חצוי משונה

היא משכה אותו לתוך בניין ובנתה במהירות (מדהימה, חשוב לציין) מתקן שיחסום את הדלת.

אוליבר נשם לרווחה. עכשיו היה לו זמן לעמוד על טיבה: 

לפי היציבה שלה יכל לראות שהיא בטוחה בעצמה, שערה הג'ינג'י המלוכלך מעיד כי היא מבלה הרבה מזמנה בבניה ובעבודת כפיים, ומההתרשמות הכללית הוא הבין שהיא חמת מזג אבל שקולה.

לפני שהספיקו להוציא מילה היצור התחיל לרסק את הדלת ("כימרה מקוללת!"), ועמד להיכנס.

הסתכלתי על מאי ולפתע ראיתי שהיא מחזיקה חרב. היצור נכנס פנימה בשאגה ומאי תקאה בלועו את החרב שלה. היא קפצה הצידה כדי להימנע ממתזי הרעל שעפו מפצעיה, ואוליבר עשה כמוה.

מאי הסתכלה מסביב, ולקחה מהמדף לידה מתז מים.
היא היא התיזה וזרקה לתוך הקשת שנוצרה מטבע זהב, מלמלה כמה מילים, ולפתע הופיעו על הקשת פנים.
משום מה מאי לא נראתה מופתעת כמוהו. במקום זה, היא פנתה אל הדמות.
"מה עם ההסעה? רק יצאנו וכבר תקפה אותנו כימרה, אנחנו צריכים שתגיעו, עכשיו!"
"מה זאת אומרת תגיעו?" שאל האיש בקשת "אנחנו כבר פה!"

פתאום פרצו מהגג שלושה סוסים.
זה היה בסדר עד שאוליבר ראה שיש להם כנפיים.
"תעלו!" אמר הנער, וירד כדי לעזור לאוליבר לעלות. מאי נראתה כאילו היא מסתדרת.
"תחזיק פה" הורה לו הנער "ובבקשה תשתדל לא ליפול"
הנער עלה על סוסו והם התחילו לנוע במהירות רבה למעלה.
באופן מפתיע, אוליבר לא הרגיש מוזר, ונראה כאילו הוא מורגל ברכיבה על סוסים מכונפים מרגע לידתו!

לאחר כמה שעות טיסה צעק הנער:
"ברוכים הבאים" הפגסוסים הנמיכו מעוף מתחת לעננים ומקום בעל חזות מוזרה במיוחד נפרש מתחתיהם "למחנה החצויים!"

ביקורות יתקבלו בברכה ;)

הפרק הקודם		הפרק הבא