זאוס והאלים || דיון, רינג

[רינג]

זאוס והאלים

מי שלא מכיר את זאוס שירים את היד, מה? לא קראת פרסי ג'קסון? עכשיו וומיד לך תקרא, כדי שתוכל להגיב בדיון שלי כמובן, לא בשביל ההנאה
אחרי שעברנו פתיחה ממש מדהימה נעבור לנושא. יש את זאוס, זאוס, מלך האלים וכל האלים האחרים, שהם אחיו או ילדיו או קרובי משפחה אחרים, או סתם אלים אחרים.
מי שלא יודע יש את סיפור העבר: מסופר על זאוס שהציל את כל אחיו מבטן אביהם קרונוס ואז הוא קצץ אותו והיה גיבור האלים.
לאחר הסיפור הזה זאוס נהפך למלך האלים וזה היה מקובל על כולם, כי בכל זאת, הוא הציל אותם.
עברו שנים וזאוס התחיל, בואו נאמר... להפוך לטיפה רברבן, שחצן, זלזלן ועוד כמו למשל איך שהוא דיבר אל פרסי וישר חשד בו, למרות שקרה אותו דבר לו עם ת'אליה, אז למה הוא ישר שופט?
רואים את זה במהלך הספרים, כל פעם נקודה אחת, כשלמשל הוא מזלזל באחים שלו ולוקח לו הרבה זמן להודות שבזכות פוסידון ניצחו למשל.
וגם, כשהסטיה עזבה בשביל דיוניסוס, זאוס לא בא לבקר אותה או להיפרד ממנה או משהו ובתור "נציג" האלים לדעתי הוא היה צריך לעשות את זה, בלי קשר לאלים האחרים.
ועכשיו, מה אתם חושבים?

האם לדעתכם זאוס מתייחס לאחיו האלים בזלזול?
למה לדעתכם זאוס מתייחס לחצויים בחוסר נעימות אם אתם חושבים ככה? האם בגלל איזה מקרה? האם בגלל שהניצחון עלה לו לראש?
מה אתם חושבים על המקרה עם הסטיה?
הוסיפו כרצונכם

#קרדיט_למצוקרמיט

[Sam I am]

זאוס הוא מאוד מעצבן על פי המיתולגיה היוונית הוא הפך את אשתו הראשונה לזבוב ואז הוא בלע אותה איכס למה?
לא יפה מסכנה הסטיה

[kirigaya kazuto]

זאוס באמת מגעיל אבל צריך לזכור שריק ריירדן מקצין את כל האלים ואת האופי שלהם

[המשתמשת הסמויה]

אביאל, אני חושבת שרינג פשוט התכוון שנתייחס לזאוס כמו איך שריק ריירדן מציג אותו בספרים.
ועכשיו לדיון עצמו:
זאוס בהחלט מתייחס לאחרים בזלזול, כי הוא פשוט מאד חושב את עצמו, שהוא מלך האלים, ולכן כולם צריכים לכבד אותו ולהקשיב לו. אני חושבת שמהתחלה הוא היה יהיר, זה פשוט באופי שלו, במיוחד שריאה (אמא שלו), מראש כל הזמן החשיבה אותו כמישהו מיוחד, ודאגה שהוא דווקא יציל את שאר האלים מהבטן של קרונוס, אבל אחרי שהוא קיצץ את קרונוס והפך למלך האלים בטח זה עלה לו עוד יותר לראש, ועשיו הוא עוד יותר גאוותן.
אני חושבת שהוא ישר חשד בפרסי שהוא גנב את הברק, פשוט בגלל שהוא רצה להאשים מישהו, והוא לא ידע מי, אבל הוא תמיד ביריבות עם פוסידון, לכן רצה להאשים אותו, ולכן כשגילה את פרסי, הוא ישר האשים אותו, כי היה לו תירוץ למה הכל בגלל פוסידון.
העניין עם הסטיה, זה פשוט לא נראה לי אופייני לאלים לעשות דבר כזה, הם מצדם, העיקר שהכל טוב בשבילם, וזה הסתדר וזהו, לכן לא נראה לי הגיוני שהוא היה בא אליה בתור "נציג האלים" או משהו בכל מקרה, זה לא אכפת להם, אבל קל וחומר שהוא לא יעשה דבר כזה, גם אם האחרים היו רוצים, הוא בכלל לא עושה דברים כאלה, זה ממש לא העניין שלו, הוא "חשוב" מכדי לעשות עבודה כזאת. אבל באמת כנראה היה נחמד מצדו לעשות את זה, אבל זה לא שהוא נחמד, אז זה פשוט לא נראה לי הגיוני שהוא יעשה את זה, זה די יותר לפנים משורת הדין, זה לא חובה, לכן בכלל לא הגיוני שהוא יעשה את זה, הוא בקושי עושה דברים פשוט לפי הצדק והדין, אז לפנים משורת הדין?

[גירפה מחייכת]

אני לגמרי מסכימה עם אחותי שם למעלה (תכלת). זה בדיוק העניין של ריק ריירדן, לצחוק על האלים ולהפוך אותם למגוחכים. ועם זאוס הוא עשה את זה ממש חזק - הוא ממש קורא לו אל התאטרון (נראה לי, אני לא זוכרת איך זה בעברית, זה אולי אל הדרמה...)... זאוס שם מאד יהיר ואכפת לו בעיקר רק מעצמו. אפילו לבתו בקושי אכפת לו.
הוא פשוט חושב שהוא המלך, אז הוא יותר טוב מכולם. הוא גם כזה אל, שלא מבין בני תמותה, אז לא אכפת לו יותר מדי מהחצויים. הוא חושב כמו בן אלמוות. אני לא יודעת מה בדיוק הפך אותו לככה, אבל נראה לי שבעיקר זה שהוא המלך ונחשב לאל הכי חזק, אז הוא מזלזל בכולם.
זה חלק מהאופי של האלים באופן כללי שאכפת להם מעצמם יותר מכולם (באופן כללי, אני לא אומרת על כולם לגמרי), אבל אצל זאוס זה בא לידי ביטוי הכי חזק בגלל שהוא המלך, ומרגיש מעל כולם.
בקיצור, זהו, נראה לי שחזרתי על עצמי יותר מדי פעמים. אה, ואגב, בקשר למקרה עם הסטיה, אני מסכימה עם תכלת.