הוראס סלגהורן

"הוראס," אמר דמבלדור, וחסך מהארי את החובה להגיד משהו מכל זה בקול רם. "אוהב את החיים הטובים. הוא גם אוהב את חברתם של אנשים מפורסמים, מצליחים ובעלי כח. הוא אוהב לחשוב שיש לו השפעה על אנשים כאלה. הוא מעולם לא רצה להיות במוקד העניינים בעצמו; הוא העדיף את המושב האחורי - שם אפשר להתרווח, אתה מבין."

פרופסור הוראס א. פ. סלגהורן היה מומחה השיקויים וראש בית סלית'רין בבית הספר הוגוורטס לכישוף ולקוסמות. הוא היה מורה לשיקויים מעל לחמישים שנה וראש בית סלית'רין לפני שפרש ב־1981. הוא היה חבר ושותף עבודה של אלבוס דמבלדור, ששכנע אותו לשוב לתפקיד ב־1996. דמבלדור גייס את עזרתו של הארי פוטר כדי להשיג את זה, וביחד עם העזרה של זכרונותיו הנעימים של סלגהורן מאמא של הארי.
אחרי אחזור זכרון מסלגהורן, הובהר להארי ודמבלדור שהמידע שסלגהורן סיפק לוולדמורט הוביל לבסוף לחיי הנצח שרכש.
בקרב על הוגוורטס, סלגהורן חבר למגני הטירה והיה צמוד לתלמידיו לשעבר בדו־קרב.

חייו המוקדמים
לא ידוע מתי הוראס סלגהורן החל ללמוד בהוגוורטס. מספיק לומר שהוא עשה זאת כשהיה בן 11, כמו שרוב הקוסמים הצעירים בבריטניה עושים. כשנכנס לבית הספר וחבש את מצנפת המיון על ראשו הוא מוין לבית סלית'רין; במהרה הוא הוכיח שהוא תלמיד יוצא מן הכלל, במיוחד במלאכת רקיחת שיקויים. זמן מה לאחר שסיים ללמוד בבית הספר, הוא בחר לשוב כמורה למקצוע האהוב עליו. בזמן שסלגהורן היה צעיר, הייתה מסורת לקוסמים צעירים שסיימו את בית הספר ללכת לסיור בעולם הקוסמים וללמוד ממכשפים מכל העולם. אם סלגהורן הלך לפי המסורת הזו, הוא בוודאי ציין מנהג זה לפני שחזר להוגוורטס ללמד.
כמעט שום דבר נוסף לא ידוע על חייו המוקדמים, מלבד העובדה שהשתמש בפליקס פליציס בגיל עשרים וארבע ופעם נוספת בגיל חמישים, וחווה שני ימים מושלמים.

"אבא שלי תמיד אמר שהוא היה קוסם לא רע כשהוא היה במיטבו."

הוראס סלגהורן הצעיר, סלגהורן מוסר את עדותו, סלגהורן ומועדון הסלג-סלבס, סלגהורן והארי פוטר בנשף חג המולד

קריירת הלימוד בהוגוורטס
פעם בחזרה להוגוורטס, הוראס לקח את משרת המורה לשיקויים ובסופו של דבר נהפך לראש בית סלית'רין. הוא הצטרף לצוות בערך באותו הזמן כמו אלבוס דמבלדור. סלגהורן ייסד מועדון קטן של תלמידים שחשב שהיו מוכשרים במידה יוצאת דופן, שאפתנים, חכמים, או פשוט מקושרים טוב. הקבוצה הזאת הפכה להיות נודעת בשם "סלג-סלבז". על ידי כך שהראה עדיפות רבה לתלמידים האלו שבחר, סלגהורן השיג תועלת בסופו של דבר מהצלחתם או תהילתם הצפויה, כמו למשל פרסים קטנים כמו כרטיסי קווידיץ' בחינם, קופסאות עם מתוקים, או באופן פשוט הזדמנות לתת עצה לבכירים 'מדורגים גבוה' במשרד הקסמים.

הוא נטה להתעלם מתלמידים שהרגיש שהם לא בעלי פוטנציאל גבוה, כמו ארתור וויזלי ומאוחר יותר בנו של ארתור, רון. חוץ מזה הוא נטה להתייחס לכל שאר תלמידים בצורה מתקבלת על הדעת. במשך שנת הלימודים ב1942 הוא אירח ארוחת צהריים במשרדו הכוללת קבוצה קטנה של תלמידי סלית'רין, שהבולט ביותר ביניהם היה טום וואנדרולו רידל. אחרי ששיחרר אותם, טום נשאר מאחור ושאל את סלגהורן על עניין ההורקרוקסים. למרות שהופתע מהעניין של טום רידל בקסם כה אפל, הוא בסופו של דבר הסכים לתת לו מידע קצר על ההורקרוקסים, בתנאי שכל מה שהם אומרים יישאר ביניהם בלבד. טום רידל, לאחר המידע שסלגהורן שפך לפניו, הלך ויצר שישה הורקרוקסים, הופך את עצמו לבן אל מוות. העובדה שסלגהורן סיפק את הידע שהפך את זה לאפשרי הייתה האמת הנוראה שהוא נשא עם עצמו למשך שאר ימי חייו.
סלגהורן נשאר בהוגוורטס ימים רבים אחרי שרידל עזב, ממשיך ללמד תלמידים מוכשרים רבים, כולל את מורה השיקויים המצליח בעתיד סוורוס סנייפ, וחברתו הטובה של סנייפ, לילי אוואנס, שאותה אהב במיוחד עקב עצמות הלחיים שלה וכשרונה הטבעי לשיקויים. המידע על מעורבתו בקרב הקוסמים הראשון לא ידוע. אם, בכל מקרה, זה היה כמו המלחמה השנייה, סביר להניח שהוא בחר לברוח ולהתחבא, פוחד שאוכלי המוות יגיעו לגייס אותו.

הפרישה והחיים בבריחה
לאחר שנת הלימודים ב1981, סלגהורן החליט שהיה לו מספיק ופרש משני משרותיו בהוגוורטס. ב1995 הוא עבר לסגנון חיים מבודד, עובר מבית מוגלגי אחד להבא, משתמש בקשריו המרובים כדי לתחזק סגנון חיים נוח. הסיבה למעשיו היא בגלל פחדו שוולדמורט עלול לנסות לגייס אותו לאוכלי המוות. הוא הרגיש כה אשם, כשלמעשה, הוא שינה את זכרונו על התקרית - גם כדי להחביא את האשמה מהאחרים וגם כדי להגן על עצמו מהאשמה הנוראית שחש.
למרות הכל, סלגהורן לא היה מסוגל להתחבא לנצח, והתגלה ערב אחד בקיץ 1996 כשאלבוס דמבלדור והארי פוטר באו לבקרו בעיירה המוגלגית בודלי בברטון לצורך זה. בניסיון לברוח מדמבלדור, סלגהורן זייף עימות, הורס את הבית, מנפץ את בקבוק דם הדרקון היקר האחרון שלו על הקירות ומחביא את עצמו ככורסא. הוא קיווה שדמבלדור ייפול בפח במחשבה שאוכלי המוות חטפו או הרגו אותו; בגלל המהירות, בכל מקרה, הוא שכח לשים את האות האפל מעל הבניין. דמבלדור ראה מעבר לצורתו והכריח את סלגהורן לחשוף את עצמו. דמבלדור העמיד פנים שהוא הולך לשירותים, משאיר את הארי לבדו עם סלגהורן. סלגהורן לא יכל להתנגד לאפשרות לגייס את "הנבחר" למועדון הסלג-סלבז, וכך הסכים לחזור לבית הספר בתנאי שהוא יקבל העלאה במשכורת, ויקבל את המשרד הישן של פרופסור מריטוף, במקום "ארון המים" שהיה לו בפעם שעברה.

"הכל כאן די קל, אם יודעים מה לעשות: לחש הקפאה על האזעקות המטופשות שהם מתקינים במקום מלשינוסקופים, ולוודא שהשכנים לא יראו אותך מכניס את הפסנתר."
- הוראס סלגהורן.

בחזרה מהפרישה
בשיעור השיקויים הראשון לאחר חזרתו להוגוורטס, סלגהורן הציע בקבוק של פליקס פליציס לתלמיד שיירקח קדרה של "שיקוי המוות החי" בצורה הטובה ביותר. משתמש בטיפים מהעותק השאול "שיקויים למתקדמים" שהנסיך חצוי הדם השאיר לו, הארי הרשים את סלגהורן מהניסיון וזכה בבקבוק השיקוי. סלגהורן נותר מורשם מהארי בשיעורים, מאמין שהקוסם הצעיר ירש את הכישרון של לילי. מאוחר יותר בשנה הזאת, דמבלדור הציב להארי משימה להשיג את הזיכרון המלא מסלגהורן על השיחה עם טום רידל. אחרי ניסיון נוראי שסלגהורן לאחריו צעק על הארי וטרק את דלת כיתת השיקויים מאחוריו, סלגהורן הפך נחוש לא לתת להארי הזדמנות נוספת לשאול אותו, עומד מחוץ לדרכו בשיעורי שיקויים ולא מזמין אותו לעוד ארוחות צהריים של מועדון הסלג-סלבז. למרות זאת, הוא עוזר להארי לטפל במקרה-שיקוי-האהבה של רון, והארי כמעט מנסה שוב עד שרון מורעל מבקבוק שסלגהורן "שכח" לתת לדמבלדור לחג המולד. למרבה המזל, תקרית פליקס פליציס נתנו להארי הזדמנות מושלמת.

אלבוס דמבלדור והארי פוטר משכנעים את סלגהורן לחזור ללמד בהוגוורטס

לילה אחד בבקתה של האגריד, כשסלגהורן בא לעזור להאגריד לקבור את הערגוג, סלגהורן העביר ברצון את הזיכרון על וולדמורט להארי אחרי שהשתכר כבד מיין. הארי, במחווה, עזר לסלגהורן לקבל ארס אקרמנוטלות יקר מהערגוג. לאחר מכן הארי העביר את הזיכרון לדמבלדור. בסוף השנה, דמבלדור נרצח על ידי פרופסור סנייפ. סלגהורן היה המום בגלל זה, אומר שהוא חשב שהוא מכיר את סנייפ. בנוסף הוא הביע את החששות שלו על כך שההורים לא ירשו לילדיהם לחזור להוגוורטס. לא פחות חשוב מכך, הוא נשאר בבית הספר והמשיך להיות ראש בית סלית'רין.

הקרב על הוגוורטס
סלגהורן נשאר בהוגוורטס תחת מינויו של סוורוס סנייפ כמנהל, וכמו שאר המורים, נחלץ לעזרתם של תלמידים מסנייפ והקארואים. כשאדון האופל פלש לטירה, ניתן היה להאמין שסלגהורן ייברח בפחדנות, אך כפי שהתברר, הלך סלגהורן להוגסמיד לאסוף תגבורת. הוא חזר לטירה בראש מספר עצום של אזרחים ובעלי חנויות מהעיר, ביחד עם חברים ומשפחות של תלמידים וצוות שכבר נלחם. סלגהורן נלחם באדון האופל בחזית, ביחד עם מקגונגל וקינגסלי, מוכיח את עצמו כאמן לחימה בדו-קרב מעולה, מסוגל להעמד לדו-קרב נגד הקודם הכי מסוכן ואפל בכל הזמנים.

חייו המאוחרים
חייו המאוחרים של פרופסור סלגהורן לא ידועים, למרות שיש להניח שהוא נשאר ראש בית סלית'רין ומורה לשיקויים תחת מינויה של המנהלת החדשה, מינרווה מקגונגל.

אטימולוגיה
הוראס היה השם של קודף תענוגות רומי, שאהב אוכל ולהתיידד עם אנשים בעלי השפעה. 'סלגהורן' הוא מונח היסטורי של אבירים שנקבל למשמעות 'בכי-מלחמה', אשר מקורו במונח סקוטי ישן ושנהפך מאוחר יותר ל'סלוגן' המודרני, אך ייתכן שנגזר גם בגלל ממדי הגוף הגדולים שלו וכבדות-הגוף (Sluggish) שלו.