חלומות מתגשמים

תודה רבה ל לונהמלכה  המלחמה ממשיכה ו- ג'יניוויזלי ⁦:-)⁩   שנרשמו לפאנפיק!

''אנבת', את מתכוונת לספר לכירון מה את חושבת?'' שאל פרסי. ''עברו יומיים, הוא צריך לדעת.''

''אני לא יודעת. אם אני טועה?'' ענתה אנבת'. 

''אז פעם אחת בחיים שלך תהיה לך טעות, מה יקרה? חכמולוגית.'' הקניט פרסי. ''העולם יחרב? את שרדת את טרטרוס, אז פשוט… תגידי לכירון.''

''מה שתגיד מוח אצה.'' אמרה אנבת' וגלגלה עיניים.

נקודת מבט: אנבת'

''אז את חושבת שהם קוסמים?'' כירון שאל.

''כן, הכל נראה מתאים... המקל ומה שהוא עשה בו, זה שרביט. בזה אני בטוחה.'' ניסיתי להשמע בטוחה יותר ממה שאני. ''למה הכל חייב להיות מוזר כל כך? אלים אחרים, חצויים אחרים ועכשיו… קוסמים? למה?''

‘’אנבת', את חושבת שאני לא מופתע? איך לא ידענו על קסמים במשך אלפי שנים? איך פספסנו את זה?'' אמר כירון, בכאב. ''יש כמה דברים שנראו לנו מוזרים וחשודים, אבל אלה החיים שלנו, הנחנו שזה קשור לאלים. אני חושב שאולי…''

''שוב מסע חיפושים?!'' התפרץ פרסי שהיה בשקט לשם שינוי, '' להחזיר את הברק, הגיזה, המבוך, 2 נבואות גדולות-''

''ותן לי לנחש, זה שוב אנחנו.'' ניסיתי להסתיר את הדמעות שהתחילו להצטבר לי בעיניים. ''לפחות נוכל לאסוף את השבעה?''

''אני חושב שכן, אבל פייפר מתרגלת למקום חדש, ליאו עם קליפסו והם מנסים להתרגל לחיים 'רגילים', עד כמה שזה אפשרי, פרנק, הייזל  עסוקים בלגיון והמאמן הדג' עם מלי אצל פייפר. תבדקו מי יכול, אבל מצדי כן.'' נאנח כירון.

(סוף נקודת מבט)

''הו איריס, אלה נכבדה, קבלי מנחה זו מידי. (וגם צמרירית).'' אמר פרסי. ''ליאו ואלדס, אינדיאנה.''

''אהה!! מים!'' נשמעה צעקה מחוץ לתמונה. ''קליפסו! את יכולה לדבר? פסטוס עוד שניה נרטב לי!" ראש מתולתל נכנס לתמונה שעל המים. "מה אתם עושים?! הראש של פסטוס כמעט נרטב!'' מרוב בהלה אפו של ליאו עלה באש, ''שימו לב איפה אתם מופיעים!''

''ליאו?'' שאלה אנבת'. ''מצטערים, יש לך זמן? רוצה שנחזור עוד כמה דקות?''

''זה יהיה בסדר אם תדברו עם קליפסו ואני אצטרף עוד מעט?'' שאל ליאו, שוב מחוץ לתמונה.

''כן, זה יהיה בסדר גמור.'' אמר פרסי. 

 ''שלום.'' קליפסו הופיעה על המסך, ''הכל?''

פרסי סיפר לה על החלום שלו. 

''ואנחנו חושבים שהם קוסמים." סיכמה אנבת'. ''ולא מהסוג היווני.''

''אז אנחנו נשמח לעזרה מכם...'' הוסיף פרסי. '' אנחנו יודעים שעברתם הרבה בזמן האחרון, אבל…''

"אחי, תקשיב. אין לי בעיה לעזור לכם, למשל בבנייה ובלהיות מגניבים, אבל...'' החיוך התמידי של ליאו נמחק והוא התחיל לגמגם.

קליפסו התערבה. ''גם אני אשמח לעזור, ואני אוכל גם להגיע אם תצטרכו עזרה מדי פעם במהלך המסע, אבל אנחנו לא מצטרפים.'' 

הפרק הקודם		הפרק הבא