נשי). מקור שם המשפחה שלה (Lestrange) הוא ככל הנראה במילה הצרפתית L'étrange שמשמעותה "המוזרה". מכאן שבשמה יש התייחסות הן למראה החיצוני שלה והן לבעיותיה הנפשיות.

מאחורי הקלעים

• בספר "הארי פוטר וגביע האש", הארי צופה במשפט של בלטריקס דרך ההגיגית. עם זאת, בלטריקס אינה מופיעה בעיבוד הקולנועי של ספר זה.
• במקור, הלן מקרורי היא שהייתה אמורה לגלם את דמותה של בלטריקס בעיבוד הקולנועי של "הארי פוטר ומסדר עוף החול", אך בשל הריונה בחרה שלא להשתתף בסרט והוחלפה על-ידי הלנה בונהם קרטר. באופן אירוני ביותר, בונהם קרטר גילתה זמן קצר לאחר סיום הצילומים שגם היא הייתה בהריון במהלכם. בסופו של דבר, מקרורי גילמה את אחותה של בלטריקס - נרקיסה - בעיבוד הקולנועי של "הארי פוטר והנסיך חצוי-הדם".
• בשטיח הקיר בבית בלק שמופיע בסרט, פניה של בלטריקס מבוססים על פניה של הלנה בונהם קרטר, ואילו ב-DVD מופיעה תמונה אחרת של בלטריקס, בה היא חובשת כובע סגול ונראית דומה יותר לאחיותיה.
• גמדון הבית קריצ'ר חש חיבה רבה אל בלטריקס. הארי פוטר שם לב כי קריצ'ר מגיב להערכה ולטוב לב, והרמיוני גריינג'ר הבינה שבלטריקס ונרקיסה היו עדינות עמו, בניגוד להתנהלותו של סיריוס; כאשר הם היו נחמדים אליו, הוא סיפק להם את המידע אותו רצו לדעת.
• סיריוס בלק סיפר להארי פוטר שבלטריקס הייתה בחברה של סוורוס סנייפ בזמן לימודיה בהוגוורטס, אך תאריך הלידה שלה סותר זאת: בלטריקס למדה בהוגוורטס בין 1962 ל-1969, או אולי בין 1963 ל-1970 (תלוי בחודש בו נולדה ב-1951), בעוד שסנייפ החל את לימודיו ב-1971. ייתכן שזוהי טעות בחישוב, שכן ג'יי. קיי. רולינג הודתה שהיא מתקשה מעט במתמטיקה. ייתכן כי בלטריקס וסנייפ למדו עם אותם טיפוסים של תלמידים והיו להם גם חברים משותפים, שהיו צעירים מבלטריקס אך מבוגרים מסנייפ.
• השרביט של בלטריקס היה באורך עשרים וארבעה סנטימטרים, עשוי עץ אגוז וליבה מנימי לב של דרקון. גאריק אוליבנדר תיאר את השרביט כחסר גמישות.
• הלנה בונהם קרטר, שגילמה את בלטריקס בסדרת הסרטים, תיארה את הטירוף של בלטריקס כבעל רוח ילדותית במעט, בדומה לילדים שמפרקים את איבריהם של חרקים למטרות הנאה.
• אמנם בעיבוד הקולנועי של "הארי פוטר והנסיך חצוי-הדם" בלטריקס משתתפת בקרב על מגדל האסטרונומיה, אך בספר היא כלל אינה מוזכרת. בנוסף, לסרט התווספה סצנה חדשה בה המחילה מותקפת ונשרפת בחופשת חג המולד על-ידי בלטריקס, פנריר גרייבק ואוכל מוות נוסף - ככל הנראה אמיקוס קארו, יאקסלי או ת'ורפין ראול.
• ג'יי. קיי. רולינג ציינה בראיון שמאז ומעולם היא תכננה שמולי וויזלי תהיה זאת שתהרוג את בלטריקס, בשל שתי סיבות מרכזיות: ראשית, כדי שלמולי יהיה "רגע (ניצחון) משלה", וכדי להראות שהעובדה שהיא מתמסרת למשפחתה אינה סותרת את היותה מכשפה חזקה מאוד; ושנית, כדי להראות את ההבדל בין אהבתה הרומנטית והאימהית של מולי לבין אהבתה האובססיבית של בלטריקס כלפי וולדמורט. בנוסף, רולינג שקלה לאפשר לנוויל להרוג את בלטריקס, כדי לנקום בה על שעינתה את הוריו, כפי שרבים שיערו.
• כרזת "מבוקשת" של בלטריקס הופיעה על חולצת הארי פוטר רשמית של האחים וורנר. לפי הכרזה, בלטריקס הורשעה ברצח. בספרים, לעומת זאת, בלטריקס נשלחה לאזקבאן על השתתפותה בעינויים של פרנק ואליס לונגבוטום.
• בלטריקס מיוחדת משאר הדמויות, בשל העובדה שהיא לחמה בנפרד עם כל אחת משלוש הדמויות הראשיות: היא התקיפה את הארי בקרב במחלקת המסתורין, נלחמה ברון וויזלי בשמיים במהלך קרב שבעת הפוטרים, וניהלה דו-קרב עם הרמיוני גריינג'ר בקרב על הוגוורטס.
• בתוספות המיוחדות של "הארי פוטר ואוצרות המוות: חלק 2", ג'יי.קיי. רולינג תיארה את בלטריקס בתור "אוכלת המוות בה' הידיעה".
• בלטריקס היא היחידה מבין האחיות בלק שלא ילדה ילדים, שכן אנדרומדה ילדה את נימפדורה טונקס ונרקיסה ילדה את דראקו מאלפוי.
• בספר "הארי פוטר ואוצרות המוות" ובעיבוד הקולנועי השני שלו, מולי וויזלי היא זו שהורגת את בלטריקס. עם זאת, במשחק הוידאו האחרון, לאחר שנוויל מתייצב מול וולדמורט ושולף את חרבו של גודריק גריפינדור ממצנפת המיון, וולדמורט מטיל את הקללה ההורגת על נוויל, וזו פוגעת בחרב ועוברת מיד לבלטריקס. בלטריקס נפגעת וצועקת, אך נשארת בחיים. לאחר מכן, היא נלחמת במולי וויזלי, מובסת ומוטלת על הרצפה, בעוד שבעיבוד הקולנועי היא מתנפצת לרסיסים המתפזרים ברחבי האוויר.
• בעיבוד הקולנועי של "הארי פוטר והנסיך חצוי-הדם", בלטריקס לא מעמידה בשאלה את נאמנותו של סנייפ, ולא מראה סימנים של חוסר הסכמה ואמון או שנאה כלפיו. עם זאת, היא מתגרה בו ומקניטה אותו על היותו פחדן.
• בתסריט של "הארי פוטר והנסיך חצוי-הדם", בלטריקס מתוארת כ"ילדה משוגעת".