מכשפות ביחד

הפרק מוקדש להודיה רוונה, שמנויה לפאנפיקים שלי. תודה רבה לך!❤

האלי, לוסי, דינה, והולי, נפרדו מהוריהן לשלום, ועלו לרכבת הגדולה והאדומה.

הרכבת להוגוורטס.

הן חיפשו תא פנוי, אך התא היחיד שהיו פנויים בו ארבע מקומות היה תא עם עוד ארבעה ילדים:

אחד מהם היה בעל עיניים ירוקות בוהקות, שיער שחור כליל ופרוע, ומעל עיני האיזמרגד שלו היו מסגרת דקה של משקפיים.

השני היה ילד חסון וגבוה, עיניים חומות דבשיות, ופלומת שיער כחולה.

השלישית הייתה ילדה בעלת שיער ג׳ינג׳י ארוך ומסולסל, עור בהיר מנומש קלות, ועיניים חומות גדולות.

הרביעי, שישב במרחק ניכר מהארבעה, אף על פי שהיו באותו הרביעייה של הכיסאות, היה ילד חיוור, בעל עיניים כסופות, ושיער בלונדיני, כל שערה ושערה במקום.

״שלום! אני ג׳יימס פוטר, זו רוז גריינג׳ר-וויזלי, זה טדי לופין, וזה..... זה סקרופיוס מאלפוי.״ אמר הילד שחור השיער.

הרביעייה הביטו עליהם, הסיטו את מבטן, והתיישבו במקומות המרוחקים ביותר מהם.

ג׳יימס הסתכל עליהם במבט מבולבל, וכך גם רוז וטדי.

רק סקורפיוס לא נראה מופתע והנהן בראשו במעין הבנה עצובה.

״אמ... סליחה? איך קוראים לכן?״ שאל אותן.

הן היישירו אליו מבט קר.

״אני לוסי, זאת דינה, זאת האלי, וזאת הולי. אנחנו תאומות.״ אמרה לוסי בקרירות והמשיכה לפטפט עם אחיותיה בהתלהבות.

אבל ג׳יימס לא היה מוכן לוותר. הילדה אדומת השיער נראתה לו מגניבה, והוא לא הסכים סתם ככה לוותר.

״היי, אתן גם שנה ראשונה? לאיזה בית תרצו להתקבל?״ המשיך ג׳יימס.

״אנחנו שנה ראשונה, וכל אחת רוצה להיות בבית אחר. עכשיו, אתה מוכן להניח לנו?״ התרגזה לוסי.

״תפסיק, הן לא רוצות בחברתנו.״ לחשה אליו רוז.

״למה?״ טדי שאל.

״אוי נו, זה לא ברור!?!?!״ התעצבן סקורפיוס שישב לידם ושמע הכל.

״לא, בכלל לא.״ אמר ג׳יימס.

״הן מתרחקות מאיתנו בגלל השמות שלנו! מאלפוי, פוטר, וויזלי, לופין!״ אמר סקורפיוס.

״באמת? למה? ההורים שלנו היו אנשים רעים? הארי פוטר לא רע! גם רון והרמיוני! או רמוס לופין! או...״ בנקודה זאת קולו של ג׳יימס דעך כשנזכר מי אביו של סקורפיוס.

״הם חושבים שאנחנו יהירים בגלל שההורים שלנו מפורסמים...״ תפסה רוז.

״בדיוק!״ אמר סקורפיוס.

״אני לא מאמין!״ התעצבן טדי, ״אין להן בושה? לשפוט אותנו על פי ההורים שלנו?״ כעס.

״תעזבו אותן, לא רוצות, לא צריך!״ אמרה רוז בקור.

הם הנהנו אבל המשיכו להגניב מבטים אל הילדות.

כשעצרה הרכבת וכולם היו לבושים בגלימות השחורות של הוגוורטס, הם יצאו.

״תלמידים חדשים לפה!״ שמעו הרביעייה קול צעקה צרוד.

הן הסתובבו וחייכו, הלוא זה רובאוס האגריד החביב! הוריהן הכירו אותו מתקופת לימודיהם וסיפרו להן עליו רבות, והוא בא להתארח אצלהם הרבה מאוד.

״באקר קטנטנות!״ קרא האגריד והרים את הרביעייה, צוחק.

הן הצטרפו לצחוקו וחיבקו אותו.

״האגריד, טוב לראות אותך!״ קראו ארבעתן ביחד.

הוא חיבק אותן שוב חיבוק מוחץ עצמות והטיל אותן לתוך הסירה.

הן שטו בשלווה זמן מה, עד שהגיעו לחוף.

כשהגיעו קיבלה את פניהם של התלמידים החדשים אישה חמורת סבר בשם פרופסור מקגונגל.

הן נעמדו בשורה יחד עם כל שאר תלמידי השנה הראשונה, ודיברו.

עד שלפתע פתחה מצנפת מרוטה, שעמדה על הבימה שבמרכז האולם, את פיה.

היא החלה לשיר:

היה היה פעם/ חזון גדול ורם

שהיה משותף/ לכולם

היה היו ארבעה מייסדים/ אמיץ 

טוב לב/חכם וערמומי

היו הם רביעייה/ רביעיית המייסדים

רייבינקלו מהים/ הלגה מן ההרים

גריפינדור מן הבקעה/ סלית׳רין מהשדות

כך הם חברו/ וסיפרו סודות

בית ספר לקסמים/כך קסמים לומדים

זהו היה/ חלומם של המייסדים

ואז מינו/אותי למיין

כל תלמיד/ אכן

המצנפת גמרה את שירה וכולם פרצו במחיאות כפיים.

״באקר, הולי!״ אמרה פרופסור מקגונגל.

הולי קמה, שלחה מבט לחוץ אל אחיותיה והתיישבה על הכיסא, מושכת את המצנפת מעל עיניה.

לאחר שתי שניות צעקה המצנפת: ״רייבינקלו!״ והולי רצה אל השולחן המריע.

״פוטר, ג׳יימס!״ לחשושים מלאו את האולם.

ג׳יימס הלך בצעד בוטח לעבר המצנפת, ושנייה אחרי שנגעה בו מיינה אותו לגריפינדור.

ג׳יימס חייך בשחצנות והתיישב בשולחן גריפינדור.

״נהדר״ רטנה לוסי באוזני האלי וזו ציחקקה.

״באקר, לוסי!״ לוסי רצה אל עבר המצנפת, וברגע שזו נגעה בתלתל אחד אדום כאש, צרחה:

״גריפינדור!״

ג׳יימס פינה לה מקום לידו, אך היא הפנתה לו את גבה בנחישות והלכה להתיישב ליד ילדה נחמדה למראה, כהת עור ומתולתלת.

״באקר, דינה!״ בנקודה זו כבר נשמעו לחשושים כגון:

״כמה באקריות יש?״ וכאלה דברים.

דינה רצה לבימה והמצנפת צנחה מעל עיניה.

״הפלפאף!״ זעקה המצנפת, ודינה רצה להפלפאף.

״באקר, האלי!״ האלי הלכה בצעד בוטח אל עבר המצנפת, ושנייה לאחר שזו החליקה על ראשה נשמעה הקריאה:

״סלית׳רין!״

האלי חייכה ומיהרה למצוא לעצמה מקום בשולחן הירוק.

״לופין, טדי!״ טדי הלך וברגע שהמצנפת נגעה בו צעקה: ״הפלפאף!״ דינה הסתכלה עליו לא בכעס, כי אם בתמיהה.

״מאלפוי, סקורפיוס!״ המצנפת ישבה על ראשו די הרבה זמן ולבסוף....

״סלית׳רין!״

״הגיוני״ מילמלה האלי אך למרות זאת הייתה מאוד קרירה והביטה בו בלגלוג.

״וויזלי, רוז!״ רוז רצה אל עבר המצנפת והמצנפת נחה עליה זמן מה, לבסוף צעקה:

״רייבינקלו!״ והולי גילגלה את עיניה בכעס.

כך המשיך המיון.

לבסוף, לאחר הסעודה, בה היו עסוקות האחיות לנעוץ מבטים מלוכלכים ברוז, ג׳יימס, סקורפיוס, וטדי, הן עלו לחדרי השינה שלהן.

למען האמת, האלי ירדה, אבל לא משנה.

האלי ישנה עם עוד שתי ילדות:

קרי פרקינסון, בעלת שיער שחור, עיניים חומות, ופנים מעט כמו של בולדוג.

השנייה הייתה אלי קלפיסו, בעלת עיניים כחולות ושיער חום בהיר.

לוסי ישנה עם עוד שלוש בנות:

מריה אפיסוס בעלת שיער בלונדיני ועיניים ירוקות,

מלודי ליבוס בעלת עיניים חומות ושיער, למרבה הפלא, כחול כהה.

וקיילי בעלת שיער בגוון קרמל, ועיניים תכולות בהירות-בהירות.

דינה ישנה עם עוד שתי בנות:

קלריסה בעלת שיער שטאני ועיניים חומות-ירוקות,

איימי בעלת עור בגון שוקולד וגם עיניה בכזה גוון, ושיערה שחור ארוך וגלי.

הולי ישנה עם עוד ארבע בנות:

רילי בעלת שיער חום כהה ועיניים שחורות.

יוליה בעלת שיער בלונדיני ועיניים כחולות כהות.

מירי בעלת שיער שחור מתולתל ועיניים דבשיות.

וליסה בעלת שיער כתמתם-צהבהב יפה, ועיניים חומות.

כשנרדמו ארבעת האחיות לא ציפו למה שיקרה, לא היה להן שמץ של מושג. 

הפרק הקודם		הפרק הבא