לידה מחדש

לא האמנתי, כי איך אפשר
בעומדי על גדת הנהר
הרוחש, הלוחש, כשהפחד עוטף
שאצליח לעבור ואולי גם לחזור
גשר כזה, הקלוע מקנה דקיק
מחוזק על ידי סיבים וחבלים
חבלי משיח, חבלי לידה.
אך פסע אחר פסע, עדין כפרפר
וצעד של פיל, כבד ועייף אך יביא הרחק
נע בין החיים עצמם לספק
בין עקום לישר כמחול של רקדן
וגישוש של סומא אחר החמה
לא חשבתי שאצליח, לא האמנתי בסיכויי
אבל הנה אני, מעברו השני של נהר חיי,
סוף כל סוף מעז
ומביט על עקבותיי.