חצוי משונה

הסוסים המכונפים הנמיכו את גובהם בהדרגה.
הסוס של אוליבר עצר לרגע, נראה כמתלבט אם הנער שעל גבו ראוי להיכנס, ואז נראה כאילו הגיע להחלטה והמשיך בירידה הדרגתית לתוך המחנה.

הסוסים נחתו, ורוכביהם ירדו.
"אני תיאו, בנו של הרמס" הציג את עצמו הנער בגאווה "ואני אחראי על הסוסים המכונפים"
"אל תתיחס אל מאי, היא קצת לחוצה מאז שהאורקל ניבאה שהיא עומדת לצאת למסע חיפושים." אמר תיאו "אחרי הכל, ככה אח שלה מת..."
אוליבר לא ידע מה לומר, אז הוא שתק.

תיאו לקח אותו לסיור במחנה, הסביר לו על הארוות, המתקנים, תוכניות האימונים הזמינות לחניכים, פעילויות מיוחדות ועל מסעות חיפושים.
אבל את אוליבר עניין רק דבר אחד: "מה היתה הנבואה שמאי קיבלה מהאורקל?"
"היא לא ממש מוכנה לדבר על זה" אמר תיאו "משהוא על מסע על חצוי אחד משונה, שיכול לשנות את כל התפיסה על חצויים.."
"רגע, מה?" אמר אוליבר "אם היא לא מדברת על זה איך אתה יודע?"
"יש לי מקורות משלי" תיאו קרץ.
"טוב, אז....." אוליבר החליט להניח לזה "מתי יכירו בי?"
"זה די תלוי בהורה האלוהי שלך, כי פעם הם היו צריכים להכיר בך בגיל 13, אבל חלק מהאלים התמרדו אז יכול להיות שיכירו בך מאוחר יותר."

הם ישבו ליד המדורה, וכולם, אבל כולם, הסתכלו על אוליבר.
אוליבר כמעט החליט לברוח לביתן הרמס.
פתאום חניך מביתן אתנה הצביע לכיוון היער וצעק "הי, האורקל שם! יש לה חיזיון!"
והוא צדק, מהיער החלו לבקוע אורות ירוקים, ויצאה משם דמות מוקפת ערפל ירוק.
"נער חדש במקום לא לו,
ימצא כנראה את גורלו,
ידידים רחוקים במקום די קרוב,
יעדו ימצא במקום לא נראה בידי רוב
האחת הכלואה את סודו תשחרר
כי היא תתגלה בין הקרובים לו ביותר"

האורקל סיימה את דבריה ונעלמה בעשן ירוק.

שקט השתרר במחנה.

מה אתם חושבים? ביקורות יתקבלו בברכה.

סליחה על העיקוב בהעלאת הפרק, הייתי צריכה למצוא את הדרך הטובה ביותר לכתוב את הפרק, מקווה שיצא טוב  ;)

הפרק הקודם