מחיר הפופולריות | וריאן וקיילב, זנלס זון זירו

מחיר הפופולריות

שם הכותבים: וריאן וקיילב
דירוג: pg13 (אולי ישתנה בהמשך)
שיפ: אמברוימאסה!!!! אה ויש עוד המון שיפים של זימו ברגע כי הוא חי את החיים הטובים.
תקציר: ...
ז׳אנר: אנחנו כותבים את הפאנפיק שנכתב בפאנפיק שאנחנו כותבים על משחק מחשב. אז רומנטיקה 3:
ויתור זכויות: הויוברס?!

תוכן עניינים:
פרק אחד

---

פרק 1
(ספירת מילים - 1578)


היה זה יום ממוצע מכל הבחינות בו אמברויס הבין שהוא לא מרוצה מחייו.
טוב, לא. הוא אהב את החיים שלו. פניו היפות והקסם האישי הרב שלו (יחד עם חבריו היקרים והקריירה שעבד קשה כדי לבנות) היו די והותר כדי לפצות על בריאותו הרעה. אבל העובדה הייתה שהקרקס האהוב שלו, בו הוא משקיע את כל מרצו, לא הסתדר טוב במיוחד.
לא היה להם קהל (הגזמה קלה), כמעט ולא היו להם מעריצים (שקר גבולי) ורוב המעריצים שכן היו להם העריצו אותם רק בגלל ג'סי, מכל האנשים! אותו ג'סי שכעת ישב מולו ליד שולחן המטבח וביצע מעשים מטופשים כמו הימרחות על השולחן וקריאה בשמו של אמברויס.
אמברויס התעלם ממנו. לא היה לו זמן לג'סי עכשיו.
איפה הוא היה?
אה, כן! המעריצים - שלא היו לו!
הוא לא ציפה שכך הקריירה שלו תלך. איך אנשים אמורים להעריץ ולזכור אותו אם הם לא מודעים לקיומו? אמברויס עוד חשב שהשיווק של הקרקס הלך די טוב (פניו נראו נועזות במיוחד בפוסטרים שהזמינו, אם יורשה לו לומר), אבל לא הרבה אנשים הגיעו למופעים שלהם ואפילו פחות דיברו עליהם ברשתות החברתיות. רוב התוכן שהוא מצא כשהעז לחקור התמקד, שוב, בת'יירן החתולי האקרובט שלהם.
מה הוא עשה לא נכון?
ועכשיו כשהוא חשב על זה... ג'סי באמת היה הפופולרי ביותר מביניהם, עם פער ברור בינו לבין השאר. אומנם נכון שלכל אחד מחברי הקרקס הייתה את הנישה שלו (זימו עם מראהו המגניב, פרג'ה עם חיצוניותה המתוקה אך אופיה התקיף, איסרה עם גינוניו האציליים ואמברויס עצמו שמדהימותו הייתה בלתי ניתנת להכחשה), אך אף אחד מהם אפילו לא התקרב לשכפל את קהל המעריצים שג'סי צבר. איך הוא עשה זאת?
אולי...
"אה!" אמברויס הזדקף בכיסאו. "ג'סי! אני צריך את עזרתך."
ג'סי מיד הזדקף גם הוא. התרגשות ניצתה בעיניו. "באמת?"
המבוגר יותר הנהן, כמעט מופתע גם הוא, ואז מיקד את כל תשומת ליבו בנער החתולי. "איך משיגים מעריצים?"
הנער מצמץ פעם אחת, פעם נוספת, ואז בפעם השלישית - ובדיוק כשאמברויס כמעט ואיבד את סבלנותו, ג'סי פתח את פיו, ושאל: "מה?"
"מעריצים!" הוא הבהיר, מתוסכל. "יש לך הרבה."
"כנראה."
אמברויס בהה בו, זעף נוצר על פניו, בעוד ג'סי זז בחוסר נוחות בכיסאו (זה היה הכיסא הסגול, בו הוא תמיד ישב). זה היה מאוד לא מועיל. למה אמברויס חשב שזה יהיה רעיון טוב?
"מה?" שאל ג'סי, שוב, בקול קצת גבוה. הוא נראה מבולבל לחלוטין, עם עיניו הפעורות ופיו המעט שמוט, מה שרק עיצבן את אמברויס יותר. הוא אפילו לא ידע מה הוא עושה!
"זה כנראה היה יותר מדי לצפות שאתה תוכל לעזור לי." גער בו, ומצא את עצמו לא מתחרט על האכזריות שהביע בדבריו גם כשאוזניו של ג'סי השתטחו.
"מה זה אומר?"
"שאתה חסר תועלת." אמר אמברויס. כבר לא היה אכפת לו מהשיחה הטיפשית או מג'סי וראשו הריק. זה היה מיותר להיטפל אליו - מעשה חלול. אבל כך הוא הרגיש והוא רצה שג'סי ישא גם כן בעול התחושה. ונראה שזה עבד, כי אוזניו של ג'סי השתטחו אפילו יותר ומבט מוזר הופיע בעיניו.
המראה לא היה מספק כפי שאמברויס ציפה.
אמברויס נחר בבוז. פתטי, הוא חשב, מבלי לדעת על מי מהם הוא מדבר.
"טוב, זה מספיק." נשמע קולו הרגוע של זימו כשהוא נשען על השולחן ביניהם, ואמברויס הספיק רק לתהות כמה זמן הוא ארב בצד לפני שג'סי קם. זנבו נעלם מעבר למסדרון ואמברויס אמר לעצמו שהוא שמח לראות אותו הולך.
"מתי הגעת לכאן?" שאל את זימו. נימתו הייתה הרבה יותר נחמדה מאשר הנימה בה השתמש כשדיבר עם ג'סי. הוא תמיד החשיב את זימו כאחיו הגדול, מה שאוטומטית הפך את דעתו לחשובה יותר משל כל אחד אחר (אבל עדיין לא חשובה כמו דעתו של אמברויס עצמו, כמובן).
"זה לא משנה."
אמברויס התנשף בזעף למשמע תשובתו. קודם ג'סי, עכשיו זימו... אנשים לא יודעים איך לענות לשאלות בימינו?
"תפסיק להיות מגעיל."
"אני? מגעיל?" הוא השתומם.
"כן. אתה." קולו של זימו לא נשא שמץ של רחמים.
"זו לא אשמתי," מלמל אמברויס. קולו אולי נתן את הרושם שהוא התבייש במעשיו, אבל ראשו נשאר מורם והוא פגש את עיניו של זימו כשווה לו, כאילו הוא לא ננזף. "הוא הביא את זה על עצמו."
"איך בדיוק?"
"הוא לא עוזר!"
"זה לא אומר שאתה צריך לתקוף אנשים!" נימתו של זימו תאמה לשלו במידה מפתיעה. הוא נאנח. "במה אתה צריך עזרה בכלל?"
"אנחנו צריכים להשיג עוד מעריצים."
"מה? למה?" זימו נראה כאילו גם הוא לא ציפה להישמע כך. הוא המשיך, בנימה מעט פחות מבוהלת ויותר מאוזנת: "יש לנו מספיק."
"זה לא נכון!"
"בכל מקרה, המעריצים יבואו לבד. אתה לא צריך להכריח את זה." הוא שילב את ידיו בסופיות לאחר שחלק את חוכמתו.
"אבל מתי זה יקרה?" אמברויס שילב את ידיו גם הוא. "אתה יודע שאין לי את כל הזמן שבעולם." הוא לא אהב במיוחד לדבר על מחלתו, אבל זו הייתה תזכורת נחוצה. לשניהם.
תסמונת רגרסיית כישורי אית'ר - המצב הגיע עם תופעות לוואי לא נעימות ותאריך תפוגה קבוע שתמיד גרם לאנשים להסתכל עליו בעיניים מרחמות, כאילו כל זמנו כבר אזל. אבל הוא היה רוצה שיזכרו אותו כפי שהוא עכשיו, תודה רבה, כמדהים ובריא ככל הניתן. לא כפי איך שהוא יהיה (גופה נרקבת ולא מדהימה בכלל).
"תפסיק עם זה."
"עם מה?" לעג אמברויס. זה היה ידוע שהאדם שחי הכי הרבה זמן עם התסמונת מת בגיל עשרים ושש. אמברויס עצמו היה כבר בן שמונה עשרה... ונראה שגופו מאוד נחוש לאכזב אותו בכל היבט מלבד מראהו. "עם האמת?"
"לדבר ככה. פשוט תפסיק." זימו נשמע רציני עד מוות, אז אמברויס אפילו לא יכל לצחוק עליו או להבריש את הנושא הצידה. הוא לא ציפה שזה יפגע בו כל כך. לנוכח שתיקתו, זימו התיישב ליד השולחן ונאנח. "תודה."
אמברויס צפה בו.
זימו צפה בו בחזרה.
"אז מה עושים?" הוא יבב לבסוף, מניח את מרפקיו על השולחן כדי לסמן שהיה מדובר בעניין רציני. "אני לא יודע איך אנשים עושים את זה!"
"כבר אמרתי לך שזה משהו שקורה מעצמו."
"אז מה אפשר לעשות כדי לגרום לזה לקרות מעצמו מהר יותר?"
"לא ככה נותנים למשהו לקרות מעצמו," נזף בו זימו.
אמברויס הרשה לעצמו להתעלם ממנו. הוא היה צריך עזרה אמיתית כאן - קדימה, מחשבות! קדימה, מוח! אל תאכזבו אותו הפעם! "מה אם..." הוא התחיל (לא בהיסוס, כי אמברויס אף פעם לא מהסס). קולו דעך כשתוכנית גאונית התמקמה בראשו.
"הו לא, יש לו רעיון." מלמל זימו.
"הארומאסה מאוד מפורסם." קבע אמברויס, מנסח את דבריו מחדש. וזה אכן היה נכון. קהל המעריצים של הארומאסה-מאסה (בעיקר מעריצות, אם אמברויס יהיה כן) עלה פי כמה וכמה על זה של ג'סי, ועבודתו הקנתה לו מעמד של מעין גיבור בקרב האוכלוסייה המקומית.
"אני מניח."
"והרבה אנשים מתפרסמים בגלל קשרים עם אנשים מפורסמים אחרים." אמברויס הביט בו בציפייה, אבל נראה שזימו בחר להתנהג כטיפש בכוונה.
"כבר יש לך קשרים איתו. אתם החברים הכי טובים."
וזה אכן, גם כן, היה נכון. הארומאסה והוא היו חברים עוד מאז שאמברויס היה קטן מכדי לסיים קערת נודלס לבדו, ולכן חלק חצי ממנתו עם הארומאסה. הוא היה האדם היחיד שאי פעם זכה בכבוד הזה. שניהם עדיין נוטים להיפגש ולהתעדכן לעיתים קרובות ככל שלוח הזמנים שלהם מאפשר (גם אם עכשיו הם קונים שתי מנות נודלס במקום אחת).
אבל לא על זה הוא דיבר.
"זה יהיה בעל יותר השפעה על המוניטין שלי אם יהיה לנו סוג אחר של קשר." אמברויס חייך חיוך מקסים והשעין את ראשו על כף ידו. זה היה רעיון גאוני, הוא ידע.
"...מה אתה רומז?"
"שאני והוא נוכל לזייף מערכת יחסים! זה בטוח יעבוד."
"רגע, רגע, רגע." זימו ניסה להבהיר. "למה אתה מתכוון ב'מערכת יחסים'?"
"רומנטית, כמובן."
"לא." התנגדותו הייתה נחרצת.
"למה לא?" אמברויס נעלב. הוא בהחלט לא חשב שזה יגרום לכזו תגובה. האם הרעיון שהוא יכנס למערכת יחסים היה כל כך לא אמין?
"זה רעיון נוראי!"
"לא, זה רעיון נהדר, תודה."
"ואיך בדיוק זה רעיון נהדר?"
"זה יהפוך אותנו למפורסמים יותר!" וזו הייתה כל המטרה.
"אתה באמת רוצה שאנשים יזכרו אותך בתור הבחור שמנשק את אסאבה הארומאסה?"
"למה לא?" אמברויס משך בכתפיו, לא מוטרד מהרעיון. הוא עוד לא חשב על כל עניין הנשיקות (תוכניתו המדהימה הייתה בת פחות מחמש דקות), אבל זה לא שחברו היה איש מכוער במיוחד. "בסופו של דבר, כשכל זה יגמר, נביים פרידה גדולה ומתוקשרת..."
"ואז יזכרו אותך בתור הבחור ששבר לאסאבה הארומאסה את הלב." זימו גלגל את עיניו (או לפחות, אמברויס הניח שזה היה עיניים, ברבים. הוא לא יכל להיות בטוח בוודאות מכיוון שהשיער של זימו תמיד הסתיר אחת מהן).
"או ההפך. הלב שלי יכול להיות מאוד עדין." הוא קרץ לו.
"הנקודה שלי היא שיזכרו אותך רק בתור משהו של אסאבה הארומאסה."
"טוב, אולי בהתחלה, אבל זה לא ישאר ככה."
"איך אתה יודע?"
זימו נשמע יותר סקרן מאשר שיפוטי, בניגוד לקודם. אז אמברויס ענה לו במלוא הכנות: "אני מספיק מדהים כדי ליצור מוניטין לעצמי!"
"אז למה אנחנו מדברים על זה שתצא עם הארומאסה?!"
"כי אני צריך להקל על ההתחלה שלי, ברור."
"...מה שאני שומע זה שאתה לא מספיק מדהים."
"היי!" אמברויס התרעם. זה היה שקר מלוכלך שנועד כדי להסעיר אותו, ואלמלא היה זימו אחיו הוא כבר היה מארגן מחאה נגדו. אנשים לא יכולים להסתובב ולומר שהוא לא מספיק מדהים, גם אם זו הייתה רק הדעה הכנה והמוטעית שמוחם הקטן הצליח לעבד. זה היה פשוט לא בסדר.
"מה? אני רק חוזר אחריך." זימו משך בכתפיו.
היה ברור שהוא כבר הגיע לסף החוכמה היומית שלו, אז אמברויס התעלם ממנו בהפגנתיות. "עכשיו רק צריך לומר להארומאסה. אני לא חושב שזה יהיה קשה לגרום לו להסכים." חברו בטח יעריך את העובדה שמערכת יחסים תיתן לו יותר תירוצים להשתמט מהעבודה.
"אני עדיין נגד זה."
"אל תדאג. אתה תהיה בעד זה כשהקרקס ימכור יותר כרטיסים."
"לא, זה יגרום לי להיות אפילו יותר נגד." זימו הזעיף את מבטו.
אמברויס הסתכל עליו בהפתעה. "באמת?"
"למה אתה מופתע?"
"חשבתי שזה משהו שתרצה."
"אני-" התחיל זימו, אבל וויתר על דבריו ונאנח, מה שנראה כמו דרך הפעולה הטובה ביותר גם בעיניו של אמברויס. "לא חשוב."
"זה אומר שאתה בעד התוכנית המדהימה שלי עכשיו?"
"לא." הצהרתו של זימו הגיעה במהירות. "אבל לא נראה שאכפת לך מזה."
"הו, אתה מכיר אותי טוב מדי." אמברויס חייך, וזימו גלגל את עיניו, והכל היה שוב טוב בעולם.

הפאנפיק הזה הופך עכשיו לאמיתי והוא עומד להרוס לי את הקאנון כי אני אחשוב שהפאנפיק הוא הקאנון.
אני מנחש שאין להם באמת כיסא סגול בשביל ג'סי הא?
עצוב.

כי ברור שהחברים והקרקס פחות חשובים מהפנים והקסם האישי 3:

לא לא זה הכל האמת מן הסתם יש להם רק איזה עשר אלף מעריצים או משהו (זרקתי מספר)

ג'סי :<

אז בעצם לכולם שם יש "קטע" חוץ מאמברויס. קיבלתי.

חתולי

הוא כל כך מבולבל למאו

הייי הראש שלו לא ריק!!! הוא רק... מאותגר קצת...

דמיין לגרום לחתול לבכות ולצפות שזה יהיה מספק.

והוא לגמרי עומד להוכיח את זה בשיחה שעומדת לקרות עכשיו באמת.

זימו מבוהל זאת תמונה מצחיקה בראש שלי.

הו הצלחת לתרגם את זה טוב בסוף :0
נראה לי.
אני לא באמת מכיר חצי מהמילים זה פשוט נשמע נכון.

השתעלתי.
אמברויס ממש לא אוהב את עצמו הא למאו

"תיתן לזה לקרות מעצמו."
"אוקיי אבל מה לעשות בשביל שזה יקרה מהר יותר?"
"..."

הדבר היחיד שמסוכן יותר מרעיון בראש של אמברויס זה מחשבה בראש של ג'סי.

הבחור ניצח בחיים באמת. דמיין להיות מפורסם יותר מפאקינג ג'סי.

אפילו לא זימו???? וואו זה אהבת אמת.

האמת שכן.
סתוס דלת

רגע אז בעצם אמברויס העלה בדעתו שיש סיכוי שזימו גלגל רק עין אחת והעין השניה נשארה נעוצה באמברויס בלי לזוז? יש משהו שזימו רוצה לספר לכיתה?

איזה דרמטי. האם זה טסוקאסה טנמה 2.0?

וואו אמברויס תפסיק עם הפרוג'קטינג זה שלך יש כמות מוגבלת של חוכמה ליום (מה שנגמר לו כשהוא החליט לגרום לחתול לבכות) לא אומר שכולם טיפשים.

חצוף קטן 3:

אוי זה כזה פרק נהדר ><
עזרתי לכתוב אותו ועדיין זה כל כך מעניין לקרוא אני לאהוב.
באלי כבר את הפרק הבא.
רגע-

תהיתי לי לגבי האופי שלו ואמג אני אוהב
יש.
הוא גם נראה נהדר ועכשיו הוא מתנהג מקסים אז יש.

כן כן כמובן שגם הם חשובים

:<

מה מה מה עם הקוסמים המגניבים!!!
אבל כן אני יכול להבין אותם ג'סי אקרובט.
הוא עושה טרפז. טרפז זה מגניב

אני מת הוא ככ דרמטי אני אוהב

רק תחשוב כמה הם לא מודעים לקיומו של זימו.

נראו?
ואה אם אגיד שלא יורשה לומר זה ישנה?

זימו בהחלט מגניב
הוא מהמם
ואיסרה כזה אצילי איזה מקסים הוא
וכן כמובן אמברויס אתה מדהים

למאו אמברויס
הוא היה ככ מהורהר

איזה מקסים הוא ככ התרגש

למאו גם הוא מופתע
הוא ככ רציני אני מת

בחירת צבע של כיסא נהדרת
פלוס נקודה לג'סי

איייי אמברויס נשימה עמוקהה

זה פשוט כתוב מהמם אז זה צוטט כן
ואהבתי ממש את המעשה חלול בסוף

ג'סי המסכן :<
מינוס נקודה לאמברויס ):<

זימו!!!!
הוא ככ רגוע אני אוהב
הוא גם מהמם ככ זה כיף לדמיין אותו

זה מקסים זימו נהדר

כן תודה זימו

למאו
אני אוהב את המילה השתומם זה נהדר

זה פשוט היה כתוב נהדר אז כן

זימו פשוט נהדר הוא ככ שקול

למאו זה מצחיק כי זה מנקודת המבט שלו והוא פשוט ככ
כן

זה לא מצחיק בכלל אבל זה עדיין ככ מצחיק אותי הוא ככ דרמטי אני מת

הוא בן אדם אומלל
כמעט אומלל כמוני

למאו זה לא עובד ככה

כמובן שלא
אף פעם לא מהסס
כמובן

בהחלט הו לא
יש לי ספויילרים כבר

אמ כן
עובדה
עובדה נכונה

הם חברים הכי טובים!! אני אוהב את זה

וטוב שכך
שלא יגוועו ברעב

נשמע לי כמו רעיון גאוני
אני אוהבב את זה
זה מצחיק אותי
אני אוהב אמברויס הוא מצחיק

רעיון נהדר בהחלט
אמברויס ככ רציני אני אוהב
הוא ככ
לא.
נחרץ.

בעייתי

אני מת אמברויס

תן כיף זימו
זה גם מה שאני שמעתי!!
פלוס נקודה לזימו!

היי היי היי אמברויס תעצור איפה שאתה
אתה האחד עם המוח הקטן!!
ורק אומרים מה ששומעים!!!! משמע כל מה שאמרת כולל גם אותך!!

כן בדיוק
תודה זימו

הא מי עם המוח הקטן עכשיו?? הא אמברויס?
לא נראה שזימו במחסור חוכמה יומית!!

אני אגיד את זה שוב
אני אוהב שהם חברים.
זה נשמע לי ככ מצחיק שניהם זה גם מצחיק שהם יצחקו על זה
מקסים

הוא מצחיק אותי
הוא ככ ~
אני אוהב

בעולם שלך אמברויס
הוא כזה מצחיק

טוב גמרתי לכתוב את התב הזה
בפעם השניה.
אני אדם אומלל
אבל מהמםםם אני מחכה לפרק הבא!!