צום||דיון

"צום הוא הימנעות רצונית מאכילה ומשתייה למשך פרק זמן מסוים." ויקיפדיה
מכירים את הרגע המבורך, שבו אתם מפסיקים לצום, ושותים את כוס המים הראשונה?
אם כן אתם צמים.
בכול מקרה, עלתה לי מחשבה-
האם צום הוא מה שצריך בשביל אבל?
האם יכולה להיות דרך, יותר קלילה להעביר מסר של אבל?
הרי יש ילדים שנפגעים בגלל זה....
בכל מקרה, אני חושבת שצום זה לא כזה נורא ודרך מצויינת להעביר מסר של אבל.
אני חייבת לציין שהשאלות היו בעיקר לאנשים לא דתיים, כי אני רוצה לדעת את דעתם, מתוך סקרנות, ורוב הזמן השאלות האלו מאוד מתקשרות לדעתם ללמה הם לא דתיים.
דיון נעים

בעיקרון ילדים לא אמורים לצום. וגם חולים ומבוגרים לא צמים.
מה הכוונה דרכים קלילות יותר לבטא אבל? אבל לא אמור להיות דבר קליל וכשאר אנחנו מונעים מעצמנו אוכל אנחנו מרגישים אולי קצת יותר עצובים.
חוץ מזה, צום הוא דרך מצוינת לשכוח לזמן מה (15שעות סה''כ) מהחומריות- האם זה דבר כזה רע להבליג על רצונותינו ולא לאכול?
ולבסוף- הכוס מים הראשונה שווה הכל.

Cruella De Vil אני מסכימה איתך לחלוטין, השאלות היו בשביל הדיון, לא משהו שאני מסכימה איתו.

את יודעת משהו על מהות הצום לפני שאת שואלת? התפללת מנחה היום? הצום הוא כאילו הקרבת קרבן. מיעוט החלב והדם כאילו הקרבת חלב ודם.
הצום הוא הימנעות מהחומר כדי להאכיל את הרוח.
הצום או עינויי הגוף כדי לזכחו וכדי להגיע לאבלות מושלמת.
הצום הוא אמצעי לדאוג לכך שבכל רגע האדם יזכור את האבל.
ישנם עוד המון ייתרונות לצום. ואם קשה לך משהו אפשר לבדוק למה תיקנו צום. לא שייך לשאול "האם אין דברים קלים יותר" כי "מאי נפשך" -אם את דתיה מאמינה, לא שייך שתשאלי כזו שאלה אלא בגדר של "למה" ולא "האם" ואם את חילוניה, מה זה עניינך?
ועל כן מה שייך לגבש דעה?

וכמו שהקדימוני, ילדים שנפגעים מהצום הם מזוכיסטים עם הורים לא נורמלים. א, ילדים לא אמורים לצום.
ב, אם מתחילים להרגיש לא טוב צריך להפסיק לצום או לפחות לצום "שיעורים". תלוי גם איזה צום זה.

דבר ראשון, כן, אני דתייה, וכן צמתי את כול הצום והתפללתי.
דבר שני, אני יודעת על מהות הצום, אני שואלת שאלות, אני לא טיפשה. וכמו שאמרתי קודם, השאלות היו בשביל לקדם את הדיון ולא אומרות כלום על הדעה שלי.
דבר שלישי, שאלתי את השאלות בעיקר בשביל אנשים לא דתיים, כי רציתי לשמוע את הדעה שלהם, מתוך סקרנות, לא מתוך איזו שהיא כוונה להשתכנע מהם.
בעתיד אני ממליצה לך לנסות לעמוד על טיבן של דעות מסוימות לפני שאת תוקפת.
דרך אגב, לא חסרים ילדים שיצומו בלי לשאול את ההורים שלהם, ואני גם מכירה כמה.

תסלחי לי, אני קצת תוקפני בגלל הצום. אין לי מטרה לפגוע.

כתבת שהדעה שלך לא מגובשת. ושוב, אני חושב שאין מקום לדיון. חילוני -כדי לשאול שאלות, כדי לנסות להבין, קודם צריך להבין את ההסתכלות על הדברים. זה לא "חג" כבחירתך. אנחנו לא חוגגים שום דבר כי זה כיף. אנחנו עושים מה שצווינו. אם יש שאלות של "למה" אפשר לבדוק. "למה" לא "האם".

יש גם ילדים שקופצים מגגות בלי אישור של ההורים שלהם. אז האם זה נכון לבנות בניינים גבוהים?

לדעתי, לצום יום אחד זה לא כזה נורא. להרגיש קצת איך יהודים שהיו בשואה או במצור הרגישו כשהם לא אכלו שבוע. יום אחד של הזדהות, יום אחד 'לשרוד' בלי ארוחת בוקר. כמובן שאם זה נהיה מסוכן אני מניחה שאפשר לאכול ולשתות. אבל אם אתה בנאדם בריא, שאוכל כל יום ובצום יכול פשוט לשבת במזגן ולקטר, אני לא רואה סיבה לא לאכול יום אחד.
חוץ מזה, כמו שאמרת, הכוס מים הזו אחרי הצום נותנת לנו להעריך את מה שיש. בספר 'מגנס צ'ייס' סאם צמה את הרמאדן (להבדיל, כע?) וכשמגיע הערב היא אוכלת תמר, ומרגישה שזה הדבר הכי טעים בעולם. צום זה לא רק להתאבל על מה שהיה, אלא גם לומר תודה על מה שיש.

האם צום הוא מה שצריך בשביל אבל? לדעתי זה אפילו לא פתוח לדיון. חכמינו ז"ל קבעו את הצום, ולכן אני בטוחה במאה אחוז שזה הדבר הכי נכון לעשות כדי להתאבל.
האם יש דרך קלילה יותר להעביר מסר של אבל? מה המטרה של להעביר מסר של אבל אם זה בדרך קלילה? אבל הוא לא דבר קליל.
כמובן שילדים קטנים לא צמים, וגם להם אפשר להעביר את המסר של אבל. מאז שהייתי קטנה ידעתי שבצום האורות בבית כבויים ביום, לא אוכלים ממתקים ולא שומעים שירים. אבל כשאדם מבורר אין טעם לנסות להעביר נושא קשה בצורה קלילה. זה כמו לנסות להעביר למבוגרים את הנושא של השואה על ידי סיפורים מצונזרים מאוד וקלילים לשמיעה. זה לא מעביר את המסר.

יש ילדים שנפגעים מזה? איפה? כשההורים שלהם לא שומרים עליהם שיאכלו... אז הם לא נפגעים מעצם הצום.

הדעה שלי לא הייתה מגובשת במובן שאני לא גיבשתי את כל הנימוקים שיש לי. אני מאוד יסודית בדברים האלה.
אני מקווה שמיותר לציין שאני חושבת שהצום הוא דרך מצוינת... אני לא אפרט.
יתכן שהייתי צריכה לשאול שאלות של-למה?, בשביל להעביר מסר כזה, אבל שוב, אם זה מנקודת מבט, או צריך להיכנס יותר, לנקודת מבט של אדם חילוני, השאלה זה לא מה היה צריך להיות, אלה מה שקורה בפועל, אם כמה שזה שגוי. את השאלות האלו תשאל את מי שמסכים איתן, לא אותי. כמו שציינתי קודם, שאלתי את השאלות בשביל לקדם את הדיון, והן היו בעיקר בשביל אנשים לא דתיים, אני לא טיפשה.

אוקי אז נניח שאת רוצה לשמוע את דעתם של חילונים לגבי זה... איך בדיוק הם אמורים להביע דעה על משהו שם לא מכירים?
כלומר איך הם יכולים לדעת אם צום זה מה שמעביר מסר של אבל בזמן שהם לא צמים, או אפילו לא בטוח שיודעים על מה האבל ומה המשמעות שלו.
אני אישית אף פעם לא דנה על נושאים שאני לא מבינה בהם, ואני חושבת שההיגיון אומר לא לדון בדבר שאתה לא מבין בו, לא?
אני באמת מנסה להבין, כאילו את מנסה לראות דרך נקודת מבטם אם הם רואים את הצום כדבר נכון? אני באמת שואלת חחח סליחה אם זה נשמע תוקפני, אבל האם זה מה שאת רוצה שהדיון יהיה עליו?

דבר ראשון, כן, זה מסקרן אותי לדעת מה חילונים חושבים על הצום. אבל אני הרי לא יכולה לכתוב- "לחילונים בלבד" נכון?
חוץ מזה, זה גם מעניין לראות נקודת מבט דתית יותר, אבל בגלל שאני דתיה, זה פחות מעניין אותי, כי את רוב היתרונות של הצום כבר שמעתי. לכן זה "בעיקר" ולא "רק" חילוניים.
אבל מה שכן, באמת שאין לי כוח יותר
אם אתם רוצים להוסיף משהוא מועיל לדיון- בבקשה
אבל בנתיים לא היו כאן יותר מ 2 תשובות נורמליות שלא מכוונות אליי.
אנשים לא דתיים כן שומעים על חגים וכאלה. לא אכפת לי אם הדעה שלהם תהיה מטופשת כי הם לא ממש מכירים את זה.
אני באמת לא מבינה מה כ"כ קשה לענות תשובה לא מתחכמת, צינית, או מכוונת אלי.

לא צריך להלחץ, בטח שלא להפגע. שום תגובה פה לא הייתה אישית אלייך. התגובות הן על הדיון. אני חושב שהדיון לא צריך להתקיים, לפחות לא בתצורתו הנוכחית.

אם הייתי פותח דיון: "למה העכבר כשהוא רץ או שלא?" ואת היית מנסה להסביר לי שהדיון הזה חסר משמעות לחלוטין. את לא כותבת משהו נגדי! את כותבת משהו נגד הדיון. ואת אומרת לי שאם הייתי מוסיף מילה אחת, זה היה הופך להיות דיון עם משמעות: "למה העכבר בוכה כשהוא רץ, או שלא?" אבל גם אז הייתי צריך לבחור מילים אחרות. נכון? :)

אני אומר שדיון של "האם אין דרך טובה יותר" הוא לא דיון נכון. אם קשה לך, כדתיה, למה אנחנו צמים ולא... עושים צפירה ועומדים דקותיים, מתייחדים עם הצער, את יכולה לשאול. להגיד שאת רוצה להבין למה צום הוא טוב. לא האם צום הוא טוב. כי "האם" זה אורמ שזה נתון לשיפוטנו. "מה דעתכם, האם צדקו חז"ל כשהם תיקנו צום" זה לא נכון! חז"ל צדקו. השאלה היא מה ההיגיון שמאחורי.
ואם את רוצה לשאול לדעתם של החילונים, מה שייך לשאול האם אין דרך טובה יותר? איזה משמעות יש לדעתם בעניין הזה אם הם לא מבינים בזה כלום?
את יכולה להגיד "אני דתייה ולכן סובייקטיבית בנושא. אני סומכת על חז"ל ומבינה את המשמעות של צום. אבל מעניין אותי לדעת האם אתם רואים בצום כדרך אידיאלית להבעת צער ואבל. ובקיצור, איך זה נראה מהצד." אבל אז זה סתם דיון של סקרנות, דיון קצת משעומם שאני חושב שגם הוא לא צריך להתקיים.

בקיצור, דעתי היא שהדיון לא צריך להתקיים וזה לא סותר שאת חכמה ומקסימה, אני לא מכיר אותך אז אני לא יכול לדעת, ואת לא צריכה להרגיש על הדיון הזה שהוא ה"בייבי שלך" את יכולה להגיד "וואלה, נכון, לא חשבתי על זה ככה"
כמובן, אם זה נכון ולא חשבת על זה ככה :)

אבל בסדר. אם את לא מסכימה או משהו כזה, אני סיימתי.

זה בול העניין.
לא אמרתי שאני לא מסכימה, כי אולי בשביל אנשים מסוימים הדיון חסר תועלת, אבל זה לא משנה כרגע, כי הוא כבר קיים. אני מודה שאמנם הוא קצת יבש, אבל הייתה לי שאלה, ולשאול משהו מעט טיפשי זה תמיד טוב יותר מכלום :]
בקיצור, אולי הדיון היה שגוי קצת מיסודו, [ובכול מקרה, כשאנשים כתבו את הדעות שלהם, הם פנו בעיקר אלי. ואני לא עומדת להתווכח על זה.] אבל עדיין, הייתה לי שאלה וחיפשתי לה תשובה.
מקווה שסיימנו אם זה :]

אני דתיה לכן אתם יודעים כבר מה דעתי.
מה שהייתי חייבת לציין שילדים אף פעם לא נפגעים מיזה...בגלל שהם לא צמים, רק בת מגיל 12 ובן מגיל 13 שזה כבר גיל בוגר ובהחלט יכולים להתמודד עם כמה שעות בלי אוכל.
אלא שאסור להם לצום אלא זקנים, חולים נשים בהריון ונשים אחרי לידה שהמצבים האלא באמת מסוכנים

צום זה משהו שכל אדם צריך לעשות,
מכיוון שצריך קצת כוח סיבולת.
וזה מה שה' ציווה.